תקציר: WOKE הוא מושג פרוגרסיבי שנטבע בסוף העשור הראשון של המילניום, המתאר תת תרבות רדיקלית שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי ובהשתקת מתנגדים. בשנים האחרונות, ה- WOKE חי ובועט גם אצלנו, אבל במהופך: כדי לשמר את הסדר התרבותי הישן…

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

המושג: 'נעורות' - WOKE (ולא 'נאורות' כפי שהעירו חלק מקוראי) הוא מושג פרוגרסיבי שנטבע בסוף העשור הראשון של המילניום, המתאר תת תרבות רדיקלית שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי והשתקת מתנגדים (ראו המשגה בהמשך). 
מושג מקביל ל- WOKE הוא כשירות (ואי כשירות) תרבותית (Cultural Competency) [להרחבת המושג: כשירות ואי כשירות תרבותית, לחצו כאן] 

בתרגום לעברית, WOKE הוא אדם ער / מתעורר / נעור, שיוצא מגדרו להיות תקין פוליטית בכל תחומי פעילותו ומחשבתו; ומצפה מאחרים לנהוג בדיוק כך.

בעשור האחרון עשה ה- WOKE עליה לישראל וקבל תנופה משמעותית בימי 'ממשלת השינוי' ותנועת המחאה שאחריה. אולם, הוא אומץ במטרה הפוכה: דווקא לשמר את מוקדי הכוח הישנים בחברה הישראלית.

השפעת ה-WOKE על מוקדי קבלת ההחלטות בארה"ב היא חסרת תקדים...

ה- WOKE תפס אחיזה בפוליטיקה האמריקנית, בעקבות הצלחותיו של ברני סנדרס, (Bernard "Bernie" Sanders) הסנטור הסוציאליסט הוותיק מוורמונט (ראו תמונה למטה), בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות ב- 2020 (קליינבאום, 2020).

המושג אומץ על ידי תנועת ה- BLM) Black lives Matters), אחרי פרוץ המהומות בעקבות ירי השוטרים במייקל בראון בפרגוסון, מיזורי ב-2014. הוא התבסס יותר ויותר במוקדי הכוח באמריקה בתקופת המחאה נגד שלטון הנשיא דונלד טראמפ והפך לגורם המוביל בפוליטיקה האמריקנית עם כניסת ממשל ביידן לתפקיד.

קליינבאום (2020) טוען בצדק, כי "מאז המהפכה המינית של שנות השישים (של המאה הקודמת), לא הייתה קבוצת שוליים שכל כך הצליחה לשנות מן הקצה אל הקצה את הדרך שבה אמריקנים חושבים ומדברים".

כותב ויקטור דיוויס האנסון (2021) ב'ישראל היום': ה'נעורות' (WOKE) היא הדת החדשה, והיא צומחת מהר יותר מהנצרות. בדת הזו יש יותר כהנים מאשר מאמינים., והיא חזקה יותר מאי פעם. עמק הסיליקון הוא הוותיקאן החדש וחברות כמו אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל וטוויטר הו מבשרות הבשורה. באופן פרטי האמריקנים חוששים מכללים אלו, אך דומה שבזירה הציבורית הם מקבלים אותם בהכנעה...".

WOKE מהו? המשגה

אין הגדרה מוסכמת אוניברסלית ל- WOKE, ומשמעותו יכולה להשתנות בהתאם להקשר ולאדם המשתמש במונח. עם זאת, ניתן לספק לך עקרונות כלליים המזוהים עם המושג.

WOKE משמשת מילת קיצור לרעיונות השמאל האמריקני, ממודעות לאי שוויון חברתי ולסקסיזם; ועד פוליטיקה של זהויות וצדק חברתי; הרעיון של 'פריבילגיה לבנה', הדרישה לפיצויים על העבדות לאפרו-אמריקאים; וכדומה. 
זוהי מעין אידיאולוגיית שמאל חדשה/ישנה, המשולבת באלמנטים של קריאה לצדק מגדרי, כלכלי, וגזעי, ובשפה היונקת מהתרבות האפרו-אמריקנית שעברה ניכוס על ידי צעירים לבנים בני מעמד הביניים. 

המושגים ההופכיים מ- WOKE הם, ע"פ הפרוגרסיביים: הומופובים, שונאי זרים, איסלמופובים, גזענים, סקסיסטים וכדומה (קליינבאום, 2020).

מה זה אומר, להיות WOKE באמריקה?

1. מודעות חברתית (Social Awareness): מודעות וקשב לנושאים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים המשפיעים על קהילות מודרות ומדוכאות. זה כרוך בהכרה באי-שוויון מערכתי, באפליה ובחוסר צדק חברתי.
2. צולבות (Intersectionality): צורות שונות של דיכוי מצטלבות ומעצימות האחת את השנייה. על אלה ניתן למנות: גזענות, סקסיזם, הומופוביה, יְכוֹלתָּנוּת (או נכותנות - ableism: התנהגות מפלה ואימוץ של דעות קדומות נגד אנשים בעלי מוגבלויות) וקלאסיזם (classism: קידום אמונות או פרקטיקות שליליות' המציגות אנשים עניים, פחות משכילים או לא מקובלים חברתית כנחותים וכאחראים למעמדם שלהם בחברה), מצטלבות ומגבירות זו את זו. הבנת הצמתים הללו עוזרת לזהות את המורכבות של סוגיות חברתיות ואת החוויות המגוונות של אנשים מודרים בחברה.
3. אמפתיה וסולידריות עם קבוצות מודרות: זה כולל הקשבה פעילה לחוויות ולנקודות מבט של אחרים, במיוחד אלה המושפעים ישירות מדיכוי ומאפליה, ושימוש בהבנה זו כדי לתמוך ולהגביר את קולם בחברה.
4. רגישות תרבותית (Cultural Sensitivity): מתן כבוד לתרבויות, מסורות וזהויות מגוונות. זה כרוך בהתמודדות אישית עם סטריאוטיפים מזיקים ועקירת נרטיבים מזיקים.
5. חינוך ולמידה עצמית: חינוך עצמי מתמשך ולמידה על נושאים חברתיים, היסטוריה ונקודות מבט שונות, תוך בחינה עצמית, ביקורתית מתמדת ושאיפה להיות מודע, יותר ויותר.
6. נקיטת מעשה (Taking Action): נקיטת פעולה להתמודד בפועל עם אי צדק, ולקדם שוויון: תמיכה בשינוי חברתי, עיסוק אקטיביזם ותמיכה בארגונים או יוזמות הפועלות למען צדק חברתי.

שיטות

(קליינבאום, 2020) (פלקסין, 2022)

1. יצירת מציאות חדשה בדרך של ביטול עובדות, והכל כשר למען השגת מטרות הקבוצה. טוב ורע נמדדים רק ביחס להשגת המטרה. האמת אינה רלוונטית, וגם עקביות אינה רלוונטית (אפשר לטעון דבר והיפוכו). העיקר הוא הנרטיב.
2. יצירת עולם מושגים חדש, המובן רק לחברי הקבוצה: זו שיטה ידועה להשגת לכידות חברתית ולהבדיל את הקבוצה מאחרים.
3. שינוי השפה. השרשת שפה וז'רגון 'נכונים', תוך ניכוס תרבותי של מילים (תהליך תרבותי שבאמצעותו ציבור, קהילה או קבוצה חברתית משיבים לעצמם מילים, ביטויים או חפצים, ששימשו בעבר כאמצעי גנאי וזלזול נגדם) ויצירת שימוש 'נכון' בשפה.
4. 'איתרוג': שמירה והגנה על 'אנשי שלומנו', בתקשורת ובדרכים נוספות.
5. השתקת מתנגדים בדרך של 'מחיקה', של כל מי שחסר כשירות תרבותית, ומסומן כגורם 'מפריע': כאלה שפוגעים בהשגת המטרות, וגם כאלה שסוטים מן השורה, ומעזים לשאול שאלות (אם אינך 100% איתנו, אינך איתנו!). מי שאיננו כשיר תרבותית, מתויג כגזען, ו'מבוטל', משמע, מודר מהסביבה החברתית ומהרשתות החברתיות [להרחבת המושג: כשירות ואי כשירות תרבותית, לחצו כאן].
6. פיקוח על תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט בכל מה שקשור בהתבטאויות הנתפסות כפוגעניות.
7. 'מחיקה', 'קינסול' של כל מי שחסר 'כשירות תרבותית', ומסומן כגורם 'מפריע': כאלה שסוטים מן השורה, ומעזים לשאול שאלות (אם אינך 100% איתנו, אינך איתנו!) [להרחבת המושג: 'To Cancel' – בטל, ללקנסל – למחוק מהתודעה, לחצו כאן].
8. השתלטות על האקדמיה תוך שינוי מדיניותה.
9. הפעלת לחץ על תאגידים במגוון סוגיות של גיוון תעסוקתי. הקפדה על מיסוד נהלי העסקה שיוצרים מכסות לשילוב אנשים בעלי עור בצבע מסוים

הביקורת בארצות הברית על ה- WOKE

• תקינות פוליטית מופרזת: ה- WOKE יוצר מציאות לא דמוקרטית של חנק חופש הביטוי והגבלת המגוון האינטלקטואלי [לאוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו, לחצו כאן].
• תרבות הביטול: החרם הפומבי על אנשים או ארגונים - כיוון שאמרו או עשו משהו פוגע או בעייתי - עלול להיות קשוח ולא סלחני, ומדיף ריח של תקופות אחרות במשטרים אחרים. תוצאותיו היא חשיבה קבוצתית - עדרית, שאינה מאפשרת צמיחה או למידה.
• מסגור: התבונות על תהליכים מורכבים באופן פשוט וליניארי יצמיח פתרונות ליניאריים לבעיות מורכבות, מה שבסופו של דבר יוביל להחמרת הבעיות במקום לפתרונן [להרחבה על הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה, לחצו כאן].
• חשיבה קבוצתית ושבטיות: אנשים חייבים להתאים את עצמם למערכת מסוימת של אמונות או להסתכן בביטול. מצב זה מדכא חשיבה עצמאית ומונע דיון פתוח.
• פיצול: שהשפה והטקטיקות הקשורות ל"WOKE", וההתמקדות בפוליטיקת זהויות והדגשת ההבדלים, מגבירות את הקיטוב והפילוג בחברה, ומונעות מציאת בסיס משותף ובניית גשרים בין קבוצות שונות.

הגרסה הישראלית של ה- WOKE

כיוון שהאליטה הישראלית מתאפיינת בין היתר באוריינטציה אמריקנית מובהקת, מועתק כל חידוש אמריקני במהירות יחסית למציאות הישראלית. אולם, בעוד ה- WOKE האמריקני מבוסס על העצמת הגורמים החלשים בחברה ביחס למעמדות ה'פריבילגיים', הרי שהשמאל הישראלי מורכב דווקא מהם.

אז איך אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה? רותמים את השיטות של ה- WOKE להשגת המטרות המקוריות של האליטה, לשמר את עצמה מול אליטות חדשות שקוראות עליה תגר.

במאמרים הבאים אנתח את האופן שבו השיטות של ה- WOKE באות לידי ביטוי בישראל.

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות;
• הרחבת המושג: כשירות ואי כשירות תרבותית;
• הרחבת המושג: 'To Cancel' – לבטל, לקנסל – למחוק מהתודעה;
• אוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט;
• אוסף המאמרים על מגוון (Diversity) וחשיבותו;
• העמקה בנושא ה'מגוון';
• הרחבת המושג: חשיבה קבוצתית / עדרית וסכנותיה;
• הרחבת המושג 'מסגור';
• אוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות;
• הרחבת המושג: 'מורכבות';
• המאמר: ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?.

מקורות והעשרה

• יאיר קליינבאום (2020), Woke!: על התופעה והטרנד שהשתלטו על אמריקה, Hebrew News, 3/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…, ייצור ידע, 12/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), מסגור, ייצור ידע, 4/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2017), ‘פוליטיקה של זהויות’: אסטרטגיה של פירוק חברתי?, ייצור ידע, 24/8/17.
• אריאל פלקסין (2022), הליברלים כבר לא יסתמו לאחרים, ישראל היום, 2/5/22.
• ויקטור דיוויס הנסון (2021), עשרה כללים חדשים לעולם פוסט-אמריקני, ישראל היום, 19/4/21, ע' 26.
• אמיר לוי (2021), עידן הפוסט צביעות, ישראל היום, 13/10/21.
• איתמר פליישמן (2021), מתלוננות מנוגה, מטרידים ממאדים, ישראל היום, 13/10/21.
• WIKIPEDIA: WOKE.