אבי הראל: יום עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים

תקציר: מידי שנה כחודש לפני הרמדאן, ב-27 לחודש ההיג'רי רג'ב (رجب) - החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי בשנת 621 - מציין העולם המוסלמי את מסע עלייתו הלילי של הנביא מוחמד השמיימה. הנביא מוחמד נסע ממכה ל"מסגד הקיצון" (הוא מסגד אל-אקצא שעל מיקומו קיימת מחלוקת) על גבי בהמה פלאית ששמה אל-בוראק (البراق) ובלוויית המלאך גבריאל עלה מהר הבית לרקיע השביעי. בשמים הוא קיבל את מצוות התפילה (צלאה) - אותה מצווים המוסלמים לערוך חמש פעמים ביום, ואת כיוון התפילה - לכיוון מכה.

[בכרזה: עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בכרזה: עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים.

בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

מידי שנה כחודש לפני הרמדאן, ב-27 לחודש ההיג'רי רג'ב (رجب) - החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי בשנת 621 - מציין העולם המוסלמי את מסע עלייתו הלילי של הנביא מוחמד השמיימה.

על פי אמונת מרבית המוסלמים כיום, במסגרת המסע הלילי הזה של הנביא מוחמד (בערבית: الإسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאִסראא' ואלמעראג') נסע הנביא מוחמד ממכה ל"מסגד הקיצון" (הוא מסגד אל-אקצא, שעל מיקומו קיימת מחלוקת פרשנית, ראו בהמשך) על גבי בהמה פלאית ששמה אל-בוראק (البراق) ובלוויית המלאך גבריאל עלה מהר הבית לרקיע השביעי. בשמים הוא קיבל את מצוות התפילה (צלאה) - אותה מצווים המוסלמים לערוך חמש פעמים ביום, ואת כיוון התפילה - לכיוון מכה.

[בכרזה: עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בכרזה: עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

מסגד אל אקצא המקורי...

באשר למחלוקת על מיקומו של מסגד אל אקצא, מסביר ד"ר מרדכי קידר (ראו תמונה למטה) כי אל אקצא המקורי נמצא ליד הכפר ג'וערן בסעודיה, 29 ק"מ מצפון מזרח למכה, שהיה קיים גם בזמנו של מוחמד (632-570 לספירה). בני הכפר בנו לשימושם שני מסגדים. הרחוק מביניהם נבנה בגדתו השנייה של הוואדי שעבר ליד הכפר, ונקרא, לכן, "המסגד הרחוק ("אל מאג'ד אל אקצא") זאת, בניגוד למסגד שהוקם קרוב יותר וכונה 'הקרוב' (אל מאג'ד אלעדנא). הפרשנות הזו מחוזקת ע"י ההיסטוריונים אל-ואקדי (סוף המאה ה-8) ואל-אזרקי (המאה ה-9), שקבעו כי "המסגד הקיצון" הוא מסגד שנמצא במרחק 10 מילין מהכעבה, ולא בירושלים.

בדיוק 50 שנה אחרי מות מוחמד (ב- 632 לספירה) - מספר ד"ר קידר - פרץ מרד, שבמהלכו בני מכה בסעודיה - שהיו ממשפחת בני האשם, לא אפשרו לבית אב אחר של השבט, בני אומיה - שהתנחלו באזור ארץ ישראל - לעלות לרגל לחג'. על כן, בנו בני אומיה את ירושלים כמקום אלטרנטיבי לחג', כתחליף למכה, וכדי להצדיק את הצעד הזה, טענו כי אל אקצה שמופיע בקוראן, נמצא בעצם בירושלים, במסגד שנבנה על חורבות הר הבית. הז'אנר הזה 'נופח' באותם ימים בחדית', כדי לשכנע את הציבור לבוא לחאג' לירושלים ולא למכה.

הגאוגרף המוסלמי מהמאה ה-9 אחמד אל-יעקובי, גורס בהתאמה, כי עבד אל-מלכ ניסה למנוע מתושבי סוריה לבקר במכה בתקופה זו בעקבות חששו שהם יושפעו מהרעיונות של המורדים. על כן הוא בנה את מסגד אל-אקצא על הר הבית, וטען כי הוא "המסגד הקיצון" שנזכר במסע הלילי של הנביא, כדי לתת למסגד שבנה הילה דתית, כך שירושלים תשמש כתחליף למכה בתקופה הזאת.

לדעתו של היסטוריון מוסלמי אחר, מוקדסי, שחי בירושלים במאה העשירית, נבנה מסגד אל-אקצא כמקום קדוש למוסלמים בירושלים בעקבות התחרות הדתית שהייתה בין הנוצרים לבין המוסלמים בעיר. על פי דעה זו, בניית מסגד אל אקצא וייחוסו לפסוק מהקוראן, נועדה להגביל את ביקורי המוסלמים בכנסיות הנוצריות ובמטרה לשכנע את הנוצרים להתאסלם. מאחר שבתקופה זו האמינו הנוצרים כי חורבן בית המקדש היה נס אלוהי שאותו ייחסו לישו, האמינו המוסלמים כי בנייתו מחדש על ידי המוסלמים תגרום להחלשת הטענה הזאת, ותוכיח כי הדת המוסלמית היא הדת האמיתית.

[למאמרו של ד"ר מרדכי קידר: 'מעמדם של ירושלים והר הבית באסלאם', לחצו כאן]

מרדכי (מוטי) קידר (ראו תמונה משמאל) הוא מזרחן, ד"ר אמריטוס במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר משמאל: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]
[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]

לגבי מועד בנייתו של אל אקצה, הרי שהמסגד הוקם כמה עשרות שנים לאחר מותו של מוחמד. מועד תחילת בנייתו המדויק אינו ידוע. מסגד אל־אקצא נבנה תחילה מעץ, ועל פי ההיסטוריון אולג גרבר כונה בתחילה בשם מסגד אל־אקצא (המסגד המרוחק ביותר), מסגד בית אלמקדס (מסגד בית המקדש) ולעיתים אף מסגד אל־חראם, כשמו של המסגד הגדול במכה. הנזיר ארקולף תיאר את המבנה בכתביו בשנת 679.

בשלב מאוחר יותר, נבנה במקום מבנה האבן. מרבית ההיסטוריונים הערבים מימי הביניים מייחסים את בנייתו לעבד אל־מלכ, בונה כיפת הסלע, ומניחים כי בניית מסגד האבן החלה בשנת 691 והסתיימה בערך בשנת 705. מיעוטם מייחסים את מעשה הבנייה לבנו, וליד הראשון.

בעבר היו כאמור גם מסורות ופרשנויות אחרות בנושא המסע הלילי של הוגים דתיים שהחזיקו בדעת מיעוט ודעתם לא התקבלה. בימי הביניים המוקדמים היו זרמים פוליטיים מסוימים שניסו לתת הילה דתית לעיר אל-מדינה טענו שהמסע הלילי היה לעיר מדינה, ולא לירושלים. זרמים שיעים אחרים טענו כי המסע הלילי היה לכופה, בירתו של עלי בן אבו טאלב בניסיון להפוך את העיר כמקום מתחרה לירושלים שזוהתה עם השלטון הסוני של בית אומיה.

מנגד, זרמים רציונליים שלא האמינו בנסים באסלאם, במיוחד זרם המועתזילה, טענו כי המסע הלילי לא התרחש מעולם. על מנת לבסס את קביעתם הם טענו שהמסע המוזכר בקוראן היה קשור לחלום אשר חלם הנביא בשנתו. ישנה גם מסורת מפי עאישה (אשתו של מוחמד) כי באותו לילה מוחמד כלל לא יצא ממיטתו ולפיכך המסע היה מעין חזון נבואי או משהו דומה.

פינתו הדרומית של הכותל המערבי מכונה "קיר אל-בוראק" על שם הבהמה ששימשה את מוחמד במסע הפלאי, וזהו מקומה של רחבת הכותל כיום. עד מלחמת ששת הימים הייתה צמודה לכותל רחבה קטנה ומצומצמת ביותר, שנשמרה ללא בינוי, ככל הנראה בשל קדושתה לאסלאם. מאורעות 1929 נפתחו בסכסוך סביב זכותם של יהודים להציב מחיצה בין גברים ונשים ברחבת הכותל, ומכונות בערבית "מרד אל-בוראק" או "אינתיפאדת אל-בוראק" (ראו התמונה למטה):

[בתמונה: שער "דואר היום" מספטמבר 1928, המתאר את תוצאות מאורעות תרפ"ט. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: שער "דואר היום" מספטמבר 1928, המתאר את תוצאות מאורעות תרפ"ט. התמונה היא נחלת הכלל]
באנציקלופדיית האסלאם אין אזכור לכותל המערבי כקשור לאסלאם וגם בספרי תיירות של הווקף עד 1990 אין אזכור לעניין זה. הדבר מעלה השערות, כי הניסיון לקשור את אמונת האסלאם לכותל המערבי נבע, למעשה, ממניעים פוליטיים.

הסורה ה-17 בקוראן נפתחת בפסוק המשבח את אלוהים "המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון [...] למען נראה לו את אותותינו." תיאור תמציתי זה שימש קרקע פורה לפרשנות, ופרשנים מוקדמים פיתחו אותו לכדי סיפור בעל משמעויות קוסמולוגיות ורוחניות כבירות: בליל ה-27 בחודש השביעי בלוח השנה המוסלמי (רג'ב), בשנת 621 לספירה, רכב הנביא מוחמד על גבי בהמה פלאית מעופפת דמוית סוס, הקרויה אל-בֻּראק, כל הדרך ממכה ל"מסגד הקיצון" (מסגד אל-אקצא) בירושלים, שם עמד בעבר בית המקדש. משם, המריא הנביא מוחמד לרקיע השביעי כדי לחזות באלוהים. לפי פרשנים אחדים, מסע זה לא נפרש על פני לילה שלם אלא התרחש מחוץ לזמן, ברגע אחד ויחיד.

אף על פי שהסורה ה-17 קשורה באופן המפורש ביותר לסיפור זה, פרשנים מוצאים התייחסויות למסעו השמיימי של הנביא במקומות אחרים בקוראן, למשל בהתגלות "אצל הלוטוס אשר בקצה המרום; שם הוא גן המסתור" (סורה 53: 15-14) וכן בתיאור "שליח נכבד" העומד לפני האלוהים "בעל הכס" (סורה 81: 25-19).

[בכרזה: עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בכרזה: עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

חשיבותה של ירושלים, כעיר השלישית הקדושה ביותר באסלאם, קשורה בקשר הדוק לסיפור זה. למעשה, במשך תקופה מסוימת נהגו המוסלמים המוקדמים לכוון את תפילותיהם לכיוון ירושלים. עובדה זו, נוסף לתיאורי המפגשים השמיימיים שערך הנביא מוחמד עם נביאים שקדמו לו, לרבות משה, ישו, דוד, שלמה, חנוך ואברהם, ממחישים את הקשר ההדוק בין האסלאם למסורות היהודיות והנוצריות.

מסעו הלילי של הנביא מוחמד (אל-אִסְרַאא') ועלייתו השמיימה (אל-מִעְרַאג') מתואר בפירוט בחדית' - אוסף הלכות וסיפורים אודות הנביא. גרסאות מאוחרות אלה שמות דגש על המסע הלילי כנקודת מפנה בחייו של הנביא מוחמד. עבור מיסטיקנים סופים בפרט, סיפור זה נקרא כמודל להארה רוחנית. העלייה השמיימה ממלאת תפקיד מרכזי גם במסורות המיסטיות והפואטיות הפרסיות. הפילוסוף הפרסי אבן סינא (1037-980 לערך) חיבר את "ספר העלייה לשמיים" (ִִמִעְרַאג'-נַאמֵה), חיבור שאבד במרוצת השנים. בנוסף, עיבודים פואטיים של הסיפור חוברו על ידי עומר ח'יאם (1131-1048 לערך), ח'אקאני (1199-1120 לערך), נִזַאמי גַנְגַ'אוי (1209-1141 לערך) ואחרים.

להרחבה ראה אתר הספרייה הלאומית בנושא.

[בכרזה: עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בכרזה: עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “אבי הראל: יום עלייתו של הנביא מוחמד לשמיים

  1. Pingback: הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע' הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע'- ד"ר פנחס יחזקאליייצור

  2. Pingback: ירושלים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *