תקציר: הנחיית הרמטכ"ל, להרחיב מיידית את הוצאת צווי הגיוס לחרדים, מבטאת קריאה להנהגה הלאומית ולחברה הישראלית להכרה בהכרח להגדלת הצבא, מתוך הרחבה משמעותית של מרחב הגיוס בכלל הקבוצות בחברה הישראלית.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 8 במאי 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

אחריותו האישית של  הרמטכ"ל לכשירות הצבא מקיפה את כל מרכיבי הכוח הצבאי. לא פחות מאחריותו לכשירות וכוננות אמצעי הלחימה ומלאי התחמושת, חיונית אחריותו למוכנות וכשירות החיילים. במכלול הכולל הסוגיה מחייבת גם את בחינת סדר הכוחות הנדרש בכמות ולא רק באיכות.

ביום בו סיים רא"ל אייל זמיר את תפקיד סגן הרמטכ"ל, התריע על חוסר בסדר הכוחות של צה"ל בעיקר ביבשה. מאז שבעה באוקטובר 2023, הובהר היטב כי צה"ל חייב לגדול בכמות היחידות הלוחמות.

מצוקת החסך בכמות היחידות, מטרידה בשני ממדים עיקריים:

• הממד הראשון נובע מצורכי המלחמה המתמשכת בכל הזירות. בוודאי לנוכח ההחלטה להרחיב את הלחימה ההתקפית ברצועת עזה.
• הממד השני נובע מצורכי הגנת הגבולות שתובעים סדר כוחות גבוה בהרבה מזה שהיה מושקע בביטחון השוטף עד בוקר שבעה באוקטובר. המשמעות היא שגם אם המלחמה מסתיימת, הקצאת הכוחות להגנת הגבולות בכלל הפיקודים המרחביים, לא תוכל להתממש ללא שילוב רחב של יחידות המילואים מה שיטיל  על משרתי המילואים ועל המשק הישראלי עומס גדול מכל מה שהיה מוכר בעבר.

במבט כולל של משוואת הביטחון הלאומי, על הרמטכ"ל מוטלת האחריות לניהול מכלול המשאבים שהמדינה מקצה לו למימוש אחריות הצבא לביטחון, ובתוך כך האחריות לניהול משאב כוח האדם, היא בשעה זו ראשונה במעלה. רגישות הסוגיה, קשורה גם במורל החיילים, במיוחד חיילי המילואים המתמסרים באורח חסר תקדים ובקשיים משפחתיים משמעותיים, למאות ימי מילואים. הם מצפים מהנהגת צה"ל והמדינה להקל עליהם על ידי מילוי חובתם להרחבת שורות המתגייסים. המשך הענות אנשי המילואים לשרות המתמשך בוודאי אינה מובנת מאליה.

תפיסת הביטחון המסורתית של בן גוריון הכירה במגבלת היסוד של משך הזמן האפשרי לגיוס יחידות המילואים ומתוך כך שאפה לסיום המלחמה בזמן קצר. מסיבות רבות, השינוי שהתחולל בשיטות המלחמה במאה ה-21 , מחייב את מדינת ישראל לשאת בנטל מלחמה מתמשכת. בנסיבות אלה, חלוקת הנטל באופן מאוזן יותר אינה רק ענין של ערך השוויון, אלא צורך מקצועי מבצעי.

בהיבטים אלה, הנחיית הרמטכ"ל מבטאת קריאה להנהגה הלאומית ולחברה הישראלית להכרה בהכרח להגדלת הצבא, מתוך הרחבה משמעותית של מרחב הגיוס בכלל הקבוצות בחברה הישראלית. 

[לאוסף, המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע'.
• אוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), סוגיית צבא העם וגיוס החובה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/3/24.