תקציר: הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 44 של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות…

[לאוסף, הכרזות (הפוסטרים) בנושאים אלה, באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 44 של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה, צבא ומדינאות.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

[כרזות שבעל הזכויות בהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה, בראש המאמר: הגיעה העת להגביל את מספר הקדנציות של ראש ממשלה!

ניסיונן של מדינות דמוקרטיות (וגם לא דמוקרטיות) מלמד כי למרות החששות לגבי צמצום של מנהיגות מנוסה בטרם עת, היתרונות של מגבלות כהונה בשמירה על עקרונות דמוקרטיים עולים בהרבה על החסרונות הפוטנציאליים.

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: חשיבות הגבלת הקדנציה של ראש מדינה

גם ישראל של השנה האחרונה מהווה מקרה בוחן מצוין לכך!

* * *

כרזה שנייה: למרות הכל, צה"ל מתעקש למנוע מגוון תעסוקתי ביחידות העילית שלו!

ב- 3 בספטמבר 2023, התקיים טקס סרבנות של תלמידי תיכון על דשא הגימנסיה העברית הרצליה בת"א, בנוכחות מנהלה שהתפטר (לכאורה), זאב דגני. עד כאן הכל בסדר. מעורבות פוליטית של תלמידי תיכון היא מבורכת, ומגוון דעות ביניהם מאפיין דמוקרטיה חזקה ורבת פנים.

מה שלא בסדר הוא שצה"ל משתית את מדיניות הגיוס ליחידות העילית שלו דווקא על האוכלוסיות הללו, בניגוד משווע לעיקרון הניהולי הבסיס של מגוון תעסוקתי, וגם שנה של מחאה וסרבנות של מילואימניקים מאותן קבוצות אוכלוסייה עצמו לא הזיזה אותו מעקרונותיו...

המאמרים הרלוונטיים:

• תמר טרבלסי-חדד (2023), לאחר הפגנת "מכתב הסרבנות": בעלי הגימנסיה הרצליה זומנו לשימוע במשרד החינוך, YNET, 8/9/23.
• פנחס יחזקאלי: מגוון תעסוקתי – גיוון המשאב האנושי בארגון ככלי ניהולי.

כרזה שלישית של יוסי הולנדר: כשהתקשורת הופכת כלי לקידום אינטרסים של בעלי ממון...

יוסי הולנדר, יזם היי טק, פילנטרופ, משקיע ואחד מחלוצי תעשיית התוכנה בישראל: מי שמתפלא איך הפכה CNN Interntional  לאל ג'זירה שניה באנגלית ויבדוק, יזהה כי כמעט כל המפרסמים קשורים לקטאר. אין כל קיום כלכלי לערוץ ללא תמיכה הקטארית. התוצאה ברורה...

• המקור: גדי טאוב, שומר סף ואתר מידה, ישראל לא מבינה את המאבק על דעת הקהל האמריקאית. היא חייבת להתעורר. שומר סף 193 עם יוסי הולנדר.

כרזה רביעית: להצדיע לה...

השחקנית סמר קופטי, שהייתה מועמדת לפרס שחקנית המשנה על תפקידה ב"העתיד", הגיעה לטקס הענקת פרסי אופיר בתל אביב, שחוגג את היצירה הקולנועית הישראלית, כשהיא לבושה בשמלה לבנה מוכתמת דם ושעליה סימני ירי - זאת כאות מחאה על האלימות הגואה בחברה הערבית...

מה שמביא אותי להרהר בכך, שיש קבוצה גדולה של אנשים במגזר הערבי, שדומה לנו יותר ממה שהם משערים...

כרזה חמישית של ד"ר מרדכי קידר: המזה"ת בנוי על דיונות של חול, שמשנות את הפוזיציה ע"פ מצב הרוח

ד"ר מרדכי קידר מגיב על המאניה התקשורתית בנושא השלום עם סעודיה: "המזרח התיכון בנוי על דיונות של חול, שמשנות את הפוזיציה ע"פ מצב הרוח. הייתה לנו נציגות רשמית בקטאר ובתוניסיה ושגרירות במאוריטניה. מה נשאר מכל אלה? נאדה. אפס. הדיונה זזה" (העולם הבוקר בשישי עם אברי גלעד, ערוץ 13, 15/9/23).

הלקח ברור לכל מי שעיניו בראשו: במזרח התיכון אסור לשלם במטבע קשה עבור הסכמים, כי הכל יכול לעלות בעשן אם רק תגיד או תעשה משהו!

המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע:

• פנחס יחזקאלי: הרדיפה אחר הנורמליזציה ומחיריה;
• פנחס יחזקאלי: חלם השגרירויות הישראליות במדינות ערב.
• אלעד רזניק: בנגאזי – שלבי הגלישה אל הכאוס.

כרזה שישית: 'דיפ סטייט' נוסח ישראל

האלוף במיל' עמירם לוין, ששימש גם כמשנה לראש המוסד מספר בראיון עם גל גבאי, מה המחאה מצפה מצה"ל, מהשב"כ ומהמשטרה לעשות:

"בגלל איך שישראל התפתחה, צה"ל תמיד מול המלחמות של האויבים; והשב"כ, כתוצאה מהסכסוך עם הפלסטינים, צברו כוח כל כך גדול, עד שבעצם הממשלה לא יכולה לפעול, אם הגופים הללו מתנגדים בנחרצות למהלכים שלהם. יש לצה"ל ויש לשב"כ הרבה יותר כוח ממה שהם אומרים. ולכן, אם הצבא ואם השב"כ וגם המשטרה שיותר קשה לה, יפעילו בכלים הלגיטימיים שלהם את הכוח האמיתי שיש להם, "לכפות" במרכאות דרך שינוי, כי הממשלה לא יכולה להתמודד איתם על הנתונים.

גל גבאי: מה יעשו? יכלאו את לוין? יכלאו את רוטמן? את בנימין נתניהו?

לוין: לא לא לא לא. יביאו לבחירות. זה הכל

כרזה שביעית: למה לערבים מותר וליהודים לא?

ב- 28 ביוני 2023, נערכה בפארק עירוני בתל אביב תפילה המונית, לרגל חג הקורבן, בפארק מדרון יפו, שנמצא בסמוך לחוף בתל אביב. מי שהוביל את התפילה היה ש'ייח ראאד סלאח, שהורשע בהסתה לטרור, הוביל בהשתתפות בכירי הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית.

התפילה נערכה בהפרדה מגדרית, למרות שעיריית ת"א אסרה אירוע דומה של יהודים ביום העצמאות. נטען שבאחת התפילות הללו העירייה אף סיפקה את מחיצות ההפרדה. ערב יום הכיפורים בספטמבר 2023, שוב הגישו יהודים בקשה לתפילה בהפרדה ושוב סורבו, בגיבוי בית המשפט (איך לא...). ונשאלת השאלה: למה למוסלמים מותר וליהודים לא?

ברוכים הבאים לאחת התופעות המרתקות בשמאל הישראלי, הבז מחד גיסא ל'בבונים' - אחיו יוצאי עדות המזרח, מפגין אוטו-אנטישמיות כלפי אחיו החרדים, אך ומרומם את הערבים ה'ילידים'. 
ההיגיון הזה הוא לחם חוקו של השמאל בכל העולם המערבי, וממוצה בתיאוריה רומנטית - ונאיבית מאוד - הקרויה: 'רעיון הפרא האציל'. (Noble savage), שאיננו מאפשר לתופעות - כמו הרג להט"בים והתעללות בנשים - לשנות ולו במעט את הערצתו לערבים. 

והערבים, איך הם מתייחסים לאהבת השמאל? הם בזים לאנשיו ומשתמשים בהם כ'אידיוטים שימושיים'. מדוע? משום שבמזרח התיכון, מי שאיננו שומר על כבודו איננו ראוי לאמון...

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: 'הפרא האציל' של השמאל הישראלי.

כרזה שמינית: למה MBS עזר לבנימין נתניהו?

צריך לומר, הרבה מהצלחת ביקורו של בנימין נתניהו בארצות הברית - למרות המאמץ העצום (והמרשים מבחינה אסטרטגית) של המחאה, צריך להיזקף לזכותו של מחמד בן סלמן. וצריך לשאול: למה הוא מעדיף את נתניהו וימין כפרטנר?

התשובה נעוצה בפרדיגמת החשיבה המזרחית-ערבית, שבגינה בזים הערבים לשמאל הישראלי ומתייחסים לאנשיו כ'אידיוטים שימושיים': במזרח התיכון כבוד הוא מושג מפתח. איש לא מכבד את אלה שבעיניהם, אינם מכבדים את עצמם ושומרים על כבודם!

• מאמרים רלוונטיים באתר ייצור ידע: אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.

כרזה תשיעית: מי דואג לזה שלא נלמד ערבית מדוברת?

ההיגיון הבסיסי של מדינה - שמוקפת בעולם ערבי ושעשרים אחוז מתוכה הם ערבים - הוא ללמוד ערבית מדוברת מגיל הגן, לדעת לקרוא ולכתוב - בראש ובראשונה, ערבית מדוברת - ולהבין את התרבות המניעה את שכנינו.

אז למה לא? כי כמו תמיד בעולם מורכב, מישהו מרוויח מזה. אז למי יש אינטרס שנמשיך לשמוע רק מה ששכנינו מספרים לנו בעברית ובאנגלית, אבל לא את מה שנאמר ונכתב בערבית?

• מאמרים רלוונטיים באתר ייצור ידע: אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.

כרזה תשיעית: מחיר ההתעלמות מחוקי המגוון התעסוקתי

בשלהי ספטמבר 2023, בעת ביקור בניין נתניהו בארצות הברית, הוקרן ברשת CBS, תחקיר '60 דקות', שבו כיכבה הטייסת שירה אטינג, שסיפרה על דילמות הטייסים, כשהם מפציצים בתים עם ילדים פלסטינים בתוכם, וצריך לומר: זה בסדר גמור בדמוקרטיה להפגין, וגם לעשות שימוש בעברך הצבאי לשם כך, גם אם זה בחו"ל וגם אם זה גרם נזק למדינתך ולצבא שבו שרתת.

מה שמאוד לא בסדר היא האחריות של חיל האוויר למצב הזה: התעלמותו של חיל האוויר לאורך שנים מחוקי המגוון התעסוקתי, שהם בסיס הכרחי לארגון במיטבו. במקום לגוון את אוכלוסיית הטייסים כנדרש מארגון חפץ חיים, הוא אפשר הקמה של שושלות משפחתיות של טייסים, ונתן בידי קבוצה קטנה מונופול על כוח, ו'אין ארוחות חינם'!

אז הפיקו לקחים? שינו את הקריטריונים? הצחקתם!

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: פנחס יחזקאלי: ביזיון הזנחת המגוון התעסוקתי בצה"ל.

כרזה עשירית: יש כבר פתרון מזמן לבעיית השריפות בעוטף עזה. אז למה לא רוכשים?

בכל פעם שלעזתים מתחשק, עוטף עזה בוער. גזירת גורל? ממש לא! מי שמכיר יודע, שפתרון לבעיית הבלונים, הרחפנים והעפיפונים ויתר הפריטים ה'קלים' (לא הטילים) קיים כבר כמה שנים טובות בשימוש האמריקנים, ולא הייתה שום בעיה לרכוש תותחי לייזר כאלה, בעלות זניחה, אבל לא רוכשים מאינטרסים מסחריים: הרצון להמתין לתום פיתוח וייצור מערכת הלייזר הישראלית, 'מגן אור'.

המפכ"ל קובי שבתאי בתפקידו המוצלח האחרון (מפקד מג"ב), התעצבן על כן בצדק ומתקציב משמר הגבול בנה בעלות זעומה מערכת כזו, בשם "להב אור", עם שלושה מדענים: פרופ' עמי ישעיה מאוניברסיטת בן גוריון, ד"ר רמי אהרוני וד"ר אודי בן עמי. מדענים מהטכניות בעלות מזערית, והוכיח שהשריפות והנזק והסבל לתושבי העוטף אינם גזירה משמים. אז מיהרו לשכפל? ממש לא. למה? בכלל הכסף... (יחזקאלי, 2020).

אין זו הפעם הראשונה ששיקולי ביטחון לאומי נדחים בשל אינטרסים עסקיים של התעשיות הביטחוניות. הלייזר הכימי היה ניתן ליישום בארץ כבר החל משנת 2001 (!); ואילו ישמנו אותו, כל המציאות מסביבנו כיום – הייתה אחרת לגמרי. אבל שוב, פיתוח מערכת כיפת ברזל הועדף על פני מערכת הלייזר, סקייגארד.

"ואני שואל, כמה בריאה יכולה להיות מערכת ביטחונית, שמעדיפה אינטרסים כלכליים על האינטרס הלאומי?

המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע:

• פנחס יחזקאלי: קובי שבתאי והסיכה שתקע בעין של משרד הביטחון.
• עודד עמיחי: עוד פעם ניצחנו…

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!