תקציר: פעולת צה"ל ממשיכה לבטא דרך ביניים בין שתי הדרכים, הנתונות במחלוקת בשיח הציבורי הישראלי: הדרך האחת מבקשת התמקדות רק במאמץ השבת החטופים. הדרך השנייה בדיוק להיפך. פעולת צה"ל לעומת זאת, מבטאת שאיפה להשגת שתי המגמות הנראות לכאורה כמנוגדות זו לזו.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 4 באפריל 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

הרחבת  פעולת צה"ל ברצועת עזה בכוח אוגדתי נוסף, ממשיכה לבטא את ההיגיון המערכתי עמו יצא צה"ל למבצע "עוז וחרב" לפני למעלה משבועיים. התקדמות אוגדה 36 בציר מורג במרחב שבין חאן יונס לרפיח, מוסיפה ממד נוסף של לחץ לכיוון  אזורי האחיזה העיקריים של חמאס במרכז הרצועה, אבל עדין אינה חותרת למהלך מחץ מכריע  אל לב העיר עזה ומחנות המרכז. בצורת הפעולה הזו, כפי שמתבטא גם מדברי ראש הממשלה ושר הביטחון, תכלית הפעולה ממשיכה להתמקד במימוש לחץ צבאי על חמאס בציפייה להבאתו למהלך נוסף של הפסקת אש ושחרור חטופים.

במגמה הזו, פעולת צה"ל ממשיכה לבטא דרך ביניים בין שתי הדרכים, הנתונות  במחלוקת בשיח הציבורי הישראלי:

• הדרך האחת מבקשת התמקדות רק במאמץ השבת החטופים, בהסכמה לכל תביעות חמאס לסיום המלחמה ולנסיגה ישראלית מלאה משטח רצועת עזה.
• הדרך השנייה בדיוק להיפך, מבקשת להתמקד במאמץ לחימה מקיף לכיבוש כל רצועת עזה ולהשמדת  חמאס, תוך מוכנות לוויתור בשלב זה, על המשך המאמצים להשבת חטופים.

פעולת צה"ל לעומת זאת, מבטאת שאיפה להשגת שתי המגמות הנראות לכאורה כמנוגדות זו לזו

גם לקדם שחרור חטופים וגם לפגוע בכוחו הצבאי ובמעמדו השלטוני של חמאס. באופן מעשי, הגיון הפעולה של צה"ל, מעניק לדרג המדיני את האפשרות להמתין על פרשת הדרכים. אם הלחץ הצבאי יביא לפריצת דרך לעסקת חטופים נוספת, הפעולה הצבאית תוכל להיעצר בהפסקת אש. מצד שני אם לא תסתמן כל פריצת דרך לשחרור חטופים, הפעולה הצבאית תתרחב ותתעצם.

מבחינת צה"ל, ישנם שני שיקולים שמובילים לאימוץ דרך הביניים. השיקול הראשון המוצהר בגלוי טמון בציפייה שלחץ צבאי מתמיד ומתגבר יביא לשחרור חטופים נוסף. השיקול השני טמון בכך שהפסקת אש מתמשכת מועילה לחמאס במתן זמן לצעדי התאוששות לבניה והתארגנות מחודשת של כוחו הצבאי והיערכותו ללחימה בהגנה ובהתקפה. את התהליך הזה צה"ל מונע מתוך שימור המומנטום של הלחץ הצבאי.

במהלך השבועיים מאז תחילת המבצע, חלק משמעותי בצבירת הישגי הפגיעה בחמאס הושג באמצעות הפעלת הכוח האווירי. במקביל, בפעולת הכוחות היבשתיים, צה"ל משיג ממד נוסף משמעותי בעיצוב המרחב לקראת כל פעולה צבאית שתידרש בעתיד.  בהיבט הזה, צה"ל ממוקד ביצירת צירי תנועה בהם ציר נצרים,  מרחב פילדלפי המורחב, ועכשיו ציר מורג,  באופן שיעניק לצה"ל חופש תנועה ותמרון במרחב למול כל התפתחות או הסדר אפשרי בעתיד.

בינתיים מגמות הפעולה של צה"ל בכללותן ממשיכות להתקדם בהגיון הדרגתי, הפתוח להמשך במגוון גמיש של אפשרויות.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.