תקציר: במושגים של מקבלי החלטות בתחומי ניהול הון סיכון, ההרתעה הישראלית תלויה בשעה זו במוכנות ההנהגה להתנהל במצב מיוחד המתואר במהותו כחורג מעבר להיגיון "ניהול סיכונים" ו"גידור סיכונים". כאן מדובר במצב אי ודאות מובהק בו פוטנציאל הסיכונים לפחות בחלקו, טרם התהווה ועל כן אינו ניתן במלואו לחיזוי ולשליטה.

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

כולם מדברים על הרתעה. בקלות דעת פוליטית, מבקשים תמיד למדוד את מצבה המתדרדר של ההרתעה כאילו הייתה מפלס מי הכנרת. התבוננות עניינית במושג מלמדת עד כמה הוא עמום ומורכב. 

הסיכול הממוקד שבוצע בדייקנות מופתית על שלושת בכירי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני - בשילוב של עליונות מודיעינית עם מצוינות תפעולית חסרת תקדים של הפעלת חימוש מדויק - בוודאי מקרין יכולת מבצעית מרתיעה. אלא שעצם העליונות המבצעית מבטאת בסיפור הזה רק נגזרת חלקית ממסכת גורמים כוללת המחוללת הרתעה.

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

מקורות ההרתעה

ההרתעה מתחילה במפגש של יכולת מבצעית עם יכולת ההעזה של מקבלי החלטות בדרג המדיני לאשר את הפעולה. הקושי להעז טמון במקרים כאלה בעיקר במצב בו הפעולה מתרחשת בהפתעה, כצעד יזום מתוך מצב השגרה, מה שמחייב את מקבל החלטה להיות מסוגל להצדיקה בזירה הפנימית והבינלאומית.

בהקשר הזה, לגיבוי שהעניקו לפעולה מנהיגי האופוזיציה חברי הכנסת יאיר לפיד ובני גנץ, יש תרומה משמעותית לדימוי ההרתעה הישראלית.

במדרגה נוספת, ההרתעה הטמונה בהחלטה מסוג זה, נובעת מההכרה הברורה של מקבל החלטה כי מעבר לעצם תכנית הפעולה המובאת אל שולחנם לאישור, הם נכנסים במודע אל סבב לחימה שאין להם יכולת להבטיח את שליטתם בהובלתו אל סיום מהיר.

מבחינה תודעתית באישור הפעולה מובן לכל השותפים לדיון כי הם במידה רבה צועדים לקראת הבלתי נודע. כלומר, מעל ההחלטה מרחפת הידיעה כי סבב הלחימה שמצפים שיהיה קצר, עלול לצאת משליטה ולהתדרדר למלחמה.

כך קרה בקיץ 2014 במבצע 'צוק איתן' בסופו העיד שר הביטחון משה (בוגי) יעלון (ראו תמונה משמאל) כי אין ביכולתו לקבוע כי ההתדרדרות למלחמה הייתה בהכרח בלתי נמנעת [לאוסף המאמרים על מבצע 'צוק איתן', לחצו כאן].

בהיבט הזה, בתשתיתה של תופעת ההרתעה, מהדהד המסר הטמון בעצם העזת הקברניטים לכניסה אל הבלתי נודע.  

ההרתעה המוקרנת מול האויב, תלויה בנקודה זו גם בתמיכה ההכרחית לה זוכה ההנהגה המדינית והביטחונית מן האזרחים המובלים בעל כורחם אל מצוקת סבב הלחימה, אל חרדת איומי המלחמה.

במכלול הרחב הזה יכולת ההרתעה של מדינה, מורכבת ממערכת גורמים גלויים וסמויים, שבחלקם הגדול אינם בשליטה ישירה של ההנהגה. במילים פשוטות, עם כל היכולת המבצעית המופלאה המופעלת בידי מערכות הביטחון, משוואת ההרתעה של מדינת ישראל תלויה בשעה זו גם בכל מה שטמון ומחויב בגילוי אקטיבי, בחוסן האזרחי והחברתי, בכושר העמידה האזרחי שעלול להידרש גם לסבב לחימה ארוך מהמקובל. 

מצב מובהק של אי ודאות...

במושגים של מקבלי החלטות בתחומי ניהול הון סיכון, (אותם למדתי ממייקל איזנברג המוכר כמומחה בתחום; ראו תמונה משמאל), ההרתעה הישראלית תלויה בשעה זו במוכנות ההנהגה להתנהל במצב מיוחד המתואר במהותו כחורג מעבר להיגיון "ניהול סיכונים" ו"גידור סיכונים".

כאן מדובר במצב אי ודאות מובהק, בו פוטנציאל הסיכונים לפחות בחלקו, טרם התהווה ועל כן אינו ניתן במלואו לחיזוי ולשליטה [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן].

כולנו מצפים כי לתעוזת ההחלטה שיצאה לפועל במצב מורכב שכזה, תהיה בסיום סבב הלחימה, השפעה חיובית לחיזוק דימוי ההרתעה של מדינת ישראל.   

[בתמונה משמאל: איש העסקים מייקל אייזנברג. אייזנברג הוא משקיע הון הסיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית והאמריקאית, שותף-מנהל בקרן הון הסיכון אלף (Aleph). מראשוני המשקיעים ב-WeWork, ובמגוון חברות אחרות ביניהם Wix ו-Gigya. בשנת 2017 נכלל ברשימת 25 אנשי הון הסיכון המצליחים ביותר של מגזין פורבס מידאס אירופה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Shaiknecht18. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה';
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• הרחבת המושג: 'אי ודאות';
• אוסף המאמרים על מבצע 'צוק איתן'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים על מבצע 'צוק איתן', ייצור ידע, 12/5/23.