תקציר: תכירו את 'פרדוקס הביצור'. כאשר נחשף השימוש לרעה במערכת האכיפה, הופכת 'הלוחמה המשפטית': ממנגנון תקיפה למנגנון ביצור והגנה עצמית של המערכת, לכאורה כדי לשמור על האמון והלגיטימציה הציבורית. אולם בפועל, הוא רק מעמיק את משבר האמון.
![[בתמונה: טיוח והסתרה... המערכת מתבצרת! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/01/טיוח-2.jpeg)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
זהו מאמר ראשון מתוך שניים על תופעת הביצור וההגנה העצמית באמצעות הסתרה וטיוח, של מערכת אכיפת החוק. למאמר האחר:
* * *
הספרות הסוציולוגית על מחאות ו'לוחמה משפטית' (Lawfare) (השימוש לרעה במערכת האכיפה) נוטה להתמקד בשלב ההתקפי: השימוש בכלים משפטיים כדי לנטרל יריבים פוליטיים, לשתק תנועות מחאה או לעצב את גבולות השיח הלגיטימי (Comaroff & Comaroff, 2006; Kavanagh et al., 2020).
אולם שלב מתקדם, ופחות נחקר, מתרחש כאשר השימוש לרעה במערכת האכיפה חורג מגבולות הסביר ועומד בפני חשיפה. אז משתנה מהות 'הלוחמה המשפטית',שהופכת ממנגנון תקיפה למנגנון ביצור והגנה עצמית של המערכת.
![[בתמונה: טיוח והסתרה... המערכת מתבצרת! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/01/טיוח-3.jpeg)
לוחמה משפטית כטקטיקה של כוח
'לוחמה משפטית' איננה חריגה פתולוגית, אלא תוצר צפוי של פוליטיזציה מוסדית. מערכות מורכבות הן זירה בלתי נגמרת של מאבקי עוצמה, והיכולת להפעיל חוק כלפי שחקנים פוליטיים, מעניקה להן יתרון מבני, במיוחד בזירות של קונפליקט ערכי עמוק, כפי שמאפיין חברות מקוטבות (Tilly & Tarrow, 2015).
הרגע הקריטי: איום החשיפה
מערכות אכיפה מודרניות מחזיקות בהון סימבולי גבוה במיוחד: תדמית של מקצועיות, אובייקטיביות וניטרליות (Bourdieu, 1987). כאשר מצטברים סימנים לשימוש סלקטיבי, 'אכיפה בררנית' או חריגה מודעת מהדין, מתהווה איום קיומי על הלגיטימציה המוסדית. בשלב זה, הטיוח אינו נתפס עוד כעוולה צדדית או סטייה מוסרית, אלא ככורח הישרדותי. חשיפה פומבית של ניצול לרעה של החוק עלולה למוטט את האשליה של ניטרליות מוסדית, אשליה שבלעדיה מאבד המוסד את מקור סמכותו (Weber, 1978).
![[בתמונה: חשיפה פומבית של ניצול לרעה של החוק עלולה למוטט את האשליה של ניטרליות מוסדית, אשליה שבלעדיה מאבד המוסד את מקור סמכותו... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/01/אי-צדק.jpeg)
הטיוח כפרקטיקה מוסדית
המאמץ להסתיר סטייה מן הדין הופך, אפוא, לחלק אינטגרלי מהטקטיקה עצמה. מדובר במעבר מדפוס של שלטון באמצעות חוק (rule by law) לדפוס של הגנה על החוק כמותג (branding of legality). פרקטיקות של טיוח כוללות 'סגירת שורות', דה-לגיטימציה של מבקרים, שימוש בשיח ביטחוני או מוסרי, והקרבת עקרונות של שקיפות וביקורת פנימית (Vaughan, 1999). בהקשר של מחאה, תהליכים אלה נוטים להחריף, משום שהודאה בכשל מערכתי, נתפסת כהישג אסטרטגי של היריב.
השלכות על מחאה ואמון ציבורי: 'פרדוקס הביצור'
כאשר לוחמה משפטית נחשפת, היא משנה צורה: מתקיפה לביצור, מאכיפה לטיוח. בשלב זה, ההסתרה איננה סטייה אלא אסטרטגיה. אולם אסטרטגיה זו גובה מחיר כבד: erosion של האמון הציבורי והעמקת הקיטוב החברתי. עבור סוציולוג המחאה, זהו רגע מכריע, שבו מתבהר כי מאבקי כוח משפטיים אינם רק על תוצאות משפטיות, אלא על עצם האמונה בניטרליות של המוסדות.
מן הזווית של סוציולוגית המחאה, שלב הביצור הוא פרדוקסלי: הוא נועד להגן על המערכת, אך בפועל מעמיק את משבר האמון. טיוח שיטתי יוצר פער הולך וגדל בין חוויית האזרחים לבין הנרטיב הרשמי, פער המזין רדיקליזציה, תודעת רדיפה וערעור על עצם הלגיטימיות של שלטון החוק (Gamson, 1992). בכך, הלוחמה המשפטית זורעת את זרעי הכרסום במוסדות שאותם ביקשה להגן.
![[בתמונה: טיוח והסתרה... המערכת מתבצרת! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2026/01/טיוח-4.jpeg)
נספח: אני רק עוד שאלה...
האם מצב - שבו נודע לפרקליטות על חשד לחריגות קשות בתיקי נתניהו (חשד ל'תפירת תיקים'), והיא מסרבת לחקור אותן - מבטא פוליטיזציה חמורה ושחיתות מוסדית של מערכת האכיפה?
![[בתמונה: אני רק שאלה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/12/אני-רק-שאלה-3.png)
[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
- אוסף המאמרים על 'תפירת תיקים'.
- אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
- אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
- אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
- אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
- הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
- אוסף המאמרים על אכיפה בררנית.
- אוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת.
- הרחבת המושג: תבנית / דפוס חוזר.
- הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
- הרחבת המושג, 'פרדוקס'.
- אמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare).
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
- פנחס יחזקאלי (2026), אוסף המאמרים על 'תפירת תיקים', ייצור ידע, 12/1/26.
- פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
- פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
- פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
- פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
- פנחס יחזקאלי (2025), אכיפה בררנית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 28/4/25.
- פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 10/8/25.
- פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2026), לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare), ייצור ידע, 17/1/26.
- Bourdieu, P. (1987). The force of law: Toward a sociology of the juridical field. Hastings Law Journal, 38(5), 805–853.
- Comaroff, J., & Comaroff, J. L. (2006). Law and disorder in the postcolony. University of Chicago Press.
- Gamson, W. A. (1992). Talking politics. Cambridge University Press.
- Kavanagh, J., Rich, M. D., & Wardle, C. (2020). Truth decay: An initial exploration of the diminishing role of facts and analysis in American public life. RAND Corporation.
- Tilly, C., & Tarrow, S. (2015). Contentious politics (2nd ed.). Oxford University Press.
- Vaughan, D. (1999). The dark side of organizations: Mistake, misconduct, and disaster. Annual Review of Sociology, 25, 271–305.
- Weber, M. (1978). Economy and society. University of California Press.



Pingback: פנחס יחזקאלי: שימוש לרעה במערכת האכיפה באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: לשימוש לרעה במערכת האכיפה יש שם: 'לוחמה משפטית' (Lawfare) | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על 'תפירת תיקים' | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: תביעות שלמה פילבר טויחו והוסתרו. חשבתם אחרת? | ייצור ידע