פנחס יחזקאלי: תחושת ביטחון, הגדרה, גורמים והשפעות

תקציר: תחושת ביטחון היא מרכיב מרכזי בחיי הפרט והחברה, המשפיע על תפיסות אישיות, התנהגויות קולקטיביות, ומדיניות מדינתית. ניתן להגדירה כהערכה סובייקטיבית של רמת הסיכון או האיום הנתפסים מול היכולת להגן על העצמי, הקהילה או המדינה. במאמר זה נבחן את התחום מזוויות סוציולוגיות, פסיכולוגיות וצבאיות, תוך הדגשת האופן שבו תחושת הביטחון מתעצבת ומשתנה בהתאם להקשרים חברתיים ופוליטיים.

תחושת ביטחון א
[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ערב סתווי קריר בלונדון. גבר כבן 50 צועד לבדו על גשר וסטמינסטר, מביט באורות המשתקפים על נהר התמזה. הוא שרוי במחשבותיו, שוקל החלטות שעשה בחייו. לפתע, רכב עוצר בחריקה, ואדם במסכה יוצא החוצה. הלב שלו דופק. מחשבות רצות בראשו – האם זה ניסיון שוד? תקיפה? טרור?

שנייה חולפת, והאיש במסכה פשוט שולף חבילה, מניח אותה על הרצפה, וחוזר לרכב. לא פיצוץ, לא סכין – רק משלוח פיצה ששכחו להזמין. אבל המתח לא עוזב אותו. הוא נשאר לעמוד, מרגיש כאילו משהו איים עליו, גם אם לא קרה דבר.

האם היה באמת בסכנה? אולי. אולי לא. אבל תחושת האיום הייתה אמיתית לגמרי...

[בתמונה: האם היה באמת בסכנה? אולי. אולי לא. אבל תחושת האיום הייתה אמיתית לגמרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Pikaso]
[בתמונה: האם היה באמת בסכנה? אולי. אולי לא. אבל תחושת האיום הייתה אמיתית לגמרי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Pikaso]

תחושת ביטחון מהי? המשגה

תחושת ביטחון היא מרכיב מרכזי בחיי הפרט והחברה, המשפיע על תפיסות אישיות, התנהגויות קולקטיביות, ומדיניות מדינתית. ניתן להגדירה כהערכה סובייקטיבית של רמת הסיכון או האיום הנתפסים מול היכולת להגן על העצמי, הקהילה או המדינה. במאמר זה נבחן את התחום מזוויות סוציולוגיות, פסיכולוגיות וצבאיות, תוך הדגשת האופן שבו תחושת הביטחון מתעצבת ומשתנה בהתאם להקשרים חברתיים ופוליטיים.

מרכיביה של תחושת ביטחון

א. תחושת ביטחון קיימת בשני רבדים - ביטחון אישי מול ביטחון קולקטיבי:

  1. ביטחון אישי – נוגע לפרט עצמו, לתחושתו כי הוא מוגן מסכנות פיזיות, כלכליות או רגשיות.
  2. ביטחון קולקטיבי – קשור לחברה כולה, ומשקף את האמון של הציבור בכך שהמדינה, מערכת החוק, והכוחות הביטחוניים יכולים להגן עליו מפני איומים פנימיים וחיצוניים.

ב. הפער בין ביטחון אובייקטיבי לסובייקטיבי

לא תמיד יש חפיפה בין רמת האיום בפועל לבין תחושת הביטחון. למשל, במדינות מערביות רבות שיעור הפשיעה נמוך יחסית, אך תחושת חוסר הביטחון גבוהה בשל סיקור תקשורתי של אירועים אלימים. מנגד, אזרחים במדינות החיות תחת איום טרור מתמשך עשויים לפתח עמידות פסיכולוגית המפחיתה את תחושת האיום.

YNET: אובמה: אצלנו הורגים ברובים פי 33 מבישראל
כשבוע לאחר הטבח בכנסייה השחורה בצ'רלסטון: הרוג ו-16 פצועים בשתי תקריות ירי בדטרויט ובפילדלפיה. נסיבות הירי לא ברורות. נשיא ארה"ב שוב יוצא נגד האצבע הקלה על ההדק: "הנה הנתונים הסטטיסטיים: אנחנו הורגים זה את זה ברובים בשיעור של פי 297 מביפן, פי 49 מבצרפת ופי 33 מבישראל"
[למאמר המלא ב- YNET, לחצו כאן]

גורמים המשפיעים על תחושת ביטחון

א. גורמים אישיים

  • חוויות עבר – אנשים שחוו אלימות, פיגועים או טראומות נוטים לחוש פחות ביטחון.
  • נטיות אישיות – ישנם אנשים הנוטים לחשש ולדריכות יתר, בעוד שאחרים בעלי חוסן נפשי גבוה יותר.
  • מצב כלכלי וחברתי – מצוקה כלכלית או תחושת הדרה חברתית מגבירות חוסר ביטחון.

ב. גורמים חברתיים ופוליטיים

  • תפקוד מערכות אכיפת החוק והצבא – במדינות שבהן רשויות הביטחון נתפסות כיעילות, תחושת הביטחון גבוהה יותר.
  • תקשורת והנעת פחד (Fear-mongering) – אופן הצגת אירועים בתקשורת משפיע רבות על תחושת הציבור.
  • לכידות חברתית – קהילות עם רמת אמון גבוהה בין חבריהן נוטות לחוש ביטחון רב יותר.

ג. גורמים צבאיים ובינלאומיים

  • רמת האיום החיצוני – מצב של מתיחות ביטחונית מתמשכת מפחית תחושת ביטחון.
  • מדיניות הרתעה – מדינות המחזיקות בכוח הרתעה חזק (צבא מתקדם, נשק גרעיני וכו') עשויות להעניק לאזרחיהן תחושת ביטחון גבוהה יותר.
  • אמון בהנהגה הפוליטית – הנהגה הנתפסת כחזקה ומסוגלת לקבל החלטות אסטרטגיות נכונות משפיעה על הביטחון הקולקטיבי.

מניפולציה על תחושת ביטחון ככלי פוליטי

מנהיגים פוליטיים עושים שימוש בתחושת הביטחון לצרכים אסטרטגיים:

  • להגברת תחושת האיום כדי להצדיק מדיניות חירום או הרחבת סמכויות.
  • ליצירת תחושת ביטחון מופרזת כדי להרגיע את הציבור ולמנוע פאניקה כלכלית או פוליטית.
  • לשימוש במנגנוני תעמולה לשיפור אמון הציבור בכוחות הביטחון ובשלטון.
מורן אזולאי ב- YNET: נתניהו: ישראל היא המעצמה השמינית
ראש הממשלה התגאה בסקר שדירג את ישראל שמינית בעולם במדד העוצמה מבחינת כוח צבאי ובריתות בינ"ל. מאיזה נתון הוא התעלם? במקביל הוא תקף את הכנס של ליברמן ולפיד: "מפלגות השמאל קיימו כנס חירום פוליטי"
מורן אזולאיפורסם:  29.02.16 , 15:51
[לכתבה המלאה של מורן אזולאי ב- YNET, לחצו כאן]

ולהפך: גורמים לעומתיים בתוך מדינה עלולים לחתור תחת תחושת הביטחון הציבורית לצורכיהם (תנועת הסרבנות בתוך המחאה היא דוגמה כזו. ראו סרטון למטה). גם גורמי טרור יעשו הכל על מנת לפגוע בתחושת הביטחון.

[בסרטון - האלוף גרשון הכהן: הם מינפו את תפקידיהם בצה"ל למאבק פוליטי וזה - ואני אמרתי גם אז - סוג של הפיכה צבאית!...]

דרכים לחיזוק תחושת ביטחון

כדי לחזק תחושת ביטחון, יש לנקוט צעדים במספר רבדים:

א. במישור האישי

  • פיתוח חוסן נפשי באמצעות חינוך, מודעות ופסיכולוגיה חיובית.
  • הכשרה אישית בתחום ההגנה העצמית והישרדות.

ב. במישור החברתי

  • חיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
  • יצירת קהילות חזקות עם סולידריות חברתית.

ג. במישור הצבאי והמדינתי

  • מדיניות ביטחון יציבה וארוכת טווח.
  • שיפור יכולות הרתעה ומוכנות מבצעית.
  • שקיפות תקשורתית עם הציבור כדי למנוע פאניקה או חוסר ודאות.

סיכום

תחושת ביטחון היא מרכיב חיוני ביציבות אישית וחברתית, אך היא אינה נובעת רק ממציאות אובייקטיבית אלא גם מתפיסות אישיות ומדיניות ציבורית. הבנת הגורמים המשפיעים על תחושת הביטחון יכולה לסייע למקבלי החלטות לעצב מדיניות מושכלת, ולפרטים בקהילה לפתח חוסן אישי וקולקטיבי.

[בתמונה: תחושת ביטחון... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: תחושת ביטחון... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *