תקציר: בסוף מרץ 2025 נעצר סא"ל במיל' אייל נוה, ממייסדי "אחים לנשק", בגין חשד למעשה מגונה במהלך הפגנה, כמו גם אחזקת נשק ותחמושת רבה בביתו. רבים בימין הביעו תמיהה שלמרות העובדות, איש בשמאל לא גינה את מעשיו. אבל מי שמכיר את אופן פעולתם של מערכות מורכבות לא צריך להיות מופתע. אנחנו כבר יודעים כי מערכות מורכבות אנושיות מתנהגות לעתים קרובות באופן דומה למערכות בטבע. עדר חיות בר המריח סכנה, מצופף שורות. כך מתנהגות גם קבוצות אנושיות, החשות סכנה למעמדן ו/או לקיומן.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך שלושה, העוסק בדמיון שבין מערכות מורכבות בטבע ומערכות אנושיות, ובין תנועות מחאה ללהקות ארבה. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: שיתוף פעולה, בטבע ובארגונים;
• פנחס יחזקאלי: 'שואת נתניהו', על התנהגות נחילית ושנאה קולקטיבית.
• פנחס יחזקאלי: מחאה חברתית כלהקת ארבה, דינמיקת המונים בתנאים משתנים.

*  *  *

בסוף מרץ 2025 נעצר סא"ל במיל' אייל נוה, ממייסדי "אחים לנשק", בגין חשד למעשה מגונה במהלך הפגנה ואחזקת נשק ותחמושת רבה בביתו. רבים בימין הביעו תמיהה שלמרות העובדות, איש בשמאל לא גינה את מעשיו. כך למשל צייץ אבישי מתיא בטוויטר (ראו התמונה למטה): "אז למה בעצם מחאת קפלן מגוננת בגופה על העצור בחשד לתקיפה? למה אין שם טיפת גינוי? טיפת רתיעה? טיפת מוסר? טיפת הכאה על חטא? טיפת חשבון נפש? טיפת הגנה על נשים? למה?"

אבל מי שמכיר את אופן פעולתם של מערכות מורכבות לא צריך להיות מופתע. אנחנו כבר יודעים כי מערכות מורכבות אנושיות מתנהגות לעתים קרובות באופן דומה למערכות מורכבות בטבע. חישבו מה קורה לעדר חיות בר המריח סכנה? הוא מצופף שורות. כך מתנהגות גם קבוצות אנושיות, החשות סכנה למעמדן ו/או לקיומן.

מעצרו של סא"ל במיל' אייל נוה ולקחיה

סא"ל במיל' אייל נוה, ממייסדי "אחים לנשק", גחן מאחורי לוחמת מג"ב - במהלך הפגנה ב- 25 במרץ 2025 - ועל פי תקריב הסרטון שצולם במקום, נראה שהתחכך בה מאחור. הוא אותר, נעצר על ידי המשטרה והובא לבית משפט השלום בירושלים בפני השופט איתן כהן, שנתבקש לעצור אותו בחשד לביצוע מעשה מגונה בלוחמת:

הצילום לדעתי אינו מותיר ספק. ברור ממנו כי החשוד, מרצונו, נצמד מאחור לשוטרת וכי לא נדחף מאחור (ראו התמונה בכתבה למעלה). למרות זאת, טען השופט כי "הוצגה לי תמונה, שבה נראית שוטרת מתכופפת ואחד המפגינים עומד מאחוריה, אולם קשה להבחין במגע" (האמנם? ראו תקריב של חלק מהתמונה למטה). הוא שחרר את החשוד, וביקש מן המשטרה לגבות מן השוטרת עדות, ולחזור שוב עם בקשת המעצר.

המשטרה שבה אל השופט לאחר גביית העדות שתי דקות לפני השעה עשר בלילה. הלוחמת העידה כי: "אותו מפגין התקרב אליי עם המגפון באוזן ופשוט עשה את המעשה לפי מה שרואים בסרטון". למרות זאת, סירב השופט לאשר את צו המעצר בטענה: "לא מצאתי שיש בבקשה דחיפות כה רבה שמחייבת לקיים דיון באישון לילה". עוד הוסיף כי "תתכבד המבקשת (המשטרה) ותתייצב בבוקר עם החומר הגולמי בפני שופט תורן".

המשטרה לא ויתרה וערערה לבית המשפט המחוזי, שם החליטה השופטת על מעצרו. בחיפוש שנערך בביתו נמצאו ע"פ התקשורת כלי נשק ותחמושת רבה.

ואיך הגיבה המחאה? היא צופפה שורות

ד"ר (למשפטים) מגי אוצרי - סופרת, פובליציסטית ישראלית, נפגעת תקיפה מינית בעצמה, לוחמת ללא חת לזכויות נשים, וחלק בלתי נפרד מהמחאה - כתבה בעבר בפסקנות רבה, את דעתה על מכחישי/מכחישות עבירות מין: "ברגע שאני - נפגעת תקיפה מינית עם פוסט טראומה - שומעת אשה מכחישה אונס ברוטלי של נשים אחרות, זה מטרגר לי את החיים, ואני רוצה שהאישה בו תקונסל (תושתק, 'תימחק'), ולא תבוא בשום ממשק עם תלמידים".

אבל במקרה של אייל נווה היא התהפכה: "אל תגנו כלום. עצם הגינוי אומר שזה קשור אלינו ולמחאה שלנו, וזה לא. עיניים על הכדור. אנחנו הטובים בסיפור הזה. נקודה."

מפתיע? ממש לא. כך בטבע וכך גם אצלנו

חיינו מתקיימים בתוך מערכות מורכבות, בין אם מדובר באורגניזמים בטבע ובין אם מדובר בקבוצות חברתיות אנושיות. תופעות שונות - כמו 'תגובת עדר', סולידריות קהילתית וגיבוש חברתי בעת משבר - מצביעות על קווי דמיון בין התנהגותן של מערכות טבעיות להתנהגותן של מערכות חברתיות.

מערכות בטבע מאופיינות בקשרים רבים בין חלקיהן ובכך שהן מגיבות לשינויים בסביבה המשימתית באמצעות התאמות דינאמיות. דוגמאות לכך ניתן למצוא בהתנהגות של להקות ציפורים, נחילים של דגים וקהילות נמלים. כאשר קבוצת בעלי חיים חשה באיום, היא נוטה להתכנס ולהגיב באופן קולקטיבי: דגים בנחיל יצמצמו את הרווחים ביניהם כדי להיראות כגוף אחד ולהרתיע טורפים, עדרים של בעלי פרסה יתכנסו יחד, כדי להגן על החלשים, ונמלים תתגייסנה יחד לשמירה על הקן.

בני האדם, כחיות חברתיות, פועלים באופן דומה. בעתות משבר – כמו מלחמות, אסונות טבע או איומים חיצוניים – ניתן לראות כיצד קבוצות אנושיות נוטות להתגבש ולחזק את הקשרים הפנימיים שלהן. התארגנויות קהילתיות, התלכדות סביב סמלים לאומיים, עזרה הדדית וגיוס משאבים משותפים הן תגובות נפוצות למצבי לחץ. למשל, מחקרים מצביעים על כך שבמהלך מלחמות ישנה עלייה בלכידות החברתית, בעוד שבמהלך אסונות טבע מתגברת העזרה ההדדית.

גורמים משותפים להתלכדות תחת איום

בין אם מדובר בבעלי חיים בטבע ובין אם מדובר בקבוצות אנושיות, ישנם כמה גורמים מרכזיים התורמים להתלכדות תחת איום:

1. אינסטינקט הישרדותי – הן בטבע והן בחברה האנושית, קיום בתוך קבוצה מגביר את סיכויי ההישרדות.
2. יצירת היררכיות ותפקידים מוגדרים – כאשר קבוצה נדרשת להתמודד עם איום, היא נוטה לארגן את עצמה בצורה יעילה יותר.
3. הגברת התקשורת הפנימית – קבוצות שחוות איום מפתחות דפוסי תקשורת יעילים יותר, בין אם באמצעות שפה (אצל בני אדם) ובין אם באמצעות איתותים קוליים, כימיים או חזותיים (בטבע).
4. תחושת שייכות והגנה הדדית – הסולידריות מאפשרת התמודדות עם משברים והפחתת תחושת הפחד והבדידות.

סיכום

הדמיון בין מערכות מורכבות בטבע לבין התנהגות אנושית בעתות משבר מעיד על עקרונות אבולוציוניים משותפים המנחים את ההתנהגות הקבוצתית. מצבי איום מחזקים את תחושת השייכות ואת הלכידות הפנימית, דבר שמסייע להישרדות ולשגשוג של המערכת כולה. הבנת תהליכים אלו יכולה לסייע לחוקרים ולמקבלי החלטות בהתמודדות עם אתגרים חברתיים ולפתח כלים לניהול משברים בצורה יעילה יותר.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על תופעת חילופי האליטות.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שיתוף פעולה – בטבע ובארגונים.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• הרחבת המושג: סביבה משימתית של ארגון.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2009), שיתוף פעולה – בטבע ובארגונים, ייצור ידע, 16/7/09.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, ן