אורי בר לב: תנו לו לעבוד!

תקציר: סמכות ואחריות הם שני מושגים שאמורים לשכון יחד, ככלים שלובים; אבל פקודת המשטרה יצרה מצב שבו יש לשר אחריות, אך אין לו, לכאורה, סמכות. בעיניי, הוויכוח כאן הוא לא על התיקונים, אלא מצוי במחוזות הפוליטיים. כל אחד על פי תפיסת האיש בן גביר, ולא לגופו של עניין. לצורך שיפור הביטחון האישי במדינה, כל אזרח צריך לאחל להצלחתו של בן גביר!

[בתמונה: בין סמכות לאחריות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CopyrightFreePictures לאתר Pixabay]
[בתמונה: בין סמכות לאחריות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CopyrightFreePictures לאתר Pixabay]

[מאמר ראה אור לראשונה ב'מעריב'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]

הלוגו של מעריב

ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.

זהו מאמר רביעי מתוך חמישה העוסק בהצעת החוק של ח"כ בן גביר לתקן את פקודת המשטרה. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

*  *  *

סמכות ואחריות הם שני מושגים שאמורים לשכון יחד, ככלים שלובים; אבל פקודת המשטרה יצרה מצב שבו יש לשר אחריות, אך אין לו, לכאורה, סמכות.

בעקבות אירועים חריגים קמו בעבר ועדות חקירה ממלכתיות, בהן ועדת זמיר שחקרה את המהומות בהר הבית ב־8 באוקטובר 1990 וועדת אור, שחקרה את אירועי אוקטובר 2000, לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה. ועדת אור, לדוגמה, קבעה כי השר שלמה בן עמי לא השתמש באמצעים נכונים ולפיכך אסור לו מאותו רגע ואילך לעסוק בשום תפקיד הקשור לביטחון. זאת למרות שהיה כתוב בפקודת המשטרה שאין לו סמכות להתערב בהתנהלותה.

[בתמונה: עדת אור, לדוגמה, קבעה כי השר שלמה בן עמי לא השתמש באמצעים נכונים; ולפיכך, אסור לו מאותו רגע ואילך לעסוק בשום תפקיד הקשור לביטחון. זאת למרות שהיה כתוב בפקודת המשטרה שאין לו סמכות להתערב בהתנהלותה... התמוה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: עדת אור, לדוגמה, קבעה כי השר שלמה בן עמי לא השתמש באמצעים נכונים; ולפיכך, אסור לו מאותו רגע ואילך לעסוק בשום תפקיד הקשור לביטחון. זאת למרות שהיה כתוב בפקודת המשטרה שאין לו סמכות להתערב בהתנהלותה... התמוה היא נחלת הכלל]

ועדת צדוק, שהוקמה לפני כ־23 שנים ובראשה עמד מי שהיה שר המשפטים מטעם מפלגת העבודה, חיים צדוק, לצד משפטנים בכירים, המליצה שהשר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות, לתת הנחיות כלליות ולהתוות מדיניות עבור המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית. לעומת זאת, הבהירה הוועדה כי בנושא מדיניות החקירות, המשטרה צריכה להיות חופשית לחלוטין. הוועדה קבעה עוד כי השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי העדיפויות העקרוניים.

[תמונתו של עו"ד חיים צדוק ז"ל, הוא נחלת הכלל]

גם ההסכמים הקואליציוניים הנוכחיים העוסקים בתיקונים בפקודת המשטרה אותם מבקש להכניס איתמר בן גביר, השר המיועד לביטחון לאומי, לא נוגעים לנושא החקירות הפרטניות (אישי ציבור וכדומה). אסור לשר לביטחון הפנים לעסוק בחקירות נגד אדם, או לדעת מה קורה בחקירה, או לקבל מודיעין על האירוע. בכל שאר הפעילות המבצעית של המשטרה, חייבת הפעילות להיות מפוקחת על ידי גוף אזרחי.

בעיניי, הוויכוח כאן הוא לא על התיקונים, אלא מצוי במחוזות הפוליטיים. כל אחד על פי תפיסת האיש בן גביר, ולא לגופו של עניין.

ברביעי האחרון הוצג הנושא בפני ועדה מיוחדת של הכנסת, שדנה בהצעה לשינוי פקודת המשטרה. בדיון השתתפו ח"כים מכל מפלגות הבית ובהם גם אישים שמכירים את המשטרה כגון יו"ר הכנסת לשעבר מיקי לוי ובכיר המוסד לשעבר רם בן ברק. באותו דיון הסכימו השניים כי צריך לבצע שינויים, אבל לא בדרך שמציעים כעת. כלומר, במהות גם הם סבורים שיש צורך בשינוי דרמטי.

[בתמונה: ועדת הפנים של הכנסת דנה בתקון פקודת המשטרה ע"פ ההצעה לשינוי שהגיש ח"כ בן גביר. הצלם: ד"ר פנחס יחזקאלי]
[בתמונה: ועדת הפנים של הכנסת דנה בתקון פקודת המשטרה ע"פ ההצעה לשינוי שהגיש ח"כ בן גביר. הצלם: ד"ר פנחס יחזקאלי]

שלא נתבלבל, חוסר היכולת של המשטרה לטפל באירועי הפרות סדר גדולים, משילות וכן הלאה, לא נגמר רק בשינוי פקודת המשטרה. משטרת ישראל, במצבה הנוכחי, תתקשה לספק ביטחון באירועי קיצון, כמו שקרה בעת מבצע "שומר החומות" וצריכה לעבור שינוי דרמטי – הן במבנה והן בהגדרת תחומי האחריות גם בתוך הארגון.

בשנת 1974, לאחר אירועי מעלות ומשגב עם, התקבלה החלטת ממשלה להעביר את האחריות לביטחון הפנים למשטרת ישראל, להקים את הימ"מ ולהקים למעשה את המשמר האזרחי, שבשיא תפארתו מנה כשנתיים לאחר מכן כ־136 אלף מתנדבים.

לאחר 48 שנים המציאות מכתיבה שינוי דרמטי בתצורת מערכות הביטחון, על מנת לספק ביטחון טוב יותר. המשטרה צריכה גיבוי, תקציבים, שיפור תנאי השירות של השוטר ומעמדו, ושינויי חקיקה שהם הזרוע המסיימת במערכת אכיפת החוק – בתי המשפט והפרקליטות.

בואו נודה באמת: נכנס שר לתפקידו, שהדגל עליו הוא רץ בבחירות היה ביטחון לאזרחי מדינת ישראל. לא במקרה הרשימה שבמסגרתה הוא התמודד קיבלה פי 3.5 קולות יותר ממפלגת העבודה, למשל. נושא הביטחון האישי והמשילות מטריד את רוב אזרחי המדינה ואנשים מחפשים פתרון.

בכרזה - ניצב אורי בר לב: בואו נודה באמת: 

נכנס שר לתפקידו, שהדגל עליו הוא רץ בבחירות היה ביטחון לאזרחי מדינת ישראל. לא במקרה הרשימה שבמסגרתה הוא התמודד קיבלה פי 3.5 קולות יותר ממפלגת העבודה, למשל. 

נושא הביטחון האישי והמשילות מטריד את רוב אזרחי המדינה ואנשים מחפשים פתרון. [תמונתו של ניצב אורי בר לב היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[תמונתו של ניצב אורי בר לב היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

על מנת להוביל שינוי דרמטי ולהעלות את רמת הביטחון האישי, צריך בן גביר לקבל גיבוי מכל מי שחושב שהוא יכול לסייע. כולי תקווה, ואיתי אנשים רבים נוספים מכל המערכות הביטחוניות, כי יהיו כאלה שיתנו כתף, יסייעו לביטחון ישראל ולא יתעסקו עם חשבונאות פוליטית.

אני חושב שכל אזרח במדינת ישראל צריך להתפלל להצלחתו של ח"כ בן גביר כשר לביטחון לאומי, כי הצלחתו היא שיפור הביטחון האישי של כולנו. הביטחון האישי חייב להיות מעל לכל שיקול פוליטי ולאחד בין כולם. לצערי זה לא המצב, וחבל.

אני מקווה שלאחר שינוי פקודת המשטרה, נרגיש מהר מאוד שיפור במצב הביטחון האישי הירוד של תושבי מדינת ישראל. לכל מי שאכפת לו מביטחונה של ישראל, אני קורא להיכנס מתחת לאלונקה וליצור אחדות.

[בתמונה: אני קורא להיכנס מתחת לאלונקה וליצור אחדות... התמונה נוצרה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש ע"י Johnny_Zoo]

[לאוסף המאמרים על סמכות, אחריות ואחריותיות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *