גרשון הכהן: תופעת המלחמה איננה הנדסת בניין. תשובה לאלוף בריק  

תקציר: מלחמה אכן תובעת מאמץ שיטתי בניהול ממדים טכניים הנדסיים. אולם בבסיסה היא תופעה מורכבת, מקיפה פי כמה מכל מה שניתן לניהול במצוינות ניהולית הנדסית. בכך מתמצה כל עניינה של תורת המערכה, וכאן קצרה היריעה מכניסה ליסודותיה ולחיוניותה. זו בתמצית הסיבה להבדל המהותי בהערכת המצב ביני לבין האלוף בריק.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת: 'האומה', ב- 1 באפריל 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר ראשון מתוך ארבעה, העוסק בקשר שבין אדריכלות למורכבות. המאמרים האחרים: 

• גרשון הכהן: אדריכלות ומצביאות, עיצוב במתחים בלתי פתורים;
• גרשון הכהן: האדריכל כמייצר מקום ומספר סיפור;
• גרשון הכהן: בית הכנסת בבית הספר לקצינים – "אש תמיד תוקד על המזבח".
• גרשון הכהן: עיר היא גילום של תופעת המורכבות.
• גרשון הכהן: בית הכנסת בבית הספר לקצינים – "אש תמיד תוקד על המזבח".

* * *

מאז פתיחת מתקפת 'שאגת הארי' נגד איראן והצטרפות חיזבאללה למלחמה, התגלה שוב הפער בין ההצלחה המבצעית המרשימה של חיל האוויר ואגף המודיעין, לבין פעולת כוחות היבשה, בחיכוך המדמם בזירת לבנון. הפער הזה מוכר, לא רק בצה"ל, והוא נובע במידה רבה מהשונות הטבעית בין מאפייני הלחימה באוויר, למאפייני הלחימה בחיכוך היבשתי.

האלוף בריק מזהיר…

בתוך יומיים מחידוש המלחמה בזירת לבנון, העלה שוב האלוף במיל' יצחק בריק אזהרה למקבלי ההחלטות, מפני הסתבכות בלחימת היבשה בלבנון. באתר הפייסבוק שלו כתב: "ההיסטוריה והמציאות הצבאית מוכיחות, שבאמצעות חיל אוויר בלבד, אי אפשר להכריע את איראן, ובוודאי לא את חיזבאללה. צבא היבשה של מדינת ישראל הצטמק לממדים קטנטנים, הוא שחוק עד דק, ואין בכוחו הממשי להיכנס לעומק לבנון. חשוב מכך: אין לו את היכולת להישאר שם, כדי להשיג הכרעה. זוהי בדיוק הסיבה שנכשלנו בהכרעת חמאס" (פייסבוק, יצחק בריק, 3.3.2026))

בשנים שקדמו לשבעה באוקטובר 2023, שיתפתי פעולה עם מגמת הביקורת של האלוף יצחק בריק. במסמך רחב יריעה – שהגיש לשר הביטחון לרמטכ"ל ולראש הממשלה – כתבתי בשנת 2022, בחסות אוניברסיטת רייכמן ובהכוונת פרופסור בעז גנור, את הפרק המנתח את מצב צבא היבשה בצה"ל. היינו שותפים יחד לביקורת על צמצום מסוכן בסדר הכוחות של מערכי היבשה.

עם פריצת המלחמה דרכינו התפצלו. האלוף בריק ביטא אזהרה נחרצת מפני כניסה למתקפה יבשתית לעומק רצועת עזה. אני לעומתו, תמכתי בכך ללא היסוס, באמירה פומבית שהוצגה גם במפגש עם ראש הממשלה.

בין המצביא לאדריכל

מוקד המחלוקת בהערכת המצב ובהמלצה, השונה ביחס להחלטה להפעלת צה"ל למתקפה, נובע ממבט שונה על מבחנם ומקומם של המצביאים – הרמטכ"ל, אלופי הפיקוד ומפקדי האוגדות – בהנהגת המלחמה. ממפקד פלוגת טנקים או מפקד טייסת קרב בהחלט לא ניתן לצפות לפעול בחוסר מובהק של תנאיי מוכנות הכרחיים, כמו דלק ותחמושת. מהמצביא לעומת זאת מצפים להצליח לפעול באורח יצירתי, עם מה שעומד לרשותו, למרות המגבלות והחסך.

זה אתגר הדומה במידה רבה למבחנו של האדריכל. לדוגמה: כאשר משפחה עם שלושה ילדים מתגוררת בדירת שני חדרים, ברור שהיא תתקשה לממש את הצורך בחדר ילדים, חדר שינה וסלון. אם אדריכל יוזמן לסייע להם, וימליץ להם לעבור לדירת שלושה חדרים, ברור שלא לשם כך הוזמן. בתנאיי מצוקה כאלה, נדרשים לאדריכל, על מנת שיציע פתרון אדריכלי יצירתי. כך גם תפקיד המצביא.

במבט הזה, את ההבדל הכול כך בולט בהערכת המצב ביני לבין האלוף בריק לגבי יכולתו של צה"ל לנצח בלחימה היבשתית, ובמלחמה בכללותה, ניתן להסביר כנובע מנקודת מבט שונה לגבי טבעה של תופעת המלחמה ומהבנת מבחנו של המצביא בהובלה לניצחון, גם בתנאיי מצוקה ומחסור.  

כמובן אין מחלוקת על היבטיה הפיזיים של מערכת צבאית כמכונת מלחמה, התלויה בתנאים פיזיים כמותיים הכרחיים . גם בימים אלה, צה"ל סובל מפערים במלאי התחמושת הנדרש. על נחיצותם של תנאים בסיסיים אלה אין מחלוקת. אלא, שמראשית ימי המלחמות, הניצחון לא היה תלוי רק בנתונים כמותיים טכניים חומריים. מלחמה ביסוד טבעה איננה הנדסת בנין. גשר או מגדל לא יצליחו לעמוד איתן ללא הקפדה מדויקת  על דרישות חישובי כמות החומרים על פי תורת ההנדסה. המלחמה לעומת זאת מתעצבת ומתהווה במערכת משתנים מורכבת, חלקם סמויים מן העין ומשפיעים על תוצאת הקרב ולא רק  בממדים  המוכרים כעוצמת הרוח והגבורה.

מה שרצוי ללמוד מבן גוריון ומשה דיין

בדיבור על הישגי המלחמה, תיארו  בן גוריון ומשה דיין את הפער שחוו בין החיזוי המקצועי טכני לתוצאת המלחמה שהיה פסימי, לבין ההישג המוצלח.

שמעון פרס בהיותו נשיא המדינה נפגש עם פורום המטה הכללי, וסיפר כי בעיצומה של מלחמת העצמאות, מצא במגירה של בן גוריון מכתב מאלוף שהוצע לו בפתיחת המלחמה לקבל את תפקיד הרמטכ"ל, ובמענה להצעה הוא פרט את המחסור החמור בנשק ותחמושת וסיכם שבתנאים אלה אינו יכול לשאת באחריות לניהול המלחמה. אותו אלוף ניגש לבחינת  סיכוי ההצלחה במלחמה במבט טכני הנדסי צמוד לחישוב הנתונים שאין ספק לגבי חשיבותם. אולם תודה לאל, המציאות בהתפתחות אותה מלחמה לימדה שישנם במלחמה עוד משתנים קריטיים שאינם ניתנים לחישוב כמותי וחשיבותם רבה להשגת הניצחון.

בספטמבר 1948 בכינוס מפקדי פלמ"ח בנען, לקראת התפנית ההתקפית בחזית הדרום במבצע יואב, תיאר בן גוריון: "שאלתי עוד לפני פרוץ המאורעות את המומחים שלנו: היש לנו יחידה בהגנה המסוגלת לעמוד בפני צבא סדיר? אציין תשובה שקיבלתי מאחד המפקדים שהוא עכשיו מפקד חזית ובשעתו היה סגן ראש המטה הכללי, ואין הוא חשוד על היותו "אויב העם" כמוני, כי הוא נמנה על המפלגה של רוב המסובים כאן (מפ"ם). הוא אמר לי בקיץ שעבר, שאין בהגנה יחידה שיש לה האימון של צבא סדיר. שאלתי: והפלמ"ח? והוא ענה לי: גם לחייל בפלמ"ח אין האימון של חייל סדיר. יש לו אולי אימון פרטיזני, העולה בכמה דברים על חייל בצבא סדיר, ואם גדוד של פלמ"ח יצטרך לעמוד בתנאים שווים בפני גדוד של צבא סדיר, ספק עם יעמוד. "  (בהילחם ישראל, עמוד 244)

חודשי המלחמה והישגי יחידות ההגנה והפלמ"ח בלחימה לימדו על תוצאות טובות מההערכה "המקצועית" המבוססת נתונים כמותיים. אפשר לפתור את החידה בהיתלות בנס, בוודאי אין להכחיש את תופעת הנס, עליה אמר בן גוריון: "מי שאינו מאמין בנס איננו ריאליסט". אולם על פי חז"ל גם בהתגלות הנס ישנם ממדים ארציים ריאליים, שראוי לנתח ולברר את תפקידם ומשמעותם.

בסיכום למבצע סיני, משה דיין כרמטכ"ל עמד באופן דומה, על אותו פער חידתי בין יכולת צה"ל כפי שהוערכה בניתוח הנדסי, כמותי טכני, לבין ההישג המרשים של המבצע. בתום דיון בן  יומיים בו ישב  והקשיב ללקחי המבצע, ניגש לבמה וסיכם: "שמעתי את הדיונים במשך יומיים, שמעתי את ההערות הרבות ואת כל הטענות של המתדיינים שהופיעו כאן על כל מה שהיה חסר, על כל מה שהיה פגום, על כל מה שהיה לקוי, ואז שאלתי את עצמי: רגע? מי בעצם ניצח במלחמה הזו? המצרים או אנחנו? אם אנחנו המנצחים, איך מסבירים את הפער הגדול בין הניצחון הפנומנלי הזה במלחמה ובין הרשימה האין-סופית של כל מה שלא היה בסדר בצה"ל? יש לי מסקנה אחת ברורה וחד משמעית: ניצחנו לא על אף כל מה שחסר לנו, אלא בזכות כל מה שחסר. ניצחנו, משום שבשנים האחרונות ידע צה"ל למקד את עצמו רק בעיקר, רק במה שיכול להביא להכרעה במלחמה…" (איתן שמיר, משה דיין התפתחותו של אסטרטג, עמ' 255)

כיצד לנצח בזכות מה שחסר

במבט ראשון, האמירה של משה דיין: "ניצחנו בזכות כל מה שהיה חסר", יכולה להיראות כלא יותר מססמה פואטית. אולם מבט היסטורי על תופעת המלחמה, יכול ללמד על ממדיה המעשיים של אמירה זו.

בספר שופטים פרק ד, מתוארת מלחמת דבורה הנביאה וברק בן אבינועם נגד סיסרא. בנקודת הפתיחה למלחמה צבא סיסרא נהנה מיתרון בולט הוא הגיע לשדה המערכה מצויד בתשע מאות רכב ברזל. לצבא ישראל לא הייתה אפילו מרכבה אחת. במבט טכני, לא היה לברק בן אבינועם סיכוי לנצח. בהגיון הנדסי הפער במוכנות צבא ישראל למערכה היה ברור. לנוכח המענה החסר, חשיבה טכנית הייתה מובילה להבנה שלא ניתן לצאת לקרב ללא תהליך רכש והצטיידות במרכבות ברזל, מה שבוודאי היה דוחה את המלחמה לתקופה ארוכה.

אבל באורח יצירתי, המענה של דבורה הנביאה עקף את הפער הטכני. היא שלחה את צבא ישראל אל הר תבור, לשם מרכבות סיסרא לא מסוגלות לטפס. הם נערכו בהר, בהמתנה לגשם שיחולל תנאיי הזדמנות שיבטלו את יתרון צבא סיסרא כאשר מרכבותיו ישקעו בבוץ העמק. בתנאים האלה ירד צבא ישראל מן ההר והיכה את צבא סיסרא.

מענה צבאי בדפוס היצירתי הזה, הובל בתחילת מלחמת העולם השנייה על ידי צ'רצ'יל לחילוץ מעל 300,000 חיילי הצבא הבריטי  שנלכדו על אדמת אירופה בדנקירק.

האדמירלים של הצי הבריטי הסבירו בסמכות מקצועית, שאין בידיהם מענה לחילוץ החיילים. הספינות שנשלחו לחילוץ הוטבעו על ידי מטוסים גרמניים שנהנו מעליונות בקרבת החוף ועל ידי צוללות גרמניות ששלטו במרחב התת ימי בתעלת למאנש. מתוך הכורח לשמר את ספינות הצי להמשך המלחמה, הם המליצו לוותר על משימת החילוץ. במבט הטכני הערכת המצב שלהם הייתה נכונה. לראש הממשלה צ'רצ'יל היה רעיון עוקף להערכת האדמירלים. הוא קרא לאלפי ימאים אזרחים בריטיים להתנדב עם ספינותיהם הקטנות לחילוץ הצבא הבריטי. בהיותם מטרה קטנה, ובמסה הכמותית המבוזרת שהתפזרה בכל מרחב הפעולה, נחילי הספינות הקטנות התגברו על העליונות הגרמנית. ספינות קטנות גם לא היו זקוקות למזח בהתקרבותן לחוף, כך שעקפו את צוואר הבקבוק של התלות בנמל. זו דוגמת מופת להצלחה שנוצרה בזכות כל מה שאובחן באותה שעה במבט מקצועי, כמאפייני הנחיתות של הצי הבריטי בזירת הפעולה. 

המבט הזה על הדרך להצלחה במלחמה, דווקא בזכות אבחון נכון של ממדי החולשה, הוא המבט שמציע התנ"ך על תופעת המלחמה

זה בסיס ההיגיון המקצועי הריאליסטי לציווי: "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם, כי ה' אלוהיך עמך המעלך מארץ מצרים" ( דברים כ', א').

בהגיון הזה מלמד ספר קוהלת: "לא לקלים המרוץ ולא לגיבורים המלחמה" (קוהלת ט', י"א). זו גם גישת הומרוס בסיפור מלחמת טרויה. לא אכילס הגיבור שבגיבורים מביא את הניצחון. הוא מת באחד הקרבות באורח סתמי. לאחר עשר שנים של קיפאון הניצחון מושג בזכות תחבולת סוס העץ המובלת על ידי אודיסיאוס התחבולן היצירתי.

בסיכום פשוט: תוצאת המלחמה אינה נקבעת רק מתוך ניתוח טכני הנדסי של אמצעים, כשירות,  ומוכנות טכנית כמותית של הצבאות.

על מנהיגות ופתרונות הסתגלותיים יצירתיים

רונלד חפץ ומרטי לינסקי בספרם: "מנהיגות במבחן", ניתחו את ההבדל בין מענה טכני לבין מענה מהסוג היצירתי אותו הם מתארים כמענה הסתגלותי. הם הבחינו  בין שלוש סוגי בעיות: בעיה טכנית, בעיה חצי טכנית ובעיה הסתגלותית. לדוגמה כשמכוניתי לא מניעה בבוקר, הבעיה מוכרת כמו גם הפתרון ושניהם מוכרים כעניין טכני מוחלט. ישנם מצבים מורכבים יותר, בהם התמקדות יתר במבט הטכני מובילה למבוי סתום

ברבים מהמקרים אנו אכן מתנהלים באופן טכני במאמץ להתאים לכל בעיה תוכנית עבודה לטיפול בה. הנטייה להעדיף על פי רוב את הגישה הליניארית – האנליטית והטכנית כרוכה במקרים רבים במאמץ לממש רדוקציה של מצב הוליסטי הסתגלותי אל רשימת מטלות שניהולם מאפשר תהליך ניהולי טכני ואינסטרומנטאלי. כך קורה פעמים רבות גם בניתוח של המענה האופרטיבי הצבאי בטחוני.   

אין ספק כי בסופו של תהליך אבחון הסתגלותי ויצירתי, נדרש מאמץ שיטתי לתכנון וניהול המענה המבצעי. אנשי מעשה בוודאי צריכים לדעת להגיש תוכנית, באמצעותה ינוהל ארגון הכוח הצבאי ובניינו. בוודאי הכרחי לדעת כיצד להפעיל את הכוח ותהליך זה מגובש בתוכנית  ביצועית שרכיביה טכניים במהותם. אבל בנקודת המוצא ניצבות שאלות המקדימות את עולם המעשה והן  לא פעם הדבר המעשי ביותר שנדרש לקיים, כתנאי לכניסה נכונה להוויית המעשה.

כך פעל לקראת מלחמת יום כיפור נשיא מצרים אנואר סאדאת. הוא חתר למלחמה מתוך השאיפה להשיב למצרים את חצי האי סיני וגם את כבודה, אבל בנקודת המוצא לתכנון המלחמה זיהה באומץ את נקודות החולשה והנחיתות של צבא מצרים מול צה"ל. הוא אבחן שני פערים קריטיים ליכולות צבא מצרים: מול העליונות האווירית הישראלית, ומול העליונות של השריון הישראלי. הדבר החשוב  ששינה את נקודת המוצא לתכנון המלחמה, הוא שהבין את מגבלות צבאו, הפנים אותן לעומקן אך לא קפץ בחופזה אל תוכנית העבודה הטכנית שבסופה יעמידו לצבא המצרי כושר התמודדות סימטרי מול תחומי העליונות הישראלית. הוא בחר  במעקף של הבעיה. במקום להשיג לחיל האוויר המצרי יכולת התמודדות ישירה מול חיל האוויר הישראלי, הוא בנה מערך הגנה אווירי רוסי מתקדם שנועד לשלול את עליונות הכוח האווירי הישראלי. באופן דומה במקום לתבוע מחיל השריון המצרי יכולת התמודדות ישירה מול השריון הישראלי, הוא בחר בבניית מסה כמותית גדולה של טילי נ"ט מופעלים על ידי מסה של כוחות חי"ר, לשלילת כושר התמרון ותנופת המחץ של השריון הישראלי.  הוא יצר למעשה רעיון מלחמה חדשני ויצירתי באופן שמדגים את המענה מהסוג ההסתגלותי עליו מצביעים חפץ ןלינסקי.

[להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'על יצירת מענה רלבנטי לאיום, בין מענה טכני למענה הסתגלותי', לחצו כאן]

לסיכום

מלחמה אכן תובעת מאמץ שיטתי בניהול ממדים טכניים הנדסיים. אולם בבסיסה המלחמה היא תופעה מורכבת, מקיפה פי כמה מכל מה שניתן לניהול במצוינות ניהולית הנדסית. בכך מתמצה כל עניינה של 'תורת המערכה', וכאן קצרה היריעה מכניסה ליסודותיה וחיוניותה. זו בתמצית הסיבה להבדל המהותי בהערכת המצב ביני לבין האלוף בריק

[לאוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מצביאות מהי? בין ניהול קרבות לעיצוב היסטוריה.
• מאמרו של גרשון הכהן: אדריכלות ומצביאות, עיצוב במתחים בלתי פתורים.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2021), יצירתיות וחדשנות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/21.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), מצביאות מהי? בין ניהול קרבות לעיצוב היסטוריה, ייצור ידע, 26/12/25.
• גרשון הכהן (2025), אדריכלות ומצביאות, עיצוב במתחים בלתי פתורים, ייצור ידע, 26/12/25.
• גרשון הכהן (2015), האדריכל כמייצר מקום ומספר סיפור, ייצור ידע, 4/9/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה'.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.