פנחס יחזקאלי: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה

תקציר: ב- 30 בדצמבר 2010 הגיע הנשיא לשעבר, משה קצב לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לשמוע את הכרעת הדין של השופטים. כתב על כך העיתון 'כלכליסט': "רגע האמת מתקרב: משה קצב הגיע לבית המשפט... האמנם רגע האמת? האם באמת עמדה לנאשם 'חזקת החפות' במה שכינה העיתון 'תיבת פנדורה', כשארגוני נשים מפגינות בחוץ ולאחר שהורשע ותדמיתו נופצה לגזרים בכלי התקשורת? חזקת החפות ("Presumption of Innocence") היא עיקרון יסוד במשפט הפלילי הקובע כי כל אדם נחשב חף מפשע עד שתוכח אשמתו מעבר לכל ספק סביר. אבל, האם יש לה סיכוי להתקיים בעולם שכולו תקשורת?

[בתמונה: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
[בתמונה: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ב- 30 בדצמבר 2010 הגיע משה קצב לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לשמוע את הכרעת הדין של השופטים. כתב על כך העיתון 'כלכליסט': "רגע האמת מתקרב: משה קצב הגיע לבית המשפט... ארבע שנים, חמישה חודשים ו-22 ימים אחרי שהתלונן ופתח את תיבת הפנדורה, ישמע הבוקר (יום ה') הנשיא לשעבר משה קצב את הכרעת הדין". האמנם רגע האמת? האם באמת עמדה לנאשם 'חזקת החפות' במה שכינה העיתון 'תיבת פנדורה', כשארגוני נשים מפגינות בחוץ ולאחר שהורשע ותדמיתו נופצה לגזרים בכלי התקשורת?

חזקת החפות ("Presumption of Innocence") היא אחת הזכויות המוקנות לאדם במדינה דמוקרטית ועיקרון יסוד במשפט הפלילי, הקובע כי כל אדם נחשב חף מפשע עד שתוכח אשמתו מעבר לכל ספק סביר. עיקרון זה מעוגן במשפט הבינלאומי, באמנות זכויות אדם, ובהוראות חוקתיות של מדינות רבות. מטרתו היא להגן על זכויות נאשמים, להבטיח הליך הוגן, ולמנוע הרשעות שגויות הנובעות מהטיית דעת הקהל או ממניפולציות של גופי אכיפת החוק.

[בתמונה: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

חזקת החפות בחוק הישראלי

בישראל, נובעת חזקת החפות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בו מצוינות חלק מזכויות היסוד לכבוד, לחירות ולקניין. הן מבטאות את העובדה שהדין הפלילי אינו רק מגן על האינטרסים הכלל-חברתיים, אלא, לכאורה גם על האינטרסים של הנאשם הבודד. זו אינה רק עיקרון פורמלי אלא תפיסה משפטית, המחייבת את המערכת המשפטית לפעול מתוך הוגנות וזהירות. היא מחייבת את המדינה לשאת בנטל ההוכחה ומעניקה לנאשם את הזכות לשתוק מבלי שהדבר ייזקף לחובתו.

חזקת החפות מעוגנת בסדר הדין הפלילי: תיקון 39 (סעיף 34 כ"ב רבתי) לחוק העונשין קובע: 

  • לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה, אלא אם כן היא הוכחה מעל לספק סביר.
  • התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית והספק לא הוסר, יחול הסייג.

עד לשנת 1994 הוטל על הנאשם נטל ההוכחה על הסייגים. תיקון 39 לחוק העונשין חייב את התביעה בנטל הסרת הסייגים והספק, במידה ויתעוררו, כלומר, לכאורה, די להגנה לעורר ספק סביר על מנת לזכות.

לזכות זו יש שני היבטים:

  1. חובת ההוכחה חלה על התביעה.
  2. הספק פועל לטובת הנאשם.

הרציונל העומד מאחורי הטלת חובת ההוכחה על התביעה נסמך על ההיגיון האומר, שמעשה מותיר עקבות, אבל אי מעשה אינו בהכרח מותיר רשמים. מכאן שהאפשרות להוכיח אשמה יותר מעשית מאשר האפשרות להוכיח חפות (כמאמר הביטוי: "לך תוכיח שאין לך אחות"). הרציונל מאחורי הפעלת הספק לטובת הנאשם הוא בכך שהרשעת שווא חמורה לאין ערוך מזיכוי שווא.

הפער בין ההלכה למציאות... 

בפועל המשפט הישראלי נוטה להרשיע מחמת הספק. אחד הביטויים לכך הינו המעמד הרם שלו זוכה ההודאה.

[בתמונה: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

תקשורת פתוחה מול חזקת החפות: האם הן יכולות לדור בכפיפה אחת?

בעידן הדיגיטלי, שבו מידע מתפרסם במהירות ובקנה מידה רחב, חזקת החפות נתקלת באתגרים משמעותיים. התקשורת המודרנית – החל מכלי התקשורת המסורתיים ועד לרשתות החברתיות – יוצרת מצב שבו אנשים נשפטים בזירה הציבורית עוד לפני שהחל משפטם בבית המשפט:

  1. משפטי שדה בתקשורת: התקשורת, מתוך רדיפה אחר סקופים ורייטינג, עשויה להציג חשודים כאשמים עוד בטרם התבררו העובדות בבית המשפט. חקירות פליליות המתנהלות תחת אור הזרקורים עלולות לעצב את דעת הקהל וליצור לחץ על מערכת המשפט.
  2. רשתות חברתיות והשפעת ההמון: רשתות כמו טוויטר, פייסבוק וטיקטוק מאפשרות לכל אדם להפיץ מידע, לפרש אותו כרצונו, ואף ליצור קמפיינים המגבשים "תודעה ציבורית" נגד חשודים. גם אם אדם יזוכה, הנזק לתדמיתו הציבורית כבר נעשה.
  3. דליפת מידע מחקירות: במקרים רבים, מידע מחקירות מודלף לעיתונאים ולציבור, לעיתים במכוון, על מנת לעצב נרטיב ציבורי שמשרת אינטרסים שונים – פוליטיים, משטרתיים או תקשורתיים.
  4. לחץ ציבורי על מערכת המשפט: שופטים אינם מנותקים מהעולם. כאשר תקשורת יוצרת נרטיב חד-צדדי, יש חשש שהלחץ הציבורי ישפיע, אפילו באופן בלתי מודע, על שיקול דעתם.

האם שופטים מושפעים מהתקשורת?

באופן אידאלי, שופטים אמורים לפסוק על פי החוק והראיות בלבד. עם זאת, מחקרים רבים מראים כי דעת קהל משפיעה מאוד גם על מערכת המשפט, גם אם בצורה עקיפה:

  1. השפעה פסיכולוגית: שופטים, כמו כל בני האדם, חשופים לתקשורת ולנרטיבים ציבוריים. גם אם הם שואפים לניטרליות, עמדותיהם האישיות עשויות להיות מושפעות מתקשורת מגויסת או מדעת קהל נחרצת.
  2. שיקולים מערכתיים: לעתים, שופטים חוששים מהשלכות של פסקי דין שנוגדים את הלך הרוח הציבורי, בעיקר במקרים רגישים.
  3. ענישה מחמירה בעקבות דעת קהל: במקרים מסוימים, שופטים נוטים להחמיר בענישה כאשר יש הד ציבורי חזק נגד הנאשם. הדבר בולט במיוחד בעבירות מין, שחיתות או פשעים שבוצעו נגד אוכלוסיות מוחלשות.
  4. ויש גם אינטרסים אישיים: הרשעה של דמות ציבורית יכולה להוות מקפצה לקידום עבור שופט במשפט מתוקשר.
[בתמונה: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

אובדן חזקת החפות היא אחת הסיבות שבית המשפט הפך ל'מפלטו של הנבל'

בית המשפט הפך ל'מפלטו של הנבל' לא מכיוון שהוא מתעלם מהאמת, אלא משום שבעידן התקשורת הפתוחה, הכוח להכתיב נרטיבים ולחרוץ גורלות נמצא לעתים קרובות בידיהם של בעלי ההון ובעלי השפעה. אלו, באמצעות מניפולציות תקשורתיות, מסוגלים לעצב את דעת הקהל באופן שיקדים את ההליך המשפטי ויכתיב את מסקנותיו מראש. כאשר הציבור כבר שופט ומרשיע עוד לפני שהובאו הראיות, בית המשפט נותר לעתים המקום היחיד שבו ניתן עדיין לנהל בירור ענייני, שאינו כפוף לתכתיבי הרגש והאינטרסים התקשורתיים.

האם חזקת החפות יכולה לשרוד?

לכן, עומדת חזקת החפות עומדת כיום בפני אתגרים חסרי תקדים. בעידן של תקשורת פתוחה, האיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות להליך הוגן הופך למורכב יותר. אף על פי שמערכת המשפט שואפת להישאר אובייקטיבית, ההשפעה הציבורית מטשטשת את גבולות חזקת החפות.

כדי לשמור על העיקרון החשוב הזה, יש צורך בחקיקה מגבילה על פרסום מידע טרם הרשעה, בהגברת הפיקוח על הדלפות מגופי חקירה, ובהגברת מודעות השופטים לנזקים האפשריים של משפטי תקשורת. רק כך ניתן יהיה להבטיח שהמשפט יתנהל בבית המשפט – ולא ברשתות החברתיות.

[איזה סיכוי יש לחזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה? תמונה חופשית שהועלתה על ידי patricia m לאתר flickr]
[איזה סיכוי יש לחזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה? תמונה חופשית שהועלתה על ידי patricia m לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על פרשת משה קצב והשלכותיה באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: חזקת החפות בעולם של תקשורת פתוחה

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: פרשת משה קצב באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *