פנחס יחזקאלי: תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה

תקציר: ב- 2022, התרחש אירוע מרתק בתחום החשיבה הצבאית בישראל: תת-אלוף ערן אורטל, קצין מכהן, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, פרסם ספר למכירה חופשית בהוצאת משרד הביטחון, שבו הוא חושף באומץ ראוי לציון, את המבוכה והמצוקה התפיסתית, שאליה נקלע צה"ל, עקב השתנות שדה הקרב. מצוקה, שקודם לכן העדיפו בכירי צה"ל לא לתת לה פומבי. רק מי שבילה שנים רבות במדים מבין, כמה אומץ צריך כדי להעלות דברים כאלה על הכתב באופן פומבי, וכמה פתיחות גילה הרמטכ"ל שברך על הפרסום!

[בתמונה: כריכת ספרו של תא"ל ערן אורטל, "המלחמה שלפני. סיפור ההשתנות של צה״ל", שראה אור בהוצאת משרד הביטחון ב- 2022. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: כריכת ספרו של תא"ל ערן אורטל, "המלחמה שלפני. סיפור ההשתנות של צה״ל", שראה אור בהוצאת משרד הביטחון ב- 2022. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[לאוסף המאמרים על 'החופש להביע דעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 2022, התרחש אירוע מרתק בתחום החשיבה הצבאית בישראל: תת-אלוף ערן אורטל, קצין מכהן, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, פרסם ספר למכירה חופשית, בהוצאת משרד הביטחון, שבו הוא חושף באומץ ראוי לציון, את המבוכה והמצוקה התפיסתית, שאליה נקלע צה"ל, עקב השתנות שדה הקרב. מצוקה, שקודם לכן העדיפו בכירי צה"ל לא לתת לה פומבי.

אורטל אינו מתיימר לכתוב בשם אחרים או בשם המערכת שעליה הוא מופקד. זהו ניתוח אישי-ביקורתי, היורד לעומק החשיבה הצבאית; ולקשר שלה עם תהליכי קבלת ההחלטות בארגון.

[בתמונה: מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית באתר צה"ל]

על הספר

[בתמונה משמאל: על הספר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

הספר מאגד שורה ארוכה של מחקרים ומאמרים שכתב אורטל לאורך שנות שירותו בצה"ל, ושורת פרקים חדשים. הפרקים עוסקים בתכנים, שחלקם עמדו במרכז המציאות הביטחונית כאן בשנים האחרונות:

- החל מתפיסתו של אורטל את מקור בעיית המנהרות ברצועת עזה (פרק א-3);

- דרך לוחמת יבשה (פרקים ג-2, ה-1 וה-3);

- מנגנון בניין הכוח הצבאי (חטיבה ד');

- וכלה באסטרטגיה הנדרשת ביחס לאיום האיראני (פרק ה-4).

[בתמונה משמאל: על הספר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

הפרקים מאוגדים בחטיבות תיאורטיות, שעניינן דיון באופן שבו צה"ל, וארגונים גדולים בכלל, משתנים: קשיי למידה בארגונים (חטיבה א), האופן בו נכון ללמוד מההיסטוריה (חטיבה ב), התפקיד של דיון תיאורטי בארגון (חטיבה ג), מנגנון בניין הכוח הצבאי (ד), והשינוי הנדרש לדעת אורטל בצה"ל (ה).

מטרת הספר - בנוסף לצורך לספק את סקרנותם של חוקרים ומתעניינים מחוץ לצה"ל - היא לעודד שכבה של מפקדים, חושבים ומתכננים צבאיים, להיות מודעת וביקורתית יותר. "לוחמי העתיד הם לקוח שותק וחסר ייצוג" - כתב אורטל - "אך הם מייצגים את החובה העליונה של תאורטיקן צבאי – החובה לבנות צבא מנצח שלוחמיו נשלחים אל הקרב עם סיכויים מצוינים לעמוד במשימה ולשוב בשלום"

אורטל בוחן בספר את התפתחות תפיסת/תורת הביטחון הישראלית (ראו התרשים למטה) ואת תפיסת הלחימה של צה"ל למול השתנות תופעת המלחמה במאה ה-21, כולל סוגיית המערכה שבין המלחמות (מב"מ) שצה"ל מנהל בזירה הסורית [לאוסף המאמרים בנושא המערכה שבין המלחמות (מב"ם), לחצו כאן].

כך למשל, הוא מתאר, בין היתר את המלכוד האסטרטגי שאליו נקלעה ישראל: את העובדה, שפעילות המב"מ מוגבלת לזירות, שבהן אין לאויב יכולת משמעותית לאיים בתגובה מידית על העורף הישראלי בירי רקטות או נ"ט, ולהחזיקו כבן ערובה [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן].

אני מבקש להציע לקורא הישראלי נקודת מבט ייחודית על אירועים... ובכך, לאפשר ראייה מחודשת שלהם - ראייה שטרם זכתה למקומה הראוי בשיח הביטחוני בישראל".

[בתרשים: מיקומה של תורת/תפיסת הביטחון בתורת הביטחון הלאומי... המקור: ייצור ידע]

למה זה כל כך חשוב?

[בתמונה משמאל: למה זה כל כך חשוב? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

צה"ל הוא ארגון צבאי-היררכי, גדול ממדים, ביורוקרטי ומסורבל [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]. כמו ארגונים דומים, תרבותו הארגונית נשלטת, במידה רבה, ע"י קוד הנאמנות [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן].

משמע, "החופש להביע דעה" בארגונים כאלה מוגבל מאוד. נאמנותך נתונה בראש ובראשונה למפקד שלך, אח"כ לארגון [לאוסף המאמרים על 'החופש להביע דעה', לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: למה זה כל כך חשוב? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

כתיבה ביקורתית, מעצם טיבה, מצביעה בעיקר על מגרעות, ומעמידה בסימן שאלה את תפקוד בכירי ארגון בעשורים האחרונים. והנה, לא רק שלדברים הללו ניתן פומבי, זה נעשה בברכת הרמטכ"ל שכתב הקדמה לספר, בסוג של פתיחות ניהולית שאינה מאפיינת צבאיים-היררכיים ביורוקרטיים [להרחבת המושג: 'פתיחות ניהולית', לחצו כאן].

כמנהגי, לא אנתח את הספר כולו אלא אביא, הפעם, נושא מתוכו, המדבר בעד עצמו: את ההחמצה הגדולה של מלחמת לבנון השנייה...

[בתמונה: החופש להביע דעה בארגונים צבאיים אינו דבר של מה בכך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי stux לאתר FIXABAY]
[בתמונה: החופש להביע דעה בארגונים צבאיים אינו דבר של מה בכך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי stux לאתר FIXABAY]

ההחמצה הגדולה של מלחמת לבנון השנייה

כותב אורטל (ראו תמונה משמאל):

[תמונתו של ערן אורטל משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Borisshin. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

"... את הידיעה על התקרית בקו דיווח 105 של גבול הלבנון ב־ 12 ביולי 2006 קיבלתי במהלך פגישה שקיימתי בבור של חטיבת המבצעים, במסגרת תפקידי שם במחלקת תכנון המבצעים. הפגישה עסקה בתכנון תרגיל פיקודי נוסף, שנועד לאותה השנה.

באחת, הפכה הפגישה לבלתי רלוונטית. תוך שעות אחדות כבר הייתי שקוע בכתיבת הפקודה המטכ"לית למלחמה הידועה היום כמלחמת לבנון השנייה.

"הם מבקשים שתכין להם את "שוברת הקרח", הנחה אותי ראש מחלקת התכנון אלוף־משנה אגאי יחזקאל, "אבל עם מטרות תשתית לבנוניות", הוסיף.

מבטו אמר הכול. הוא ידע היטב, שההנחיה שהביא ראש חטיבת המבצעים, היישר מלשכת הרמטכ"ל, לא שיקפה את התפיסה שגיבשנו במהלך השנתיים החולפות ושנוסחה כשתי תוכניות אופרטיביות – "שוברת הקרח" ו"מי מרום".

[בתמונה: שתי התוכניות שיקפו שינוי דרמטי בתפיסה המטכ"לית כלפי אתגר חיזבאללה בלבנון. לא עוד גישה של הסלמה הדרגתית שנועדה להניע את מדינת לבנון ואת סוריה לרסן את חיזבאללה, אלא הפעלת עיקר הכוח של צה"ל נגד חזבאללה עצמו.... התוכניות לא בוצעו!  התמונה מתוך התקשורת האיראנית]
[בתמונה: שתי התוכניות שיקפו שינוי דרמטי בתפיסה המטכ"לית כלפי אתגר חיזבאללה בלבנון. לא עוד גישה של הסלמה הדרגתית שנועדה להניע את מדינת לבנון ואת סוריה לרסן את חיזבאללה, אלא הפעלת עיקר הכוח של צה"ל נגד חזבאללה עצמו.... התוכניות לא בוצעו! התמונה מתוך התקשורת האיראנית]

התוכניות האופרטיביות: "שוברת הקרח" ו"מי מרום"

[בתמונה משמאל: התוכניות האופרטיביות: "שוברת הקרח" ו"מי מרום"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixab

שתי התוכניות שיקפו שינוי דרמטי בתפיסה המטכ"לית כלפי אתגר חיזבאללה בלבנון. לא עוד גישה של הסלמה הדרגתית שנועדה להניע את מדינת לבנון ואת סוריה לרסן את חזבאללה, אלא הפעלת עיקר הכוח של צה"ל נגד חזבאללה עצמו. "שוברת הקרח" נועדה לפגוע בחזבאללה באמצעות סדרת תקיפות מהאוויר ומהקרקע ולהציג את איום המלחמה הכוללת; ואילו "מי מרום" נועדה לממש את האיום במקרה הצורך – לכבוש את דרום לבנון ולהביס את כוחות הארגון שם.

[בתמונה משמאל: התוכניות האופרטיביות: "שוברת הקרח" ו"מי מרום"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

תוכניות אלה אמנם עמדו עדיין לדיון במטכ"ל ולא נחתמו סופית, אך ברור היה שהן המסגרת התפיסתית המעודכנת והתקפה ביותר הקיימת. את הפקודה למלחמה (בפועל, המילה שנבחרה הייתה "מבצע" בלבד), ניסחתי כמיטב יכולתי על-בסיס התוכן שפיתחנו בתהליכי התכנון של "שוברת הקרח" - חריגה ממסגרת ציפיות האויב, היערכות למתקפה בלבנון ומימוש תוכנית "מי מרום" בתוך מספר יממות.

נוסח הפקודה אושר על-ידי הרמטכ"ל. למחרת הנחה הרמטכ"ל על שינוי שם המבצע, וכך התחילו סדרת פקודות "שינוי כיוון" וחודש לחימה בחיזבאללה.

למן הרגע הראשון ההחמצה ההולכת ומתהווה של המלחמה הייתה גלויה לעינינו, קבוצה קטנה של קציני תכנון. במשך שלושים ואחד ימים ראינו את המלצותינו נדחות שוב ושוב, ניתחנו את ההתאוששות של האויב ממכת האש הראשונה, התרענו מפני האיחור בגיוס המילואים ומפני אי־היציאה למתקפה קרקעית, וניסחנו את הפקודות המטכ"ליות שגילמו, למרבה התסכול שלנו, תפיסה מנוגדת לזו שאישרנו בדיוני המטה-הכללי ערב המלחמה.

[בכרזה: שתי התוכניות שיקפו שינוי דרמטי בתפיסה המטכ"לית כלפי אתגר חיזבאללה בלבנון. לא עוד גישה של הסלמה הדרגתית שנועדה להניע את מדינת לבנון ואת סוריה לרסן את חיזבאללה, אלא הפעלת עיקר הכוח של צה"ל נגד חיזבאללה עצמו. "שוברת הקרח" נועדה לפגוע בחיזבאללה באמצעות סדרת תקיפות מהאוויר ומהקרקע ולהציג את איום המלחמה הכוללת; ואילו "מי מרום" נועדה לממש את האיום במקרה הצורך – לכבוש את דרום לבנון ולהביס את כוחות הארגון שם... המקור: ייצור ידע]
[בכרזה: שתי התוכניות שיקפו שינוי דרמטי בתפיסה המטכ"לית כלפי אתגר חיזבאללה בלבנון. לא עוד גישה של הסלמה הדרגתית שנועדה להניע את מדינת לבנון ואת סוריה לרסן את חיזבאללה, אלא הפעלת עיקר הכוח של צה"ל נגד חיזבאללה עצמו. "שוברת הקרח" נועדה לפגוע בחיזבאללה באמצעות סדרת תקיפות מהאוויר ומהקרקע ולהציג את איום המלחמה הכוללת; ואילו "מי מרום" נועדה לממש את האיום במקרה הצורך – לכבוש את דרום לבנון ולהביס את כוחות הארגון שם... המקור: ייצור ידע]

מלחמת לבנון השנייה ושנת 2007 שבאה אחריה, היו מנקודת ההסתכלות שלי קו פרשת מים בצה"ל...

[בתמונה: מלחמת לבנון השנייה ושנת 2007 שבאה אחריה, היו מנקודת ההסתכלות שלי קו פרשת מים בצה"ל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

שני העשורים שקדמו למלחמה ההיא התאפיינו בשני עיסוקים מרכזיים בצבא:

- הראשון היה התכוננות למלחמה מול האויב המרכזי של ישראל - סוריה וצבאה.

- השני היה לחימה שוטפת באויבים "אחרים", שאינם סדירים, ושהלכו וביססו את כוחם בשטחים שמהם נסוגה ישראל בעשורים
אלה, או שבהם היא דיללה את אחיזתה - דרום לבנון, שטחי איו"ש ורצועת עזה.

[בתמונה: מלחמת לבנון השנייה ושנת 2007 שבאה אחריה, היו מנקודת ההסתכלות שלי קו פרשת מים בצה"ל... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי gfkDSGN לאתר FIXABAY]

למרות שבשיא הלחימה, מצאה עצמה מדינת ישראל נסוגה מלבנון (במאי 2000), או מגייסת את צבא המילואים כדי להכריע את ארגוני הטרור בגדה המערבית, במבצע "חומת מגן" (במרץ 2002), היה צה"ל בשנים אלה בסך הכול, ארגון שאין עוררין על עליונותו הצבאית באזור. צה"ל היה צבא שנהנה מפירותיה של מהפכה ביכולותיו האוויריות והמודיעיניות, מהפכה שהתחוללה במהלך שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת.

הדימום המתמיד בזירות הלבנונית והפלסטינית הוגדר כלחימה מול "אויב אסימטרי", צורת לחימה שלכאורה אינה מאפשרת לצבא לממש את מלוא עוצמתו.

[בתמונה: מבצע 'חומת מגן'. למרות הצורך לגייס את צבא המילואים כדי להכריע את ארגוני הטרור בגדה המערבית, היה צה"ל בשנים אלה בסך הכול, ארגון שאין עוררין על עליונותו הצבאית באזור. התמונה: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר. עוגן ברשת, לחצו כאן]
[בתמונה: מבצע 'חומת מגן'. למרות הצורך לגייס את צבא המילואים כדי להכריע את ארגוני הטרור בגדה המערבית, היה צה"ל בשנים אלה בסך הכול, ארגון שאין עוררין על עליונותו הצבאית באזור. התמונה: דובר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר. עוגן ברשת, לחצו כאן]

מלחמת לבנון השנייה שינתה את הכול. מדינת ישראל מצאה את עצמה מושפלת, שוב, בידי אויב חלש ממנה. הדוקטרינה שנוסחה עם הנסיגה מלבנון ב־ 2000, ולפיה "אם תיפול שערה משערות ראשו של חייל ישראלי תבער אדמת לבנון", התבררה כריקה. אדמת לבנון אומנם בערה, אך המלחמה לא נתפסה, ובצדק, כניצחון ישראלי.

"החזרה למקורות"

[מקור תמונתו של הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, משמאל: אתר צה"ל]

המסקנה העיקרית שהסיק צה"ל מפרשייה זו, לפחות בשנים שמייד אחרי המלחמה, הייתה הצורך "לחזור למקורות".

צה"ל הפיק את הלקחים הלא נכונים ממלחמת לבנון השנייה. הוא ראה בכשלים שהתגלו, מעין בעיות טכניות שלכאורה מצריכות פתרונות מוכרים. לפיהם, הצבא לא הגיע מוכן למלחמה כתוצאה ממצרף נסיבות: לחימה של שנים בזירה הפלסטינית, תפיסת הפעלה שאינה ברורה, אי הגדרתו של מצב מלחמה, הופצו פקודות שאינן ברורות, ושנבעו מבעיות ברמת הפיקוד הבכיר, ואי־לכידות תפיסתית בין־מדרגתית.

הנחת היסוד הסמויה שעמדה בבסיס "החזרה למקורות", הייתה שאין בעיה מבנית בצה"ל אלא סדרת שגיאות ותקלות נסיבתיות.

בתוככי חדרים, בלחש, נוח היה לצבא להפיל את הכישלון על הפיקוד של רב־אלוף דן חלוץ הרמטכ"ל (ראו תמונה משמאל).

[מקור תמונתו של הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, משמאל: אתר צה"ל]

(אבל) בעוד שצה"ל של כהונת גבי אשכנזי התמקד ב"חזרה למקורות", באופן שהיה אולי מוצדק לזמנו, בעולם שמחוץ לגבולות צה"ל התחוללה מהפכה של ממש...

רק מי שבילה שנים רבות במדים מבין, כמה אומץ צריך כדי להעלות דברים כאלה על הכתב באופן פומבי, וכמה פתיחות גילה הרמטכ"ל שברך על הפרסום ואישר אותו! וזו רק דוגמית...

[בתמונה: הרמטכ"ל גבי אשכנזי - אדריכל 'החזרה למקורות'... התמונה היא צילום מסך מחדשות ערוץ 10]
[בתמונה: הרמטכ"ל גבי אשכנזי - אדריכל 'החזרה למקורות'... התמונה היא צילום מסך מחדשות ערוץ 10]

[לאוסף המאמרים על 'החופש להביע דעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס יחזקאלי: תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה

  1. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *