תקציר: התופעה של שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק לצרכים זרים (שכוללת בין היתר, 'תפירת תיקים' ו/או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations) מיועדת בין היתר להפליל אדם חף מפשע, או להטות חקירה לטובת או לרעת צד מסוים. מדובר בתופעה שיש לה היבטים משפטיים, פוליטיים וסוציולוגיים. אבל, רק מעטים יודעים כי שורשי התופעה נעוצים הרחק בתקופת המנדט הבריטי...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

התופעה של שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק לצרכים זרים (שכולל בין היתר, 'תפירת תיקים' ו/או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations) מתייחסת לשימוש לרעה במערכת אכיפת החוק כדי להפליל אדם חף מפשע או להטות חקירה לטובת או לרעת צד מסוים. מדובר בתופעה שיש לה היבטים משפטיים, פוליטיים וסוציולוגיים, והיא עולה לכותרות בעיקר כאשר היא מיוחסת למערכות שלטוניות ולמערכת אכיפת החוק.

מרגע שעלתה התופעה לסדר היום הציבורי, הצטברו תיעודים רבים לטענות על 'תפירת תיקים', והפכו אותה לנחלת הכלל:

• טענות של נאשמים וחשודים: נאשמים וחשודים רבים טוענים כי איימו עליהם בתפירת תיקים, לרוב על ידי גורמים במשטרה או בפרקליטות. טענות אלו עולות לעיתים קרובות בהליכים משפטיים וזוכים לסיקור תקשורתי.
• עדויות של עדים: לעתים עדים במשפטים שונים מעידים כי איימו עליהם לתת עדות שקר, או כי איימו עליהם שאם לא ישתפו פעולה עם החקירה, ייתפרו להם תיק.
• פרסומים בתקשורת: התקשורת עוסקת רבות בפרשיות שונות שבהן עולות טענות על תפירת תיקים. לעתים מדובר בפרשיות פליליות, ולעיתים בפרשיות ציבוריות שונות.
• דו"חות של גופים מבקרים: גופים מבקרים, כמו למשל נציב הביקורת על הפרקליטים, פרסמו דו"חות שונים שבהם עלו טענות על תפירת תיקים.

אבל, רק מעטים יודעים כי שורשי התופעה נעוצים הרחק בתקופת המנדט הבריטי

משטרת המנדט הבריטית הייתה רחוקה, מרחק מזרח ממערב, מהמשטרה הבריטית הקלאסית - פרי יצירתו של ראש ממשלת בריטניה, הלורד רוברט פיל ב- 1829.

פיל יצר לטעמי את התאוריה האולטימטיבית למשטרה בחברה דמוקרטית, שהתפתחה עם הקמת המשטרה הראשונה במדים בלונדון [להרחבה על פילוסופיית ה'שיטור בהסכמה' המשטרה הבריטית (policing by consent), לחצו כאן] [להרחבה על הייחודיות של המשטרה הבריטית, לחצו כאן]. אבל, יצירת הפאר הזו לא הגיעה ביחד עם המנדט הבריטי לישראל.

הבריטים השתמשו במערכת המשפט ככלי פוליטי, תוך קבלת החלטות מפוקפקות, הליכים מזורזים, וכליאה ללא משפט. מערכת החוק והמשפט שימשה אותם ככלי לדיכוי המחתרות היהודיות ולשליטה באוכלוסייה המקומית, לעתים תוך שימוש בהליכים מפוקפקים משפטית. יש עדויות למקרים שניתן להגדירם כ"תפירת תיקים" או כהטיית חקירות בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. מקרים אלה נתפסים היום כדוגמאות היסטוריות למה שמתחולל במקומותינו היום.

משפטים מבוימים נגד אנשי מחתרות

המנדט הבריטי ראה במחתרות היהודיות – ההגנה, האצ"ל ולח"י – איום ביטחוני ופוליטי, ולכן ניסה לנטרלן באמצעות משפטים והוצאות להורג.

• פרשת שלמה בן-יוסף (1938) – בן-יוסף, חבר בית"ר, היה הראשון שהוצא להורג על ידי הבריטים בתלייה. המשפט שלו נערך במהירות, ללא אפשרות לערעור ממשי, ותוך דחיית טענות ההגנה.
• משפטי עולי הגרדום (1944-1947) – חברי אצ"ל ולח"י, כולל דב גרונר, מאיר פיינשטיין, אליעזר קשאני ואחרים, נשפטו והוצאו להורג. ההליך המשפטי התבסס לרוב על ראיות חלקיות, הודאות שהושגו תחת עינויים, והחלטות שיפוטיות מוטות פוליטית.

השימוש בתקנות ההגנה (חירום) 1945

הבריטים השתמשו בתקנות ההגנה (חירום) כדי לכלוא חשודים בפעילות מחתרתית ללא משפט. במקרים רבים, הראיות היו נסיבתיות בלבד או התבססו על עדויות של מודיעים שהיו עצמם תחת לחץ.

• מאסרים מנהליים – הבריטים עצרו מאות אנשי מחתרות ללא משפט והחזיקו אותם במחנות מעצר בלטרון וברפיח.
• שימוש בעינויים – יש עדויות על כך שהשלטונות הבריטיים הפעילו אמצעי חקירה קשים, כולל אלימות פיזית, בידוד ממושך, ואיומים בהוצאה להורג, כדי להוציא הודאות מחשודים.

3. חקירת פיגועים ופברוק ראיות

• פרשת פיצוץ מלון המלך דוד (1946) – לאחר הפיגוע שביצע האצ"ל במלון המלך דוד, הבריטים עצרו חשודים רבים, כולל כאלה שלא היה להם קשר ישיר לאירוע, והשתמשו במניפולציות חקירתיות כדי להפליל אנשי מחתרות נוספים.
• פברוק מסמכים מודיעיניים – ידוע כי הבריטים הפיצו מסמכים מזויפים או מוטים כדי להפליל פעילים יהודים וליצור פילוג בין המחתרות.

הטיית חקירות לטובת פורעים ערבים במאורעות תרפ"ט ותרצ"ו-תרצ"ט

• לאחר מאורעות תרפ"ט (1929), רבים מהערבים שהשתתפו בטבח בחברון ובצפת קיבלו עונשים קלים יחסית, ואילו יהודים שניסו להתגונן נענשו בחומרה.
• מאורעות 1936-1939 – בריטים העדיפו לא לחקור לעומק פיגועים ערביים נגד יהודים, אך הפעילו יד קשה נגד המחתרות היהודיות.

לסיכום

עם קום המדינה יכול היה דוד בן גוריון לייבא לישראל את מודל המשטרה הבריטית הקלאסית של הלורד פיל, אולם הוא העדיף לצרכיו לשמר את מודל המשטרה המנדטורית. מוסדות המדינה הצעירה לא היו חזקים דיים והיה צורך לבסס את השלטון המרכזי ולתעדף אותו על פני המקומי, מהר ובאפקטיביות.

אבל אין ארוחות חינם, ואת פירותיה הבאושים של ההחלטה הזו, אנו אוכלים כיום.

[לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.
• הרחבה על פילוסופיית ה'שיטור בהסכמה' המשטרה הבריטית (policing by consent).
• הרחבה על הייחודיות של המשטרה הבריטית.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.
• פנחס יחזקאלי (2021), שיטור בהסכמה. 9 העקרונות של רוברט פיל, ייצור ידע, 27/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2021), הייחודיות של המשטרה הבריטית ואחיותיה, ייצור ידע, 26/7/21.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.