תקציר: מלחמה גם כשהיא מוצלחת, כרוכה תמיד בסיכונים למצב הביטחון הלאומי. מדינה יכולה למשל להשיג ניצחון צבאי מובהק אך להתדרדר למשבר כלכלי קשה, או להיקלע לבידוד מדיני מאיים.  בשעת מלחמה, בוודאי במלחמה מתמשכת, המשוואה הכוללת של מצב הביטחון הלאומי של המדינה, מיטלטלת מידי יום, ומחייבת בחינה ומעקב.  

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 15 בספטמבר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

כותרת ראשית ב'ישראל היום' התריעה ב- 14 בספטמבר 2025, מפי בכיר צבאי: "ישראל מסכנת את ביטחונה הלאומי באופן חסר תקדים" (ראו הכתבה למטה).

התרעה כזו מחייבת להסביר כי מלחמה גם כשהיא מוצלחת, כרוכה תמיד בסיכונים למצב הביטחון הלאומי. מדינה יכולה למשל להשיג ניצחון צבאי מובהק אך להתדרדר למשבר כלכלי קשה, או להיקלע לבידוד מדיני מאיים. בשעת מלחמה, בוודאי במלחמה מתמשכת, המשוואה הכוללת של מצב הביטחון הלאומי של המדינה, מיטלטלת מידי יום, ומחייבת בחינה ומעקב.  

תוכנית המתקפה עלולה גם שלא להשיג את התכלית המבוקשת

ראויה לעיון בהזדמנות זו, הגדרת הביטחון הלאומי כפי שמופיעה בתורת הלחימה של צה"ל: "ביטחון לאומי הוא תחום העוסק בהבטחת היכולת להתמודד ביעילות עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים החיוניים הלאומיים".  מתוך השפעות המלחמה, ומול 'צונמי בינלאומי', שחותר להכרזה באו"ם על מדינה פלסטינית בגבולות 67, כולל בירושלים, הוטל איום חמור על האינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל. מתפתחת בכך מגמה אסטרטגית שיש להתמודד עמה בכובד ראש והיא מחייבת הכוונה אסטרטגית חדשה בכל הממדים. גם המתקפה המתוכננת לעזה חייבת בהקשר הזה לבחינת התאמה.

מבקרי תכנית המתקפה לעזה קובעים שהיא לא מבטיחה את השגת מטרות המלחמה: השבת החטופים ומיטוט ארגון חמאס. יש לענות להם שמלחמה בהתפתחותה הכאוטית,  אכן אינה ניתנת לחיזוי ולכן מלכתחילה אינה מאפשרת הבטחת ההישג הנדרש.

הגיוני בשל כך להכיר, שתוכנית המתקפה עלולה גם שלא להשיג את התכלית המבוקשת. זה ספק מוכר לכל מנהיג שעמד בצומת ההחלטה על מהלך התקפי. הספק הזה  קיבל לדוגמה ביטוי בדיון הקבינט במלחמת יום הכיפורים על צליחת התעלה. הרמטכ"ל דוד אלעזר תבע מהדרג המדיני לברר האם יש להבנתם בצליחת התעלה כדי להביא להשגת התכלית שאותה ביקש: הפסקת אש והגעה לסיום המלחמה.

למרות בהירות התכלית שהגדיר הרמטכ"ל לצליחת התעלה, כשיצאו למהלך לא ניתן היה להבטיח את  השגתה. גם מבחינת תכנית הקרב התוכנית לשלב ב' שלאחר הצליחה נותרה פתוחה. לא הוכרע מראש, האם כשיגיעו הכוחות למערב התעלה, יופנו בעיקר צפונה לכיתור הארמיה השנייה או דרומה לכיתור הארמיה השלישית. התפתחות הנסיבות בשדה הקרב היא שהובילה להפניית עיקר הכוחות דרומה, לכיתור הארמיה השלישית.

הגמישות הזו טמונה למיטב הבנתי,  בתשתית הרעיון המערכתי של פיקוד הדרום והרמטכ"ל למרכבות גדעון ב'

כלומר, הלחימה לכיבוש העיר תהיה הדרגתית וכפופה לשיקול דעת בהתאם להתפתחויות: לניצול הזדמנויות, או לעצירה לצורך הימנעות מסיכונים מתפתחים, כולל סיכון לחיי החטופים. בדרך השקולה הזו, יש לקוות כי ההישגים המצטברים בלחימת הכוחות יביאו לסיום  המלחמה בחמאס בתנאיה של ישראל.

ניהול המערכה לכיבוש עזה, יידרש לרגישות לא רק לתנאים המקומיים המתפתחים אלא גם לתנאים האסטרטגיים המתפתחים באזור ובעולם. בדרך הזו יש סיכוי שעם כיבוש וטיהור העיר עזה יושגו התנאים להבאת המלחמה לסיום ראוי בהשגת מטרותיה. ביסוד הגמישות הזו, טמון גם המענה לאזהרת הבכיר מפני סכנת הפגיעה בביטחון הלאומי הישראלי.

[לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
• הרחבת המושג: 'התרעה'.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים.
• הרחבה בנושא המושג: ביטחון לאומי: יכולת האומה להגן על ערכיה.
• הרחבת המושג: תורת לחימה / תפיסת הפעלה / דוקטרינה.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: אינטרסים לאומיים / אינטרסים חיוניים.
• מאמר: מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים.
• הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• הרחבת מושג: חיזוי / ניבוי. איך יראה אירוע עתידי?

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2016), התרעה, ייצור ידע, 20/10/16.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, יכולת האומה להגן על ערכיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), תורת לחימה / תפיסת הפעלה / דוקטרינה, ייצור ידע, 25/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים / אינטרסים חיוניים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי / ניבוי. איך יראה אירוע עתידי? ייצור ידע, 12/4/14.