תקציר: התחקירים שנוהלו על ידי קצינים מתוך צה״ל עוררו סוג של חשד כי הם הוכוונו כביכול לסוג של טיוח והקלה על הנושאים באחריות. אלא שלימוד התחקירים יכול להעיד כי הם נוהלו בנאמנות, בכנות וביסודיות מקצועית. הם מותירים כמובן גם מקום לביקורת ולמחלוקת, אבל הם מציבים תשתית אמינה להרחבת החקירה והלמידה להמשך.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 27 בפברואר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

לתחקירי צה״ל המוצגים בימים אלה ישנם ארבעה קהלי יעד:

• הראשון הוא קודם כל צה״ל על כל זרועותיו, מהטוראי ועד הרמטכ״ל.
• השני הוא המשפחות השכולות שאבדו בנות ובנים בלחימה הקשה מול מתקפת הפתע של חמאס.
• השלישי הוא תושבי עוטף עזה ששילמו באותו יום מחיר נורא.
• הרביעי הוא כלל החברה הישראלית הזקוקה, יחד עם כל שלושת קהלי היעד האחרים, למענה בשאלה הקשה כיצד זה קרה והיכן היה צה״ל באותו בוקר שלא היה נורא כמוהו מאז הקמת המדינה.

בכל הקשור למשפחות השכולות ולתושבי היישובים שחוו את הטבח, הצגת התחקירים מחייבת רגישות גדולה וענווה. במה שקשור פנימה ליחידות צה״ל ומפקדיו התחקירים מחייבים לימוד מקצועי מעמיק להפקת לקחים מהירה. ביחס לכלל החברה הישראלית התחקירים בוודאי מעוררים סקרנות, ויש לקוות כי יתקבלו באופן מעורר אמון - הרי אין לעם ישראל אלא צה״ל אחד וכולם שותפים בו.

התחקירים מוקדו לארבעה תחומי חקירה שבאופן מעשי מתכנסים לשתי נקודות מבט מחקריות:

• האחת עוסקת בכל מה שקדם לרגע פריצת המתקפה בבוקר שבעה באוקטובר 06:29, בעיוורון המערכתי שמנע את הבנת המציאות כפי שהתפתחה מעבר לגבול.
• השנייה ממוקדת בכל מה שקרה החל מפריצת המתקפה ומתארת בפירוט עובדתי את קבלת ההחלטות במפקדות ואת התנהלות הלחימה במחנות צה״ל וביישובים, על ידי הכוחות שהוטלו אל החזית, כולל הסיוע האווירי.

הדיון בנקודת המבט הראשונה עוסק בחידה מטלטלת בשאלה איך זה יכול היה לקרות? כיצד מערכת מודיעינית שהצטיינה בהבאת ידיעות זהב לתקיפת משאית נושאת אמל״ח בדרכה מסוריה לדמשק, כשלה בהבאת התרעה על הכנות מקיפות ומתמשכות של חמאס למתקפת פתע. עוד יכתבו על חידה זו ספרים ומחקרים רבים ותחקירי צה״ל המוצגים בימים אלה ישמשו להם נקודת מוצא הכרחית.

התחקירים בנקודת המבט השנייה ממוקדים בתיאור הקרבות בהסתמך על חקירת עובדות מפורטת, והם חשובים למשפחות השכולות, לחברי היישובים שסבלו את הטבח ובעיקר להפקת לקחים בדרגי השדה של כל זרועות צה״ל.

כלל התחקירים מסמנים לצה״ל דרך לתיקון גדול והכרחי

התיקון הדרוש במערכת המודיעין הוא כמובן מורכב ומחייב שינוי מקיף בתהליכי העבודה. התיקון המתחייב, לעומת זאת, בדרגי השדה של הכוחות הלוחמים, פשוט יותר לגיבוש ונדרש ליישום מיידי. מדובר קודם כל בהגדרה מחודשת של סדרי הכוננות והמשמעת המבצעית של הכוחות בקווי החזית, בשיבה לנורמות של מוכנות ודריכות מבצעית שהיו נהוגות בעשור שלאחר מלחמת יום כיפור.

תיקון עקרוני נחוץ בהיערכות להגנה בקווי העימות, ובארגון שיטה נכונה להגנת קו הגבול, המוצבים והיישובים.

גם מוכנות חיל האוויר לסיוע מיידי למול התקפת פתע בגבולות חייבת תכנון מחודש ובנין כוח מתאים להפעלת תגובה מהירה ויעילה.

התחקירים שנוהלו על ידי קצינים מתוך צה״ל עוררו סוג של חשד כי הם הוכוונו כביכול לסוג של טיוח והקלה על הנושאים באחריות. אלא שלימוד התחקירים יכול להעיד כי הם נוהלו בנאמנות, בכנות וביסודיות מקצועית. הם מותירים כמובן גם מקום לביקורת ולמחלוקת, אבל הם מציבים תשתית אמינה להרחבת החקירה והלמידה להמשך.

גם עבור וועדת חקירה ממלכתית - לכשתוקם - התחקירים יהיו נקודת מוצא אמינה להתחלת העבודה.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.אוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• יחזקאלי פנחס (2023), תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/2/23.