פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו'

תקציר: למילה 'עכשיו' סגולות חיוביות רבות, אולם בהקשרה הנוכחי, היא 'נוסחת קסם' שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי. בישראל המטורללת של השנים האחרונות נצרבה המילה הזו עמוק בתודעתם של רבים, רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ולשימוש שגוי יש מחיר (תשאלו את רונן צור) ...

[בתמונה: האינטפנטיליות הילדותית הגלומה במילה 'עכשיו' - נוסחת קסם שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי...

[לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

לאחרונה נתקלתי באחד מעמיתי לאקדמיה, שלימד ביחד איתי משך שנים את הקורס: "מבוא להתנהגות ארגונית", עומד במרכזה של הפגנה וצועק בקול גדול "עכשיו! עכשיו! עכשיו!".

יחד הנחלנו לתלמידינו במשך שנים את המושג: 'בקרה עצמית / ניטור עצמי' (Self-Monitoring) של הסוציולוג ארווין גופמן. סיפרנו להם את אותו רעיון מרכזי בפסיכולוגיה, כי מותר הבוגר מהילד ביכולתו לדחות סיפוקים: להתמודד עם תחושת צורך בהווה, כדי להשיג מטרה או תוצאה טובה יותר בעתיד.

"דווקא אתה מכולם צועק "עכשיו!", תהיתי? "עזוב אותך מתיאוריות" השיב לי...

המילה 'עכשיו' אהובה מאוד על פרסומאים ואנשי שיווק כגורם מניע לפעולה, רק שמסוכן מאוד להתעלם מהתיאוריות: יש לה משמעויות חשובות בהקשרים מסוימים, אבל שימוש שגוי בה יכול להיות הרסני עבור המשתמש. את זה למד רונן צור על בשרו, כשנאלץ לעזוב באמצע פברואר 2024 את הובלת ועד החטופים, בעקבות קמפיין ה'עכשיו' הכושל שניהל, שהובן בקרב קבוצות גדולות בציבור כ"הפסדנו במלחמה. יאללה, נכנעים עכשיו".

אז ראשית דבר, בואו נחזור לתיאוריה.

[בתמונה: "עזוב אותך מתיאוריות"? מסוכן מאוד להתעלם מהתיאוריות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: "עזוב אותך מתיאוריות"? מסוכן מאוד להתעלם מהתיאוריות... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

נכון להשתמש ב'עכשיו' במצבי חוסר ודאות

המילה 'עכשיו' מניעה לפעולה נכונה במצבי חוסר ודאות. במצבים אלה, "סוף מחשבה במעשה תחילה". זהו כלל בסיסי בחשיבה מערכתית (System Thinking), הוא גורס כי כשחסר ידע לקבל החלטות, ניתן ללקט אותו דרך חיכוך עם השטח והאירועים. על כן, יש ליזום חיכוך מוגבל כזה כדי להגדיל את בסיס הידע, ובמידת הצורך לנצל הצלחה.

הדוגמה הקלאסית היא נס חציית ים סוף: עם ישראל החונה על שפת הים מופתע לגלות כי פרעה בראש צבאו דולק אחריו ולוכד אותו בהפתעה כשהוא חונה וגבו לים. התגובה הטבעית להפתעה הינה הגלישה לכאוס ולאובדן השליטה: "וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'..."; אחד הסממנים לאובדן השליטה הוא השיתוק שאוחז בעם, וההיתלות בנס שיבוא ממישהו גדול מהם.

תגובתו של ה' היא המדריך הנכון ביותר להתמודדות עם מצבים כאלה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ". משמע, צאו מקפאונכם ותתחילו לפעול וליזום. אז, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, ואז נבקע הים לשניים... במצבים אבודים לכאורה, הפעולה היא הדבר הנכון, כי היא יוצרת מצבים חדשים שניתן לנצל. צריך ליצור דינאמיקה. ליצור התהוות, וההתהוות הזו היא הבסיס לגאולה או לנס המיוחל [למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: "סוף מחשבה במעשה תחילה" – לקח חציית ים סוף, לחצו כאן].

ועוד, בשבח ה'כאן ועכשיו':

  • התעקשות על תוצאות מיידיות יכולה להניע את היעילות והפרודוקטיביות. הלחץ לספק במהירות יכול לדרבן חדשנות ויצירתיות, להוביל לפיתוח תהליכים ופתרונות מהירים יותר.
  • מוטיבציה: ההבטחה לתגמולים מיידיים יכולה לשמש מניע רב עוצמה, לעודד אנשים לנקוט בפעולה ולרדוף אחר מטרותיהם במרץ. הסיכוי לסיפוק מידי יכול לספק את המומנטום הדרוש כדי להתגבר על מכשולים ולהשיג הצלחה.
  • חוויות משופרות: סיפוק מידי יכול לשפר חוויות מסוימות, כגון בידור ותקשורת. טכנולוגיות המספקות גישה מיידית למידע, בידור ותקשורת חוללו מהפכה באופן שבו אנו מתקשרים עם העולם, ומציעות נוחות והנאה.
  • יכולת הסתגלות: היכולת להסתגל במהירות לנסיבות משתנות חיונית בסביבה ה דינאמית של ימינו, והתעקשות על פתרונות מיידיים יכולה לטפח יכולת הסתגלות: אנשים לומדים 'לחשוב עם הרגליים', ולקבל החלטות מהירות בתגובה לאתגרים.
  • הפחתת מתח: עבור חלק מהאנשים, השאיפה לסיפוק מידי יכולה להקל על מתח וחרדה על ידי מתן הקלה מיידית או הסחת דעת מלחצי החיים. חיפוש הנאה מיידית יכול לקדם רגיעה ורווחה, בין אם זה להתפנק עם פינוק אהוב או עיסוק בפעילות פנאי.
[בתמונה כשנדרש סוף מחשבה במעשה תחילה. התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות. קרדיט: St-Takla.org]
[בתמונה כשנדרש סוף מחשבה במעשה תחילה. התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות. קרדיט: St-Takla.org]

השימוש ב'עכשיו' הרסני, כשהוא רותם למטרות זרות את הרצון לחוסר דחיית סיפוקים

הזכרתי בראש המאמר את המושג: 'בקרה עצמית / ניטור עצמי' (Self-Monitoring) של הסוציולוג ארווין גופמן. השימוש במילה 'עכשיו' בהקשר זה מבטאת את הרצון האנושי לסיפוק מידי. בעולם השפע הדינאמי, המשתנה במהירות של החברה המערבית, גובר מאוד הרצון לתוצאות מיידיות ולסיפוק מידי, בין אם זה הצורך בפתרונות מהירים, בבידור מידי או בסיפוק מידי בכל היבטי החיים. 

בהקשר זה, ההתעקשות על 'כאן ועכשיו' היא ליניארית ומנוגדת לחשיבה המערכתית. פתרון בעיות כזה 'עובד' כשהבעיות גם הן ליניאריות (במה שמכונה, בעיות מהמעלה הראשונה). אולם, מתן פתרונות ליניאריים לבעיות מורכבות (בעיות מהמעלה השנייה) מסוכן, ומוביל בסופו של דבר למצב גרוע בהרבה מהמצב הנוכחי.

סוגיית פתרון בעיית החטופים על ידי ישראל הוא דוגמה מצוינת לכך:

בפרשת גלעד שליט הבעיה הייתה ליניארית: היה זה בנימין נתניהו שסרב זמן רב (בצדק) לשלם את המחיר. לכן מבחינת משפחות החטופים, קמפיין ליניארי הממוקד בנתניהו היה אפקטיבי, גם אם הוא מנוגד לאינטרס הלאומי.

אבל בנוגע לחטופי ה- 7 באוקטובר 2023, הבעיה הייתה מורכבת:

  • מחד גיסא, החטופים היו בידי חמאס שהאינטרס ההישרדותי והתודעתי שלו הוא לא לשחרר את חלקם הגדול, אלא בלית ברירה.
  • מאידך גיסא, כל הממשלה ראתה בשחרור החטופים צורך עליון. לכן, טובת החטופים דרשה להעלים את הסוגייה מבחינת ישראל מסדר היום, על מנת לא להעלות את מחירם.

לכן, מיקוד הקמפיין בנתניהו והחלשתו 'שיחק' לטובת חמאס ונגד הסיכוי להשיב את החטופים. יתרה מכך, הוא סתר בפירוש את האינטרס הלאומי של ישראל, את האינטרס הבסיסי של רבים מאזרחיה, ואת האינטרס של המשפחות השכולות שסירבו לראות מצב שבו דם בניהן הוקרב לשווא.

ועוד, בגנות ה'כאן ועכשיו':

  • מביא לחוסר יציבות רגשית: חיפוש מתמיד של סיפוק מידי יכול להוביל לחוסר יציבות רגשית ולחוסר יכולת להתמודד עם אי נוחות או אי ודאות. זה יכול לעכב את הצמיחה האישית והחוסן, מכיוון שאנשים עשויים להיאבק כדי לנווט באתגרים הדורשים סבלנות והתמדה.
  • מוביל לחוסר סבלנות: התעקשות על תוצאות מיידיות עלולה להוביל לחוסר סבלנות, ולהוליד תסכול וחוסר שביעות רצון, במיוחד במצבים שבהם התוצאות דורשות זמן וסבלנות.
  • מיקוד לטווח קצר: המרדף אחר סיפוק מידי מעניק לעתים קרובות עדיפות רווחים בטווח הקצר, על פני הטבות לטווח ארוך. זה יכול לגרום לקבלת החלטות לקויה, מכיוון שאנשים עלולים להתעלם מההשלכות העתידיות לטובת תגמול מידי.
  • השלכות פיננסיות: לסיפוק מידי יכולות להיות השלכות כספיות משמעותיות, שכן הוא מעודד הוצאות יתר וצבירת חובות. הרצון לבעלות מיידית על סחורות או חוויות עלול להוביל ל'רכישות דחף' ולחוסר תכנון פיננסי.
  • איכות מופחתת: החיפזון, להגשים רצונות באופן מידי, עלול לפגוע באיכות: השלמה מהירה ולא איכותית של עבודה, העדפת מזון מהיר על פני ארוחות מזינות, תיקונים שטחיים במקום פתרונות יסודיים וכדומה.

עם ישראל, לאורך השנים, תמיד ניחן בסבלנות ארוכת שנים. "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" היא אמרת כנף שטבע הרב יהושע ויצמן, שמשמעותה היא שעם ישראל אינו חושש מאריכות הדרך למימוש ייעודו, מכיוון שהוא עם נצחי ואף מטרותיו נצחיות. ההשראה לביטוי נולדה משני מקורות בכתבי הראי"ה וכן מרעיונות במחשבת ישראל. ברבות השנים הפכה האמרה לסלוגן נפוץ בישראל וזכתה ללחנים וביצועים רבים. אבל דומה שנשכחה בטירלול השנים האחרונות, והוחלפה בטיפשות הקולקטיבית המיוצגת ע"י השימוש הנוכחי במילה 'עכשיו' (ראו על מאמרו של קלמן ליבסקינד בהמשך).

לעומתנו אויבינו מתבגרים ומחכימים. עתה הם המדברים על מאבק נצחי (המוּקאוומה) ועל נכונות לעבור דרך ארוכה, שסבל רב בצידה, אבל גם סבלנות אינסופית ('סאבר').

[להעמקה, ראו המאמר: הטעות הניהולית הקלאסית – מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה]

[בתמונה: המילה 'עכשיו' היא נוסחת קסם שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל הטירוף קבוצתי קולקטיבי, וחוזר לדחפיו הבסיסיים ביותר...יצירה Hole Lemmings GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר אינו מוזכר]
[בתמונה: המילה 'עכשיו' היא נוסחת קסם שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל הטירוף קבוצתי קולקטיבי, וחוזר לדחפיו הבסיסיים ביותר...יצירה Hole Lemmings GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר אינו מוזכר]

'כאן ועכשיו' בשירות אנשי שיווק ופרסומאים

המילה 'עכשיו' היא נוסחת קסם שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי, וחוזר לדחפיו הבסיסיים ביותר. דווקא במקומות שנדרשת חשיבה תחילה. הם מבקשים ליצור 'התנהגות עדרית, נחילית, המונעת מחשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, שבגינה ירוץ ההמון למלא את המצופה ממנו, לטובת אינטרסים זרים.

ההצלחה הגדולה הראשונה של השימוש במילה עכשיו במיתוג פוליטי, הייתה 'שלום עכשיו', במרץ 1978. השימוש בה הפך שכיח בתקופת המחאה של 2023, ולאחר מכן בסוגיית החטופים.

הסיבות לשימוש באסטרטגיה זו ברורות:

  • היא יוצרת תחושת דחיפות, ומעודדת פעולה מיידית מצד הצרכנים. כאשר אנו מרגישים צורך לפעול במהירות להשגת מטרה כלשהי, יש סיכוי גבוה יותר שנענה לקריאה.
  • הפחד מהחמצה (FOMO) הוא מניע רב עוצמה. על ידי הדגשה - שהצעה זמינה רק לזמן מוגבל או שיש למוצר ביקוש גבוה - משווקים יכולים לנצל את הפחד הזה ולהניע מכירות.
  • ניצול הרצון לסיפוק מידי: על ידי הדגשת היתרונות המיידיים של מוצר או שירות, משווקים פונים לרצון של הצרכנים לשביעות רצון מיידית.
  • קנייה דחופה: כאשר אנשים נמצאים בצורת החשיבה של 'כאן ועכשיו', הם רגישים יותר ל'קניית דחף'. משווקים מנצלים זאת על ידי הצבת מודעות והצעות אסטרטגית מול הצרכנים, בזמן ובמקום הנכונים להפעלת 'רכישות דחף'.
  • ניצול יתרונות הניידות: השכיחות של סמארטפונים ומכשירים ניידים אחרים הקלה על המשווקים להגיע לצרכנים 'כאן ועכשיו'. מיקוד מבוסס מיקום ופרסום בזמן אמת, מאפשרים למפרסמים להעביר מסרים רלוונטיים לצרכנים, בהתבסס על מיקומם והקשרם הנוכחיים.

לסיכום חלק זה, על ידי התמקדות ב'כאן ועכשיו', מפרסמים ומשווקים יכולים ליצור תחושה של מיידיות ורלוונטיות שמניעה פעולה ובסופו של דבר מובילה להגברת המכירות והמעורבות.

[בתמונה: ההצלחה הגדולה הראשונה של השימוש במילה עכשיו במיתוג פוליטי, הייתה 'שלום עכשיו', במרץ 1978. אנו מאמינים כי אנו עושים בכרזה שימוש הוגן... מקור הכרזה: פייסבוק]
[בתמונה: ההצלחה הגדולה הראשונה של השימוש במילה עכשיו במיתוג פוליטי, הייתה 'שלום עכשיו', במרץ 1978. אנו מאמינים כי אנו עושים בכרזה שימוש הוגן... מקור הכרזה: פייסבוק]

קלמן ליבסקינד: "כש'עכשיו, עכשיו, עכשיו' מחליף את 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'"

ב- 27 בינואר 2021 פרסם קלמן ליבסקינד ב'מעריב' מאמר בשם: "כש'עכשיו, עכשיו, עכשיו' מחליף את 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'. במאמר תוהה ליבסקינד איך הפך עם ישראל משבט עתיק שהתאזר בסבלנות שנים ארוכות עד שיצא מעבדות לחירות, שאביו מייסדו יעקב (ישראל) המתין 14 שנים עד שזכה באהובתו, ל... (בלשונו של ארא"ל סג"ל, ראו בהמשך) "עם של אינפנטילים חסרי סובלנות מינימלית", וגרוע מכך: כיצד מנהיגיו מהדהדים את אותה תופעה.

"יודעים מה?" - כותב ליבסקינד - "תארו לעצמכם שזה היה הפוך. שהיינו מחליפים תפקידים. שבטלוויזיה של חמאס היו משדרים את אותו מורך וספקנות שמשדרים אצלנו, ופרשנים היו עולים לשידור ומציעים להפסיק את המלחמה, ואחד ממנהיגי ארגון הטרור היה מתראיין למקבילה העזתית של "עובדה", והיה אומר שם שהניצחון על צה"ל לא נראה בר־השגה בקרוב, שהכוחות החמאסיים כבר לא נלחמים באותה עוצמה שבה נלחמו בהתחלה, ושהארגון צריך לעשות חושבים לגבי ההמשך. מה ראיון כזה היה עושה למחבלים של חמאס? הוא היה מרים את המורל שלהם או מוריד אותו לאדמה?

ומה אנחנו, בישראל, היינו עושים לו היינו שומעים את הבכיר החמאסי בראיון כזה? היינו חותרים לעסקה? בחיים לא. היינו מבינים שחמאס על סף שבירה, והיינו לוחצים על הדוושה בכל הכוח ולא מוותרים על כלום. ומה עושים גדי איזנקוט ושאר הבכירים והפרשנים והאולפנים? משדרים לאויב מסר אחד ויחיד: תחזיקו מעמד. עוד קצת. אל תישברו. אנחנו ממילא בדרך להתקפל. ואני שואל, עם כל ההערכה האמיתית לתרומתו הביטחונית של איזנקוט למדינת ישראל, מה עובר בראשו כשהוא מדבר כך?"

ומסכם ליבסקינד: מול "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", שהייתה צריכה להיות סיסמת החיים שלנו, אנחנו משדרים ללא הרף את "עכשיו, עכשיו, עכשיו" התבוסתני.
קלמן ליבסקינד ב'מעריב' 27/1/24: כש"עכשיו, עכשיו, עכשיו" מחליף את "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" | קלמן ליבסקינד
הנהגת המדינה צריכה להתייצב מול שירת הכניעה הנשמעת מהאולפנים, מההפגנות ומכמה גנרלים שהתעייפו במעלה הדרך, ולהכריז ששום דבר, אפילו עסקת חטופים, לא יביא לנסיגת צה"ל מרצועת עזה לפני השמדת חמאס
[למאמר המלא של קלמן ליבסקינד ב'מעריב' מה- 27 בינואר 2024, לחצו כאן]

אראל סגל על אינפנטיליות של ילדים קטנים, ועל מבוגרים עם 'זעם קדוש'...

ב- 31 בינואר 2024, הקדיש אראל סג"ל בתוכניתו הדו"ח את מונולוג הפתיחה שלו למושג 'עכשיו':

"מכירים את זה, שאתם בסופר, והילד רוצה ממתק עם המון צבע מאכל. הוא אומר לכם "בא לי!". אתם אומרים לו: "באלי זה היא באינדונזיה". השיעור בגיאוגרפיה לא מעניין אותו, אז הוא נשכב על הרצפה ומתחיל לצרוח ולהתפתל, כמו קונגו, בהתקף פסיכוטי: "בא לי, בא לי, עכשיו, עכשיו"... 'עכשיו' הוא הבן דוד הבכיין של 'בא לי' ואחיין של 'זה לא נעים לי'. 'עכשיו' זו אינפנטיליות שמאפיינת ילדים קטנים, אבל למרבה הצער גם מבוגרים עם זעם קדוש, לפעמים נוטים ליפול ברשתו".

ההקשר הישראלי של ה'עכשיו' הוא בכלל חיובי: המהפכה הציונית נולדה מתוך העכשיו, שהפנה עורף לתפיסה גלותית היהודית של המתנה נצחית לגאולה. במשך 2000 שנה יהודים התפללו, "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן", ואז חיכו עם הצוואר מושט, כדי שהקוזק יבוא לשחוט אותם. ואז הגיעה הציונות והאומה היהודית חזרה להיסטוריה בלי לחכות למשיח על חמור, אבל גם החלוצים הבינו שבעסקי הקוממיות אין קיצורי דרך. הסיסמה שלהם הייתה דונם ועוד דונם, עז ועוד עז... תהליך אבולוציוני איטי. הדרך הארוכה מתפתלת, אני נופל וקם, נופל וקם... מפא"יניקים.

אלא שאז, מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, הופיע 'עכשיו' מסוג חדש, אינפנטילי, ילדותי, מנוזל, צאצא לא מוצלח של ה'עכשיו' הציוני ההוא. זו הייתה תנועת 'שלום עכשיו' שעל חבריה נמנו בני הרובד העליון באוכלוסייה. היא הייתה הסנונית שבישרה את תום מתן האיפוק. ה'הורים' של "הבטחתם יונה", שאחר כך יגיע באוסלו. אבל לא רק הם. גם הימין לא חף מעכשוויזם ופופוליזם. להזכירכם, באותם ימים ש'שלום עכשיו' קמה, נוסדה גם תנועת גוש אמונים, וגם שם היו מי שדרשו "גאולה עכשיו" - המחתרת היהודית למשל.

חלף פחות מדור, אבל ההתפתחות הטכנולוגית - המהפכה הדיגיטלית שכולנו חלק ממנה - הביאה לשיא את ה'עכשיו' ואת האינדיבידואליזם הקיצוני. דור הסלפי חי בתור גירוי תמידי. כולנו הפכנו לזומבים של סיפוק מיידי. 'עכשיו!', 'בא לנו!'. הסכנה היא, שבאותה מידה ש'עכשיו' הציוני החזיר אותנו להיסטוריה, ה'עכשיו' הנוכחי, עלול לזרוק אותנו מההיסטוריה חזרה לגלות, ואיכשהו בימים אלו זה לא מרגיש לי כמו רעיון ממש טוב.

ומסכם אראל סג"ל: המשימה של המנהיגות של הדור הבא, המנהיגות שצומחת עכשיו, מימין ומשמאל, זה להיגמל מ'עכשיו'... להיגמל ממנו עכשיו! ".

[בתמונה: ח"כ מיקי לוי: "מהחזיר אותם הביתה, עכשיו, עכשיו, עכשיו"... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: ח"כ מיקי לוי: "מהחזיר אותם הביתה, עכשיו, עכשיו, עכשיו"... התמונה היא צילום מסך]

נספח: שוב משתמשים במילה 'עכשיו' בקמפיין שיווקי?

אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן? אולי אפשר. אחרי ההגחכה הקולקטיבית שעבר השימוש השיווקי במילה 'עכשיו' בקמפיין החטופים, חשבתי לתומי שהבנו כולנו, שזו 'נוסחת קסם', שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי. והנה המילה 'עכשיו' מככבת שוב. הפעם, בקמפיין 'בחירות עכשיו'.

ונשאלת השאלה, מי יצא טמבל מהסיפור הזה: אנשי השיווק או אנחנו...
[בכרזה: המילה 'עכשיו' מככבת שוב. הפעם, בקמפיין 'בחירות עכשיו'. לקוח מכתבת YNET: עשרות מפגינים ברעננה וברחובות קוראים "בחירות עכשיו". הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: המילה 'עכשיו' מככבת שוב. הפעם, בקמפיין 'בחירות עכשיו'. לקוח מכתבת YNET. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

[בתמונה: לא למדנו מאומה, ואנחנו ממשיכים לזעוק: עכשיו! עכשיו! עכשיו! ... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: לא למדנו מאומה, ואנחנו ממשיכים לזעוק: עכשיו! עכשיו! עכשיו! ... התמונה היא צילום מסך]

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: עלייתה ונפילתה של המילה 'עכשיו'

  1. Pingback: מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל' באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *