תקציר: 'שיטת התיק הפתוח'  הוא מושג שנטבע על ידי שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, בספרו הארנק והחרב. עצם קיומה של חקירה או בדיקה נגד איש ציבור בחשד כלשהו, מונעת ממנו לכהן במשרות מסוימות, או 'שומרת אותו בתלם'. שיטה זו היא דרכה של הפרקליטות להטיל אימה על אנשים המסכנים אותה ולשתקם. אולם ככל שאליטת ההון ומשרתיה במערכת האכיפה קרבים לסוף דרכם, מתרופף שלטון הפחד, ויש כאלה שלמדו לקצור רווח פוליטי מעצם הרדיפה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ב- 10 ביולי 2025, פרסמה הפרקליטות - דרך כתבי המשפט, המשרתים אותה ומהדהדים את מסריה - כי הודיעה לח"כ טלי גוטליב שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שוקלת להעמידה לדין פלילי, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירה על חוק השב"כ, לאחר שפרסמה בלא היתר מידע חסוי על זהות של עובד שב"כ (חשיפת בן זוגה של שקמה ברסלר). גוטליב זומנה בעבר לחקירת משטרה בסוגיה זו, ובחרה שלא להתייצב אליה (צימוקי, 2025).

גוטליב יודעת מה יקרה אם תתייצב, ואין לה כוונה ליפול למלכודת: מרגע שתיחקר היא תהפוך בת ערובה בידי הפרקליטות. השיטה הזו קרויה 'שיטת התיק הפתוח' ותוכלו לקרוא עליה בהרחבה במאמרי: 'שיטת התיק הפתוח'. כך שולטים באישי ציבור.

גוטליב התייחסה להודעת הפרקליטות וכתבה בחשבון ה-X שלה כי "חשיפת בן זוגה של שקמה ברסלר, המסיתה והממרידה, מנהיגת המרי האזרחי, נעשתה כחלק ממילוי תפקידה הפרלמנטרי". לדבריה, "בדיוק לשם כך נועדה חסינותי". היא הבהירה שלא תתייצב לשימוע, כשם שלא התייצבה לחקירות, והוסיפה: "היועמ"שית מוזמנת לפעול כרצונה. אני אעמוד על חסינותי בוועדת הכנסת, שם צפויים חברי הכנסת לקבל את עמדתי. אמליץ לבהרב-מיארה להתחיל לעבוד על נוסח הבג"ץ בענייני" (צימוקי, 2025).

בשיחה עם ynet, הוסיפה אז גוטליב: "אני שבה ומבהירה כי אין בדעתי להתייצב לחקירה בשים לב לחסינות המהותית הניצבת לימיני. ברור לכל בר-דעת כי פעלתי במסגרת מילוי תפקידי ולמען מילוי תפקידי, וחסינות לפי סעיף 1 לחוק אינה ניתנת להסרה - ולא ניתן להגיש כתב אישום בגין מעשים פליליים אשר בוצעו במסגרת תפקידו או למען תפקידו של ח"כ". לדבריה, "לצערו הרב של אלטמן (המשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן), של מיארה ושל רונן בר - לא ניתן לעכב או לעצור אותי. ניסיונם להטיל עליי אימה לא יצליח" (צימוקי, 2025).

באופן דומה, ניסתה הפרקליטות ב- 21 באפריל 2025, לזמן "לעדות פתוחה" את סגן השר אלמוג כהן (שיטה מוכרת, שבה ניתן לעבור לחקירה באזהרה תוך כדי חקירה...) בפרשת שדה תימן. כהן השיב מיד כי לא יתייצב לעדות בטח, ובטח כשאינו חשוד בדבר, ויגיע אליה רק אם יילקח באזיקים ובסטטוס חשוד/עצור בלבד. לתקשורת מסר כהן מסר בתגובה: "היועמשי״ת ושלוחיה ממשיכים להשתולל בחקירות פוליטיות שפוגעות בדמוקרטיה תוך רמיסת חסינות נבחרי הציבור", והבהיר: "לא אשתף פעולה עם מי שמתנהג כמו אחרון ארגוני הפשיעה. דיקטטורה על מלא" (לוקסנבורג וחדשות סרוגים, 2025).

במרץ 2025, הורתה היועמ"שית לזמן לחקירה גם את שר המורשת עמיחי אליהו וחברי הכנסת ניסים ואטורי וחבר וצבי סוכות, בעקבות החשדות על חלקם בפריצה לבסיס שדה תימן. גם הם הודיעו כי הם לא מתכוונים להתייצב לחקירה וכינו אותה: "חקירה פוליטית" (לוקסנבורג וחדשות סרוגים, 2025).

נראה שככל שפעולות היועמ"שית והפרקליטות הופכות גלויות יותר, ככל שהאכיפה הבררנית הופכת צורמת יותר וכוונותיהן הופכות ברורות יותר, כך נשבר מחסום הפחד בקרב חברי הכנסת של הימין, והם נחושים, לא רק להשיב מלחמה שערה, אלא אף להיבנות מהרדיפה הזו!

הטלת אימה על חברי כנסת כדי להשתיקם הינה שיטה ישנה ואפקטיבית מאוד של הפרקליטות

עדו נורדן בספרו ,"בעל הבית", מתאר כיצד סיכל היועמ"ש את כוונת ממשלת אולמרט להפריד את תפקידי פרקליט המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה (על כוונות ממשלת אולמרט לרפורמה במערכת האכיפה ובבית המשפט העליון, שילמו גם שר המשפטים חיים רמון וגם ראש הממשלה אולמרט בפתיחת תיקים פליליים נגדם ובסילוקם מהמערכת הפוליטית, ושר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן העיד כמה הרגיש נרדף וחשש ממעצר...).

"... כשאולמרט כיהן כראש ממשלה, שר המשפטים דאז פרופ' דניאל פרידמן ניסה להביא הצעה להפרדת תפקידי פרקליט המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שמקובל ברוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות - הצעה להחלטת ממשלה מאוד לגיטימית, שמשמעותה החלשת מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה וחיזוק מעמדו של פרקליט המדינה.

בישיבת הממשלה שבה נדונה הצעתו של שר המשפטים, לקראת ההצבעה, היועץ המשפטי לממשלה ביקש את זכות הדיבור. במקום לשטוח את טיעוניו, הוא הוציא מכיסו פתק והחל לקרוא שמות של שרי ממשלה, ואז הכריז שכל מי ששמו נזכר - מנוע מלקחת חלק בהצבעה על פיצול תפקיד היועמ"ש בשל ניגוד עניינים, היות שמתנהלת נגדו חקירה פלילית. השרים שהופיעו ברשימה החווירו. רובם שמעו שם לראשונה שמתנהלת נגדם חקירה. גם אלו מבין שרי הממשלה ששמם לא הופיע ברשימה מיהרו לקלוט את המסר, וההצעה ירדה מסדר היום."

מדגיש נורדן: "לשינוי שהציע פרופ' פרידמן לא הייתה שום השפעה על התנהלות החקירות, ולהחלטת השרים לא היה שום קשר לניגוד עניינים. היחיד שהיה נתון לניגוד עניינים היה היועץ המשפטי לממשלה, שההחלטה הייתה גורעת מסמכויותיו ומעבירה אותן לפרקליט מדינה עצמאי יותר. אבל נבחרי הציבור לא העזו לקבל את ההחלטה, שפגעה באינטרס האישי של היועמ"ש. היועמ"ש הפעיל את כוחו המאפיוזי וניצח - הציבור הישראלי הפסיד." (נורדן, 2025).

סדק ראשון באפקטיביות של השיטה נבקע, כאשר החליט בנימין נתניהו לא להיכנע לחקירות, להישאר בתפקידו ולהשיב מלחמה, גם כשהוגש נגדו כתב אישום. גם היום, רוב חברי הכנסת והשרים עודם משותקים מפחד, אבל חלק כבר הבינו, שרדיפת הפרקליטות ממניעים פוליטיים, יותר משתזיק להם, תבנה ותשדרג אותם בתוך הימין הפוליטי, ותהפוך אותם ל'אנטי שבירים'.

את השינוי המהותי הזה אליטת ההון ושלוחיה בפרקליטות אינם מזהים, והם ממשיכים לחטוא ב'עשיית יתר', תוך קריאה שגויה של המציאות, ופער רלוונטיות גובר הוא, כזכור, אחד הסימנים לפניקה גוברת של אליטה, שקורסת לתוך עצמה. אם ימשיכו בכך, הם רק יעצימו את ההבנה בקרב הציבור הימני עד כמה נדרשת רפורמה מהותית בפרקליטות ובמשרד היועמ"ש ו'ישדרגו' את הפוליטיקאים הנרדפים בחקירות פוליטיות.

אם תשאלו אותי, רדיפת היועמ"שית עוד תהפוך את טלי גוטליב לשרת המשפטים הבאה.

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'שיטת התיק הפתוח'.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה באתר ייצור ידע.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')?
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• ספרו של עדו נורדן, 'בעל הבית.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'שיטת התיק הפתוח'. כך שולטים באישי ציבור.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), הכל על 'שיטת התיק הפתוח' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פרידמן דניאל (2013), הארנק והחרב, המהפכה המשפטית ושברה, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'דיפ סטייט' – 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 22/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), מי פוחד מ'מדינת עומק' ('דיפ סטייט')? ייצור ידע, 15/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• עדו נורדן (2024), 'בעל הבית, סיפורו של שלטון הפקידים הישראלי', הוצאת ידיעות ספרים, יולי.
• חכמון אלון (2016), מסמך רגיש: במשטרה אספו חומרים מפלילים על חברי כנסת ושרים, מעריב, 19/6/16.
• טובה צימוקי (2025), היועמ"שית לטלי גוטליב: שוקלת להעמידך לדין פלילי, YNET, 10/7/25.
• אליהו לוקסנבורג וחדשות סרוגים (2025), אלמוג כהן זומן לתת עדות במשטרה והודיע: "לא אשתף פעולה עם מי שמתנהג כמו ארגון פשיעה", סרוגים, 21/4/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), 'שיטת התיק הפתוח'. כך שולטים באישי ציבור, ייצור ידע, 22/9/23.