פנחס יחזקאלי: אוסף ממים על ההתנתקות והשלכותיה

תקציר: תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון נותרה אחד הפצעים הפתוחים והמדממים ביותר בהיסטוריה הישראלית, עדות חיה למחיר הכבד של הכרעות לאומיות דרמטיות, בהיעדר קונצנזוס רחב ותוך חוסר לימוד מופגן מניסיון הלאומי מאז הסכמי אוסלו. זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על ההתנתקות והשלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון השומרון נותרה אחד הפצעים הפתוחים והמדממים ביותר בהיסטוריה הישראלית, עדות חיה למחיר הכבד של הכרעות לאומיות דרמטיות, בהיעדר קונסנזוס רחב ותוך חוסר לימוד מופגן מניסיון הלאומי מאז הסכמי אוסלו.

השלכותיה הביטחוניות והמדיניות של העקירה והיחס של רשויות האכיפה לעקורים, ממשיכות לעצב את המציאות היומיומית של מדינת ישראל, בעיקר על רקע היחס השונה שקיבלו אנשי המחאה.

כיום, כשהשמאל מציב אתנתקויות נוספות כאג'נדת בחירות, נאמרות אזהרות מפורשות בימין, כי צעדים חד-צדדיים נוספים ידרדרו את ישראל למלחמת אחים. זו אינה גוזמה פוליטית, אלא תזכורת תמידית לשבירות הבלעדיות על האלימות הממלכתית, ולסכנה הכרוכה ברמיסת נרטיב של ציבור שלם.

חוסן לאומי אינו נמדד רק ביכולת הצבאית לסגת או לנהל עקירה, אלא בראש ובראשונה ביכולת לשמור על הרקמה החברתית המאחדת; ללא הכללה, שיח וממלכתיות, הקרקע שמתחת לבית המשותף שלנו תמשיך לרעוד.

זהו אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על ההתנתקות והשלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.

מם ראשון בראש העמוד: "בנחישות ומאוד לא ברגישות" – כיצד 'הולבנה' ההתנתקות

לכתבה המעולה של נוה דרומי ב- i24, לחצו כאן: https://x.com/NavehDromi/status/1951705792207581319.

* * *

מם שני: מה הבטיחו הפוליטיקאים לפני ההתנתקות?

מם שלישי: דבר 'מומחי הביטחון'

מם רביעי: "ההתנתקות טובה ליהודים"?

"ב-2004 ביקש ממני ראש השב"כ לגבש את עמדת השירות לגבי ההתנתקות. ניסינו אז לרדת לעומק התהליך, לחזות מה יהיה, ולבסוך התגבש קונצנזוס שההתנתקות טובה ליהודים. אני לא מכיר עמדה של השב"כ המתנגדת להתנתקות. זה פשוט לא יעלה על הדעת. נאמרו דברים לגבי ציר פילדלפי. אבל לבוא ולהגיד שההתנתקות תייצר מצב גרוע יתר מזה של היום? זו כפירה בעיקר… ההתנתקות תפחית את היקף הטרור. בהיעדר יישובים ברצועה – מטרות התקיפה שלו כבר לא תהיינה זמינות… התחזיות האפוקליפטיות נובעות מהסתכלות חד-ממדית על הזירה הפלשתינית… אם יירה טיל אחרי ההתנתקות, לצה"ל תהיה יותר לגיטימציה להיכנס לשטח מאשר יש לו היום. ולגיטימציה היא מרכיב מאוד חשוב בביטחון… החמאס הוא בלי צל של ספק ארגון טרור. אבל יש לו 'חולשה': הוא פועל ממניעים רציונליים. זה לא ארגון חומייניסטי. הוא אמנם מציב תפיסה לוחמנית-טרוריסטית נגד הכיבוש, אבל הוא רגיש לדעת הקהל… החמאס עובר בשנה האחרונה תהליך מרתק הנקרא פוליטיזציה. מרכז הכובד עובר לאט לאט מהזרוע הצבאית, המהפכנית, אל הזרוע הפוליטית… ובכלל אני ממליץ לא להיבהל מהתופעה של התחזקות החמאס. קודם כל זה עניין פנימי של החברה הפלשתינית. ושנית, החמאס לא מהווה איום חדש או שונה ממה שאנחנו מכירים. החמאס הוא ארגון טרור עם חלום – שבא לידי ביטוי באמנת החמאס מ-1984 אבל גם הוא, אט אט, נפרד מהחלום".

מם חמישי: היו כאלה שדווקא הבינו… הנבואה של רפול

מם שישי: לא רוצה לבקש סליחה מהמתנחלים? אולי בכל זאת?

בעצם, לו היה שרון חי, היה צריך לבקש סליחה מכולנו (לפחות מאלה שכבר הבינו…), על שהפך אותנו מטומטמים כל כך בעיני הפלסטינים…

מם שביעי של יאיר לפיד: דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות

"מדוע היה דחוף וחשוב כל כך למדינת ישראל להתפנות מעזה?… אני רוצה להציע תיאוריה: זה לא היה למרות המתנחלים. אלא בגללם. זה מעולם לא היה קשור לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום, לתשישותו היחסית של צה"ל או לכל אחד מן ההסברים שניתנו לנו (ונסתרו שוב ושוב). המניע היה אחר לגמרי: הוא נעוץ בהפרת האיזון העדין שהיה בין החברה המתנחלית לבין החברה הישראלית… ב-20 השנים האחרונות עשו הדתיים-לאומיים שימוש נרחב בעם החילוני כדי להגשים שורה של מטרות פוליטיות, ובעיקר אמוניות… אלא שהישראלים לא אוהבים להיות חמורים ולא חשוב מי רוכב עליהם: "עיקרון המטוטלת הנודע" הוא מציאות פוליטית פעילה מאוד בארץ… ככל שתדחוף את המטוטלת רחוק יותר, היא תחזור בעצמה רבה יותר."

יאיר לפיד, "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות",  ידיעות אחרונות, 13 לאוקטובר, 2006.

מם שמיני של אור רייכרט: על מה הייתה ההתנתקות? תשובה ליאיר לפיד

"זה מעולם לא היה קשור לפלסטינים, לדמוגרפיה, לשאיפה להסדר שלום, לתשישותו היחסית של צה"ל או לכל אחד מן ההסברים שניתנו לנו. המניע היה אחר לגמרי הפרת האיזון העדין בין חברת המתנחלים לבין החברה הישראלית. הוחלט ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה." – @yairlapid

למדנו את הלקח. תודה יאיר

(יאיר לפיד: "ההתנתקות הייתה דרך לנקום במגזר הדתי לאומי").

מם תשיעיי: משל המטוטלת של יאיר לפיד ומשמעויותיו

במאמרו, "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות" (ידיעות אחרונות, 13 לאוקטובר, 2006), טען יאיר לפיד שההתנתקות בוצעה כדי ללמד את בני הציונות הדתית לקח. לצורך כך עשה שימוש במשל המטוטלת: "עיקרון המטוטלת הנודע הוא מציאות פוליטית פעילה מאוד בארץ…" – כתב – "ככל שתדחוף את המטוטלת רחוק יותר, היא תחזור בעצמה רבה יותר."

צודק. במערכות מורכבות נקראת התופעה הזו 'פעולות מאזנות (Balancing structural tensions in complex systems): פעולה אגרסיבית מצד אחד של המערכת תיצור עם הזמן, פעולה דומה מהצד השני בשאיפה להחזיר את המערכת לשווי משקל. רק שלפיד שכח להוסיף בסוף המשפט שלו את המילים: "וחוזר חלילה", שהרי ברור גם לו, שהמטוטלת אינה עוצרת לעולם אלא נעה בין הקצוות, וככל שהתגובה אגרסיבית יותר, כך תהיה תגובת הנגד בהתאמה.

אז מה יאיר לפיד סבור שתהיה תגובת הנגד הדומה בעוצמתה להתנתקות? מה תהיה תגובת הנגד לניסיון 'מהפכת הצבע' שמבוצעת בישראל מאז נובמבר 2022? מה תהיה תגובת הנגד לרדיפת חיילי צה"ל, ולהעדפת האויב החיצוני על פני 'האויב שבפנים' בעת מלחמה?

חומר למחשבה!

מם עשירי: האלוף במיל' גרשון הכהן: זה לא איום, זו הערכת המצב!

"מאז ההתנתקות עברו עשרים ואחת שנים ועדין לקראת בחירות הרות גורל, ישנם מנהיגים בישראל הממשיכים לחתור ל"הסדרים"  הכרוכים  בעקירת מעל מאה אלף יהודים ביו"ש. בינתיים, מאז קיץ 2005, הכול השתנה.  למנהיגי מדינת ישראל חייב להיות ברור כי במציאות שהתהוותה, אין למדינה כול יכולת לטלטלת עקירה  ללא התדרדרות למלחמת אחים. זה לא איום, זו הערכת המצב."

[לאוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), ההתנתקות והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.