תקציר: הבוז שרוחשים החרדים לחילונים, לא נולד היום. אין ספק, שאת זרעי הסופה שהם חווים עתה מתנועת המחאה, מנהיגיהם, והם עצמם, זרעו ועדיין זורעים, בהתנהגות חלק מהם.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

עודכן ב- 19 בספטמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בשיעור השבועי שהעביר הרב הראשי הספרדי, יצחק יוסף, ב- 30 בספטמבר 2023, הוא התבטא בחריפות נגד החילונים.

"אדם שאוכל לא כשר" - אמר - המוח שלו נהיה מטומטם. קשה לו לתפוס דברים, הוא לא קולט".

לאור הדברים הללו, מישהו מתפלא, שבסקר דעת קהל - שנערך ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה במרץ 2023 - התברר כי 95% מהחילונים אינם נותנים אמון ברבנות הראשית? (גולן-נדיר, 2023).

הבוז שחשים אנשי הדת לחילונים, לא נולד היום

במאמרו, "המושג 'תינוק שנשבה' כפתרון לבעיית היחס לחילוניים בספרות ההלכה בישראל", מתאר רונן לוביץ' את יחס החרדים לחילונים:

"... יחסה של התורה כלפי יהודים העוברים על מצוותיה הנו נוקשה ביותר. ישנן הגדרות שונות ליהודים אלה, ובמאמר זה אתייחס להשלכות הקשורות בשלוש הגדרות רלוונטיות: מחלל שבת בפרהסיה, "מומר" ו"רשע". על המחלל שבת בפרהסיה נאמר: "הרי הוא כגוי לכל דבריו". המומר בו מדובר הוא "מומר להכעיס", כלומר: העובר עבירות מתוך מרד והתרסה, והרשע הוא "כל שעבר עבירה שחייבים עליה מלקות, ואין צריך לומר אם חייבים עליה מיתת בית דין". מעבר לעבירות בתחום המעשה, גם עבירות בתחום האמונה עלולות לגרור יחס הלכתי מחמיר ביותר. הגדרתו של אדם בתור מין, אפיקורס או כופר מוציאה אותו, לדברי הרמב"ם, מכלל ישראל ומשילה מיהודים אחרים כל חובה כלפיו...

ההתמודדות עם התמורות שחלו בעם ישראל... הציבה בפני רבני העת החדשה אתגר משמעותי שהצריך גיבוש של הגדרות חדשות ליהודי המוגדר בהלכה כרשע, מומר, או מחלל שבת. כמענה לאתגר זה הציעו רבני גרמניה במאה ה-19, את המושג "תינוק שנשבה", שנועד לאפשר דו-קיום עם החילוניות והכלה של החילוני, אך החלת מושג זה על החברה הישראלית של זמננו נתקלה בקשיים, עבור הפוסקים ביהדות החרדית. קשיים אלה חברו לגישה האידיאולוגית הגורסת, שיש להציב חייץ בין דתיים לחילוניים, ולהסתגר מפני גילויים של תופעת החילון. מבחינתם הצבת גבולות הפרדה הלכתיים עולה בקנה אחד עם ההפרדה הסוציולוגית המובנית, וההדרה הדתית משתלבת בהדרה האתנית. יישומו של מושג זה בפסיקת הרבנים מהציונות הדתית, וההימנעות מיישומו על-ידי הרבנים מהעולם החרדי מהווים, לדעתי, דוגמה מובחנת ובולטת של זיקה בין פסיקת הלכה לאידיאולוגיה.

גישת היהדות הציונית-דתית, לעומת זאת, תומכת בהכללת כל יהודי בקולקטיב האתני והדתי כאחד. ההוויה של חיים משותפים בין דתיים לחילוניים, וראיית דו-קיום זה כאידיאל שיש לחזקו, יצרו בקרב רבני זרם זה צורך חיוני במענה הלכתי, שהמושג "תינוק שנשבה" סיפק. יתרונו של מושג זה בכך שהוא יוצר תשתית הלכתית לחיים משותפים בין דתיים וחילוניים, אך בה בעת הוא משמר את הממד השיפוטי השלילי ביחס לחילוניים, ומביע הסתייגות והוקעה כלפי הדרך החילונית.

הרב יצחק יוסף ממשיך מסורת ארוכה של התבטאויות כגון אלה של אביו, הרב עובדיה יוסף:

(YNET, 2000)

• במארס 2000 נפתחה נגדו חקירה פלילית, לאחר שבדרשה השבועית תקף את שר החינוך דאז, יוסי שריד, על רקע משבר הסמכויות בין שריד לסגנו, משולם נהרי, איש ש"ס. "הוא סיטרא אחרא. שטן. יימח שמו. ויש למחות את זכרו כזכר עמלק", אמר יוסף. "בקריאת המגילה בשעה שתגידו ארור המן, תגידו גם ארור יוסי שריד… השם ישים דמו בראשו וייתן בו נקמות שנעשו בהמן… כך כל הנקמות שעשו בהמן יעשו גם ביוסי שריד".
• את מבקרת המדינה, מרים בן פורת, כינה הרב יוסף: "עוכרת ישראל, שונאת דת, שונאת תורה".
• את היועץ המשפטי, יוסף חריש, קילל ב"ייחרב ביתו" על שהחליט להעמיד את אריה דרעי לדין.
• על שופטי בית המשפט העליון אמר "הם רשעים ומחללי שבת, בגללם באים כל הייסורים לעולם… ריקים ופוחזים… כולם בועלי נידות".
• על יצחק שמיר אמר: "אוכלי השקץ והעכבר והחזיר".
• את הנשים החילוניות המשיל לחמורים ולגמלים במשפט "ללכת בין שתי נשים זה כמו ללכת בין שני חמורים או בין שני גמלים";
• על החילונים אמר: "עזבו את התורה והפכו אהבלים".
• על שולמית אלוני אמר: "ביום שתמות צריך לעשות משתה".
• על בנימין נתניהו אמר: "שמים בראשם עיזה עיוורת והם נופלים".
• על פרופסור יעקב נאמן אמר, לאחר שנאמן הציע לגייס לתקופה קצרה את בחורי הישיבה ולהכשירם לעבודה: "הוא מניח תפילין של רש"י ורבנו תם, עושה הכל אבל יש לו במוח סרטן. הרשעים האלה, שמדברים על טפילים, תימק לשונם בפיהם ועיניהם תימקנה בחוריהן". על אמירה זו התנצל לפני נאמן.

קמפיין החרד"קים

וצריך גם להתבונן לקמפיין החרד"קים שכוון לא כלפי חילונים, אלא כלפי חרדים, בשר מבשרה של הקבוצה, שהתגייסו לצה"ל (ראו הסרטון למטה). המילה חרדקים - חיבור של המילים חרד"לים וחרקים - נועדה לבזות את המתגייסים החרדים ולסמן את הגיוס כשלילי בדעת הקהל החרדית (בחדרי חרדים, 2016).

לדברי שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש — חופש דת ושוויון, "לקמפיין החרדקים הייתה השפעה מאוד משמעותית בתקופה שאחרי חוק הגיוס, והוא הצליח לקבע עד היום את הביטוי השלילי 'חרדק' למי שמתגייס. בתקופת השיא ילדים רדפו אחרי חיילים חרדים וצעקו להם 'חרדקים' (בחדרי חרדים, 2016).

אז נכון, שום דבר לא מצדיק אוטו-אנטישמיות נגד החרדים, אבל אין ספק שמנהיגיהם בהתנשאותם, עושים הכל, כדי להשניא את עצמם על הציבור החילוני...

מושג מוכר ב'תורת המערכות המורכבות' היא פעולות מאזנות. אם תת-מערכת מפרה את האיזון ומבצעת פעולה חריגה בתוך המערכת, תיווצר התארגנות נגדית מולה, כדי להביא את המערכת בחזרה, לסוג של איזון. פעילות אנשי המחאה במקרה זה היא רק סוג של פעולות מאזנות [להרחבת המושג: 'פעולות מאזנות', לחצו כאן].

אז צריך לומר: אין ספק שאת זרעי הסופה שהחרדים חווים עתה, מנהיגיהם, והם עצמם, זרעו ועדיין זורעים בהתנהגות חלק מהם. 

[לאוסף המאמרים על אוטו אנטישמיות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אוטו אנטישמיות.
  אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'פעולות מאזנות';
• אוסף המאמרים על האתגר החרדי של ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על אוטו אנטישמיות, ייצור ידע, 13/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי: אוטו-אנטישמיות – הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה!
• YNET (שנה: 2000), הרב עובדיה: כל ההתבטאויות, 15/6/00.
• פנחס יחזקאלי (2014), פעולות מאזנות, ייצור ידע, 12/4/14.
• בחדרי חרדים (2016), יוצר קמפיין החרד"קים חזר בשאלה, 14/1/16.
• גולן-נדיר ניוה (2023), מדוע הישראלים אינם מאמינים ברבנות הראשית? זמן ישראל, 3/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/3/24.