פנחס יחזקאלי: האם תהיה הפעם מכה מקדימה?

תקציר: מיד אחרי שתתבררנה תוצאותיה של מתקפת הפתע על ישראל, תעלה מאליה השאלה המתחייבת, מדוע לא יצאה ישראל לתקיפה מקדימה, במועד הנוח לה, כמו במלחמת ששת הימים; מדוע היא המתינה, ונתנה לאויב להפתיעה ולגרור אותה לכאוס, כמו במלחמת יום הכיפורים. האם יש היום, בקרב מקבלי ההחלטות, את התעוזה המנהיגותית לקבל החלטה אמיצה ולתקוף ראשונים?

[בתמונה: סוגיית המכה המקדימה במלחמה הבאה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: סוגיית המכה המקדימה במלחמה הבאה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שוב מלחמה כוללת בפתח ושוב עולה על שולחן מקבלי ההחלטות סוגיית המכה המקדימה. זהו סוג של מלחמת מנע: מהלומה צבאית, שמדינה אחת מנחיתה על אויביה, כאשר ברור שהם צפויים לתקוף באופן מידי (ויקיפדיה: מכה מקדימה).

החשש הוודאי כמעט הוא של מה שמכונה - 'מקרה כל' / 'מלחמת כל': התרחיש האפוקליפטי של התקפה כוללת על מדינת ישראל, שתשנה את המצב הגאו-אסטרטגי של ישראל ברגע:

  • תקיפה ערבית סימולטנית, רב זירתית - מעיראק, מתימן, מסוריה, מלבנון, מעזה, מרד מזוין ביהודה ושומרון ומרד מזויין של הפלסטינים אזרחי ישראל;
  • תקיפה והשמדה של חלק מיכולת התגובה הישראלית: אמצי פיקוד ושליטה; בסיסי חיל אוויר מטוסים ותחמושת;
  • הקרסת מבנים על יושביהם, והרג המוני של אזרחים וחיילים;
  • פגיעה קשה בתשתיות חשמל, מים ואינטרנט;
  • תקיפה רגלית של יחידות קומנדו, מצפון ומדרום;
  • מרד מזוין ביהודה ושומרון;
  • מרד מזוין של הפלסטינים תושבי ישראל, והפניית הנשק הרב והעוצמה שצברו משפחות הפשע הערביות נגדנו.
[בתמונה: הנזק הצפוי הוא אלפי הרוגים, חלקם קבורים מתחת להריסות המבנים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ractapopulous לאתר Pixabay]
[בתמונה: הנזק הצפוי הוא אלפי הרוגים, חלקם קבורים מתחת להריסות המבנים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ractapopulous לאתר Pixabay]

מה הבעיה עם הנכונות להכיל ולספוג מכה מקדימה?

'מכה מקדימה' מאפשרת לאויב את הסיכוי לדרדר אותנו לכאוס, כמו זה שאליו נכנסנו בתחילת מלחמת יום הכיפורים. המחשה מהעולם לכאוס המתרחש בעקבות תקיפה כזו כזו מהעולם הוא, למשל, סיפור היום הראשון לקרב על בריטניה (למאמר הרלוונטי, לחצו כאן).

סכנה ריאלית היא שעוצמת הכאוס לא תאפשר לנו להתאושש בזמן, כמו שקרה למשל למצרים במלחמת ששת הימים; שנזקיו הפיזיים והתודעתיים של הכאוס הזה, עלולים ליצור שינוי לרעה במעמדה הגאו-אסטרטגי של ישראל; ושגלי ההדף התודעתיים שלו יימשכו עוד שנים רבות אחרי המלחמה. 

המחשה מהעולם לכאוס המתרחש בעקבות תקיפה כזו מהעולם הוא, למשל, סיפור פנחס יחזקאלי: היום הראשון לקרב על בריטניה: (למאמר הרלוונטי, לחצו כאן; ראו את התמונה למטה).

[בתמונה: לונדון בלהבות אחרי התקפת היום הראשונה של הלופטוואפה ב- 15 בספטמבר 1940. תחשבו על תל אביב במלחמה הבאה... התמונה היא נחלת הכלל]

דוגמה אחת לחיוב ואחת לשלילה

[בתמונה משמאל: דוגמה אחת לחיוב ואחת לשלילה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

במלחמת ששת הימים הקדימה ישראל רפואה למתקפה ערבית כוללת, והתקיפה את חילות האוויר של ארצות ערב ("מבצע מוקד" - 5 ביוני 1967) כמכה מקדימה. לאחר ששותקה יכולתו האווירית של האויב, התקיף צה"ל גם על הקרקע.

[בתמונה משמאל: דוגמה אחת לחיוב ואחת לשלילה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

ביום פתיחת מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי חיל האוויר אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות (ארצות הברית וברית המועצות) והאו"ם כצד התוקפני. בשעות אלה, דרש שר החוץ האמריקאי קיסינג'ר מישראל לא להנחית מכה מקדימה, וקיבל אישור על כך מראש הממשלה גולדה מאיר. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ונקלע למצב קשה מאוד שממנו נחלץ רק לאחר אבדות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן (ויקיפדיה: מכה מקדימה).

[בתמונה: ועדת אגרנט והמהפך השלטוני היו רק חלק קטן מגלי ההדף ארוכי הטווח, שיצרה מלחמת יום הכיפורים... הצלם: יעקב סער, לשכת העיתונות הממשלתית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: ועדת אגרנט והמהפך השלטוני היו רק חלק קטן מגלי ההדף ארוכי הטווח, שיצרה מלחמת יום הכיפורים... הצלם: יעקב סער, לשכת העיתונות הממשלתית. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

האם מסוגלים גורמי הביטחון לקבל החלטה על מכה מקדימה?

מיד אחרי שיתבררו תוצאותיה של מתקפת הפתע על ישראל, תעלה מאליה השאלה המתחייבת, מדוע לא יצאה ישראל לתקיפה מקדימה, במועד הנוח לה, כמו במלחמת ששת הימים; מדוע היא המתינה, ונתנה לאויב להפתיעה ולגרור אותה לכאוס, כמו במלחמת יום הכיפורים.

האם יש היום, בקרב מקבלי ההחלטות, את התעוזה המנהיגותית לקבל החלטה אמיצה ולתקוף ראשונים? יש לי הרגשה מציקה שהתשובה על השאלה הזו שלילית; והלוואי ואתבדה!

[לאוסף המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]

[בתמונה: סוגיית המכה המקדימה במלחמה הבאה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: סוגיית המכה המקדימה במלחמה הבאה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

רבים פונים אלינו בבקשה לחדש את הניוז-לטר היומי. כיוון שהאתר הוא יעד קבוע לתקיפות האקרים, החלטנו שלא לסכן את קוראינו גם במחיר אבדן קוראים, ולא להחזיק מאגר של קוראים אצלנו. אתכם הסליחה!

וכאן מתחיל דיון חדש-ישן האם יש ליהודים מקום שהוא מולדת, שאותו - בכל מחיר - לא נוטשים. הדיון הזה שייך לכל חלקי החברה הישראלית ומחייב את הנהגתה.
וכאן מתחיל דיון חדש-ישן האם יש ליהודים מקום שהוא מולדת, שאותו - בכל מחיר - לא נוטשים. הדיון הזה שייך לכל חלקי החברה הישראלית ומחייב את הנהגתה.

תתתתתתתת

One thought on “פנחס יחזקאלי: האם תהיה הפעם מכה מקדימה?

  1. הפרסים עשו עבודת נמלים לאורך שנים כדי למצב את עצמם במקום הכי טוב במשחק השחמט שהם מנהלים מולנו.
    יש להם מדינות ואזורים נרחבים בהם יש כוח אש מסיבי המכוון לישראל – בשליטה מוחלטת שלהם. הם יכולים להפעיל אותו באופן עצמאי לגמרי, במועד שיבחרו.
    מכיוון שממש לא בראש סדר העדיפויות שלהם רוווחת המדינות הגרורות והאנשים באזורים בהם מוצב כוח שלהם, הם מרגישים שלא ישלמו מחיר דרמטי עבור פעילות מאזורים אלו. הם מוכנים להמטיר אש אדירה על ישראל עד טיפת דמו של הלבנוני האחרון, של העיראקי האחרון, הסורי, התימני, הפלסטיני האחרון וכו'. אלו "חוקי המשחק" שהם רוצים לכפות. שישראל תתעמת מול הפרוקסי במיתאר רב-זירתי רב-מימדי (תת-קרקע, קרקע, רחפנים, רקטות/תלול-מסלול, ים…), אבל תשאיר את איראן מחוץ למעגל.

    באותו זמן, לנו אין מצב דומה מולם. כלומר, יש לנו נכונות מסויימת לשת"פ בקרב מדינות נוספות באזור (אזרביז'אן, כורדיסטן העירקית, האמירויות) – אבל אין לנו חופש פעולה של כוח משמעותי שם באופן עצמאי. יתרה מזו – יש שם חשש ברור שאם נפעל ממדינות אלו, איראן תגיב שם. לכן ברגע האמת ייתכן שלא תהיה כלל אפשרות לפעול משם.
    יש לנו את הזירה הימית (ניתן להגיע קרוב) והאווירית, בהן ניתן לפעול, בנוסף לסייבר ולמבצעים המיוחדים. אבל אם בסיסי חיל האוויר פה תחת מתקפה קשה, יהיה אתגר משמעותי. כמוכן בכאוס שיווצר פה תחת מתקפה, כוחות המילואים יתקשו להגיע במהירות לימ"חים ולזירה.

    לכן חייבים מהלומה מקדימה, לפני שיפגעו בחיל האוויר שלנו. בעיתוי שמתאים לנו. במקום שמתאים לנו.

    השאלה האם צריך להתמקד במכת מנע בזירה מסויימת, או האם צריך ואפשר לפעול במסגרת המנע במקביל כמה זירות ואילו זירות. כמוכן – אל מול האיומים, באלו מטרות להתמקד ובאיזה דרכי פעולה להגיע אליהם.

    אפשרות אחת – להתמקד בלבנון, שם עיקר האיום.
    אפשרות אחרת – לבנון + סוריה + איראן. קשה בהרבה. לבנון וסוריה – רצף זירה צפונית קרובה, עם שוני כמובן. חמאס – האיום ברור, אבל אולי ניתן לדחות משהו. איראן – בנוסף לפגיעה באמל"ח ותשתית גרעין בדרך כזו או אחרת, צריך לסמן שחוקי המשחק הם שלנו, לא שלהם. להגדיל את האימה שם (והם מפחדים!), כך שהם יבינו שגודל המכה הבאה תהיה לא פרופורציונלית ושהם ישלמו מחירים דימיוניים, כולל ובעיקר ברמת איום על שרידות המשטר, על פעילות הפרוקסי שלהם.

    אני חושב שנתניהו וגם חלק גדול מההנהגה הצבאית מבינים שאין מנוס ממכת פתיחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *