תקציר: אוטו-אנטישמיות היא ביטוי למאבק פנימי בתוך העם היהודי, אך היא גם חלק ממערכת מורכבת שבה תגובות נגד, בלתי נמנעות, מחזקות את הזהות היהודית. הניסיון להתרחק מהזהות הקולקטיבית נידון להיכשל, משום שהזהות היהודית אינה רק עניין של בחירה אישית – היא חלק בלתי נפרד מהקיום היהודי ההיסטורי והחברתי, והיא תמיד שבה ועולה אל פני השטח במוקדם או במאוחר, בשל גורמים פנימיים וחיצוניים כאחד.

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מזה שני עשורים - בדומה למה שקרה ליהודים במערב אירופה בתחילת המאה העשרים - אנו עדים למגמה גוברת, שבה בני 'ישראל הראשונה' פועלים בנחישות לעקור מתוכם ומסביבתם את זהותם היהודית, בשם אידאלים גלובליים של 'נאורות' ו'התחדשות', וגילויי אוטו-אנטישמיות שלא ידענו בעבר. כל זאת, ובניסיון להגדיר מחדש את הזהות הקולקטיבית של העם היהודי על בסיס אותם ערכים גלובליים.

רק שההיסטוריה מלמדת אותנו, כי בכל עת שיהודים ניסו לברוח מזהותם, הגורמים החיצוניים הם אלה שדאגו להזכיר להם אותה. תופעה זו חושפת פרדוקס עמוק: ניסיון להתרחק מהשורשים היהודיים לעתים קרובות מוביל לתוצאה הפוכה, שבה הזהות היהודית חוזרת ומתעצמת.

זהות יהודית והקשר ההיסטורי

זהותו של אדם אינה רק עניין אישי, אלא מרכיב יסוד במערכת מורכבת של חברה ותרבות. הזהות היהודית, שמבוססת על מסורת, היסטוריה, ותחושת שייכות עמוקה, אינה ניתנת למחיקה פשוטה. יהודים רבים לאורך ההיסטוריה ניסו להתמזג בסביבתם החדשה, אך שוב ושוב גילו כי החברה שמסביבם מעוניינת בכך הרבה פחות מהם.

תרבות ה- WOKE המערבית והזהות היהודית

תרבות הווק (WOKE) - שהתפתחה שני העשורים האחרונים גם בישראל - השפיעה באופן משמעותי על מגמות של ביטול זהות יהודית, בעיקר בקרב קבוצות המגדירות את עצמן כהפרוגרסיביות. התנועה, שמבוססת על ערכים של צדק חברתי, שוויון וזכויות מיעוטים, מובילה לעתים לתהליכים הפוכים כאשר היא נתקלת ביהדות כקטגוריה ייחודית שאינה תואמת לחלוטין את הנרטיבים שלה.

ניתן לסכם את השפעות תרבות הווק על הזהות היהודית בסעיפים הבאים:

1. דה-לגיטימציה של יהדות כקטגוריה אתנית-לאומית: תרבות הווק מקדמת גישות הרואות ביהדות רק דת, ומתעלמות מממדיה הלאומיים וההיסטוריים. כך, יהודים שאינם דתיים מוצאים עצמם במצב פרדוקסלי שבו זהותם הלאומית נתפסת כלא לגיטימית, בעוד שמיעוטים אחרים זוכים להכרה על בסיס אתני ותרבותי.
2. התנגדות לציונות כתנועה קולוניאליסטית: במעגלים ווקיים רדיקליים, הציונות מתוארת כצורה של קולוניאליזם, מה שמוביל לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ושל כל ביטוי לאומי יהודי. בכך, יהודים שמבקשים להשתלב במרחב הפרוגרסיבי נאלצים להתנער מהקשר הלאומי שלהם, ולעתים אף להזדהות עם נרטיבים אנטי-יהודיים.
3. לחץ על יהודים להתנער מזהותם בשם 'פריבילגיה לבנה': חלק מהרטוריקה הווקית ממסגרת את היהודים כאוכלוסייה "לבנה" ופריבילגית, תוך התעלמות מההיסטוריה של רדיפות ואפליה נגדם. הנטייה להתנער מה'פריבילגיות' מתועלת לרגשות אנטי יהודיים.
4. עידוד אוטו-אנטישמיות בקרב יהודים עצמם: החשש להיות מזוהה עם "כוחות דכאניים" גורם לחלק מהיהודים לאמץ עמדות אנטי-יהודיות בעצמם. אנו רואים זאת באקדמיה, בתרבות ובתקשורת, שם אינטלקטואלים יהודים מסוימים מובילים קמפיינים נגד הציונות ונגד ייחודיות הזהות היהודית.
5. ערעור המסורת היהודית בשם רב-תרבותיות: התרבות הווקית מדגישה זהויות פלואידיות ורב-תרבותיות, ולעתים רואה במסורת היהודית – במיוחד זו השמרנית – ככוח ריאקציוני שיש להתגבר עליו. דבר זה מוביל לניסיונות להפחית את חשיבות המסורת בחינוך היהודי ובמוסדות תרבותיים.

כמו במקרים היסטוריים קודמים, הניסיונות לטשטש או לבטל את הזהות היהודית - ששיאם ביום הכיפורים של שנת 2023 ובמאבק מנהלי התיכונים הווקיסטים למנוע, למשל, הנחת תפילין בתחומם - מובילים לעתים קרובות לתוצאה הפוכה – התגברות תחושת השייכות והחיבור למורשת. יהודים רבים החווים דחייה במרחב הפרוגרסיבי חוזרים לזהותם היהודית מתוך הכרה בערכה וייחודיותה.

כך לדוגמה, ב- 9 בינואר 2024, תועד מנהל גימנסיה הרצליה, זאב דגני, כשהוא מונע מתלמיד להניח תפילין, וחולל מהומה. הוא הטיח ברב זלמן הרטמן, חסיד חב"ד שרצה להניח לאחד הנערים תפילין, "אתה עושה פה מעשה, אתה ממריד תלמידים" [הרחבה על 'תיכוני הווק, ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי (2024), תיכוני ה- WOKE בישראל].

והתוצאה: יום לאחר מכן הפגינו תלמידים בכניסה לתיכון נגד המנהל. למקום הגיעו חבר הכנסת אלמוג כהן והזמר קובי פרץ, להניח תפילין עם התלמידים.

והיה גם אירוע שנופח של יוזמה של תלמידים להקמת עמדת תפילין בתיכון ברמת גן, שהסלימה לעימות מתוח עם מנהל בית הספר, כאשר אחד התלמידים מנסה להניח תפילין ומנהל בית הספר מונע זאת ממנו וצועק "כאן לא מניחים תפילין", והתלמיד הושעה...

בין אם פרטי המעשה נכונים ובין אם לאו, עצם הפרסום יצרה גל של היפוך: מאות תלמידים הניחו למחרת תפילין בפתח בית הספר.

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכות מורכבות

ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת (The Paradoxical Logic of A Complex System) הוא אחד המאפיינים המרתקים של חיינו, המתקיים בתחומים רבים ומגוונים. הוא מבוסס על העובדה, שמערכת מורכבת נשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות, בניסיון ליצור איזונים של עוצמה.

בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכבת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), היא מועדת לתהפוכות ולתוצאות הבלתי צפויות: לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות. באופן כזה מתקדמת המערכת על ציר הזמן בתהליך ספיראלי (ראו תמונה למעלה), שבו היא מיטלטלת צד לצד. ההיסטוריה לא תחזור על עצמה אבל כיוון התנועה בהחלט כן.

באופן כזה, כאשר חלקים מהחברה היהודית פועלים לעקור את זהותם בשם ערכים אוניברסליים, מופיעה תגובת נגד בלתי נמנעת. דחיקת הזהות היהודית אינה מובילה להיעלמותה, אלא דווקא להתפרצות מחודשת שלה, לעתים על ידי כוחות חיצוניים המזכירים ליהודים את שורשיהם, ולעתים מתוך צורך פנימי בחיבור מחודש למורשתם.

האליטה המייסדת והתודעה היהודית

האליטה המייסדת של מדינת ישראל הייתה אמנם חילונית ברובה, אך תודעתה היהודית הייתה איתנה, והיא הייתה משיחית במהותה. דור המייסדים, על אף ריחוקו מהדת, הבין כי יהדות היא לא רק דת אלא גם גורם מאחד ומחזק. די אם אצטט את דוד בן גוריון, שכתב: "מתוך תהום המחשכים שאפפו את עמנו בשעת חירום זו, הולך ובוקע קו אור. שאיפת הגאולה מפלסת לה נתיב בלבב האומה. 'נתעורר המת נזדעזע המת'. הקטסטרופה האיומה, היותר גדולה בדברי ימינו, אחרי מפלת בר כוכבא, שבאה עלינו, עוררה סוף סוף את העם, ובתוך הסערה מגיע אלינו קול שופרו של משיח." (ניו יורק, ספטמבר 1915). [ראו הרחבה בסוגיה זו באוסף המאמרים על משיח ומשיחיות]

היום, כאשר מגמות של ניתוק מהשורשים הולכות ומתרחבות, אנו עשויים לראות שוב ושוב כיצד התודעה היהודית מתעוררת מחדש, בין אם מתוך אילוצים חיצוניים ובין אם מתוך הבנה פנימית של חשיבותה.

לסיכום

האוטו-אנטישמיות היא ביטוי למאבק פנימי בתוך העם היהודי, אך היא גם חלק ממערכת מורכבת שבה תגובות נגד בלתי נמנעות מחזקות את הזהות היהודית. הניסיון להתרחק מהזהות הקולקטיבית נידון להיכשל, משום שהזהות היהודית אינה רק עניין של בחירה אישית – היא חלק בלתי נפרד מהקיום היהודי ההיסטורי והחברתי, והיא תמיד שבה ועולה אל פני השטח במוקדם או במאוחר, בשל גורמים פנימיים וחיצוניים כאחד.

נספח 1 בדף הטוויטר של ינון מגל: אז עוד לא הבינו שזה משיג את ההפך הגמור?

איך המחאה עוד לא הבינה - אחרי שני ימי כיפור ולקחיהם, ומאבקי השווא של מנהלי תיכונים במרכז, למנוע הנחת תפילין - שהאוטו אנטישמיות שלה רק מלבה רגשות יהודיים?

אוטו-אנטישמיות היא ביטוי למאבק פנימי בתוך העם היהודי, אך היא גם חלק ממערכת מורכבת שבה תגובות נגד, בלתי נמנעות, מחזקות את הזהות היהודית. הניסיון להתרחק מהזהות הקולקטיבית נידון להיכשל, משום שהזהות היהודית אינה רק עניין של בחירה אישית – היא חלק בלתי נפרד מהקיום היהודי ההיסטורי והחברתי, והיא תמיד שבה ועולה אל פני השטח במוקדם או במאוחר, בשל גורמים פנימיים וחיצוניים כאחד.

[לאוסף המאמרים על אוטו אנטישמיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים על אוטו אנטישמיות.
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על משיח ומשיחיות.
• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תיכוני ה- WOKE בישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 10/12/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על אוטו אנטישמיות, ייצור ידע, 13/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), תיכוני ה- WOKE בישראל, ייצור ידע, 12/11/24.