תקציר: מתקפת הרחפנים האוקראינית נגד מטרות אסטרטגיות בעומק רוסיה, תילמד לדורות כציון דרך בהיסטוריה הצבאית. בהתקפת פתע על שדה תעופה בו חנו מפציצים אסטרטגיים ובהתקפה על נמל בו עוגנות צוללות גרעיניות, השיגו האוקראינים תוצאה משמעותית באמצעי לחימה יצירתיים אך זולים ופשוטים. דווקא הצבאות האסייתיים בהם סין, רוסיה וצפון קוריאה, מתאימים יותר ובשלים יותר מבחינה תרבותית להסתגלות ולמיצוי ההשתנות הנדרשת בשדה הקרב המשתנה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 5 ביוני 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

מתקפת הרחפנים האוקראינית נגד מטרות אסטרטגיות בעומק רוסיה, תילמד לדורות כציון דרך בהיסטוריה הצבאית. בהתקפת פתע על שדה תעופה בו חנו מפציצים אסטרטגיים ובהתקפה על נמל בו עוגנות צוללות גרעיניות, השיגו האוקראינים תוצאה משמעותית באמצעי לחימה יצירתיים אך זולים ופשוטים.

כבר מעל שלוש שנים למלחמה הנמשכת באוקראינה. בשנתיים האחרונות – בצד המשך הלחימה באמצעי לחימה קלאסיים: שריון ,ארטילריה, חיילים רגלים, שוחות ומכשולים, הפכו שם שדות הקרב ביבשה, באוויר ובים, למעבדה לכלי נשק חדשניים של המאה ה-21 : רחפנים קטלניים ונחילים של כלי טייס התקפיים בלתי מאוישים. רק באוקראינה עצמה יוצרו בשנה האחרונה כמיליון וחצי רחפנים.

השתנות אופי הלחימה

בכנס על טכנולוגיות ביטחוניות חדשות שהתקיים בבריטניה השתתף שגריר אוקראינה בבריטניה ודיבר על השתנות משמעותית באופי המלחמה כפי שהיא מתבטאת במלחמה המתמשכת בארצו. אמצעי הלחימה החדשנים מאפשרים גם לכוח צבאי נחות יחסית, יכולות לחימה קטלניות וזולות שלא היו בנמצא בעבר. רמטכ"ל אוקראינה לשעבר הסביר כיצד באמצעי הלחימה החדשים, רצועה בעומק 15 ק"מ מקו החזית הפכה לאזור מוות מוחלט, מה שהופך בעיניו לאתגר לכל צבאות המערב. דווקא הצבאות האסייתיים בהם סין, רוסיה וצפון קוריאה, מתאימים יותר ובשלים יותר מבחינה תרבותית להסתגלות ולמיצוי ההשתנות הנדרשת בשדה הקרב המשתנה.

למדינת ישראל, המתקפה האוקראינית מציבה קריאת אזהרה קריטית. היא מהדהדת שיעור חשוב לכל מי שממשיך להתעקש להקים מדינה פלסטינית
שבאחיזתה בהרי יהודה ושומרון, תהנה משליטה על רצועת החוף הישראלית הצרה. מוטב לא לפרט כיצד רחפני תקיפה פשוטים שיופעלו בידי גורמי טרור פלסטיניים, יכולים לחולל נזק אסטרטגי בתקיפת מטרות ישראליות חיוניות וערכיות. אם חלילה תתרחש נסיגה לקווי 67 - כפי שתובעים הסעודים
והפלסטינים - לא ניתן יהיה להגן על התנועה בכביש 6 ולא על הרכבת במסילה המזרחית ההולכת ונסללת בצמוד לכביש 6. בוודאי לא ניתן יהיה לאבטח
המראות ונחיתות בשדה התעופה בן גוריון וגם לא בשדה התעופה נבטים הנשלט בתצפית מרכסי דרום הר חברון מצפון.

מבטיחים כי המדינה הפלסטינית שתוקם תהיה מפורזת מנשק התקפי. אלא שמבט על אמצעי הלחימה החדשים מלמד עד כמה הבטחת הפירוז ריקה מכל תוכן ממשי. מעקב על מימוש הפירוז היה אפשרי אולי בהתייחסות לאמצעי הלחימה של המאה הקודמת. מעבר טנקים ותותחים על גשרי הירדן ניתן אולי לניטור. אבל ביחס לאמל"ח דוגמת רחפנים וכלי טייס בלתי מאוישים לא רק שהברחתם אינה ניתנת למעקב, אלא שבמהותם במיוחד לגבי הרחפנים, לא ניתן כלל לאסור את רכישתם באשר הם אמצעים אזרחיים מובהקים: הם נדרשים בחקלאות, בבניין ובכל משימה אזרחית לגיטימית. בהסבה קלה הם הופכים לכליי לחימה בעלי פוטנציאל איום אסטרטגי.

שיטות הלחימה משדות הקרב במלחמת רוסיה-אוקראינה, יהוו בעתיד הקרוב מקור השראה לארגוני טרור הנלחמים בישראל. הם ילמדו כיצד באמצעים
אזרחיים נגישים לכל אדם, ניתן ליצור פוטנציאל איומים חדשני זול ובתפוצה כמותית רחבה. כבר עכשיו חלק ניכר מהברחות הנשק ממצרים וירדן לעבר
מדינת ישראל מתבצע באמצעות רחפנים המדלגים בקלות מעל גדרות הגבול. הבנת השינוי מחייבת את מערכת הביטחון הישראלית בחשיבה מחודשת על תנאיי היסוד לאבטחה והגנה של נכסים אסטרטגיים כמו גם על תנאיי היסוד ההכרחיים לגבולות בני הגנה.

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא הרחפנים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה;
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא הרחפנים.
• הרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית';
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.