פנחס יחזקאלי: נעורות – WOKE – סדר תרבותי חדש ומטורלל באמריקה ובישראל

[בתמונה: WOKE - הסדר התרבותי החדש והמטורלל של אמריקה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Rob Larsen לאתר flickr]

[בתמונה: WOKE - הסדר התרבותי החדש והמטורלל של אמריקה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Rob Larsen לאתר flickr]

WOKE הוא מושג פרוגרסיבי שנטבע בסוף העשור הראשון של המילניום, המתאר תת תרבות רדיקלית שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי והשתקת מתנגדים. וגם – היא קיימת גם אצלנו...

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המושג: 'נעורות' - WOKE הוא מושג פרוגרסיבי שנטבע בסוף העשור הראשון של המילניום, המתאר תת תרבות רדיקלית שהשתלטה על מוקדי משמעותיים כוח באמריקה; ומייצרת בה סדר תרבותי חדש, תוך שימוש סלקטיבי בחופש הביטוי והשתקת מתנגדים. מושג מקביל ל- WOKE הוא כשירות (ואי כשירות) תרבותית (Cultural Competency)

WOKE משמשת מילת קיצור לרעיונות השמאל האמריקני, ממודעות לאי שוויון חברתי ולסקסיזם; ועד פוליטיקה של זהויות וצדק חברתי; הרעיון של 'פריבילגיה לבנה', הדרישה לפיצויים על העבדות לאפרו-אמריקאים; וכדומה.

בתרגום לעברית, WOKE הוא אדם ער / מתעורר / נעור, שיוצא מגדרו להיות תקין פוליטית בכל תחומי פעילותו ומחשבתו; ומצפה מאחרים לנהוג בדיוק כך.

[תמונתו של ברני סנדרס משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gage Skidmore from Surprise, AZ, United States of America. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

בפועל מדובר במעין אידיאולוגיית שמאל חדשה/ישנה, המשולבת באלמנטים של קריאה לצדק מגדרי, כלכלי, וגזעי, ובשפה היונקת מהתרבות האפרו-אמריקנית שעברה ניכוס על ידי צעירים לבנים בני מעמד הביניים. המושגים ההופכיים מ- WOKE הם, ע"פ הפרוגרסיביים: הומופובים, שונאי זרים, איסלמופובים, גזענים, סקסיסטים וכדומה (קליינבאום, 2020).

המושג אומץ על ידי תנועת ה- BLM) Black lives Matters), אחרי פרוץ המהומות בעקבות ירי השוטרים במייקל בראון בפרגוסון, מיזורי ב-2014; ומאז התבסס יותר ויותר במוקדי הכוח באמריקה.

תפיסת האחיזה בפוליטיקה האמריקנית נעשתה בעקבות הצלחותיו של ברני סנדרס, הסנטור הסוציאליסט הוותיק מוורמונט (ראו תמונה משמאל), בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות (קליינבאום, 2020)

[תמונתו של ברני סנדרס משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gage Skidmore from Surprise, AZ, United States of America. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[להרחבת המושג: כשירות ואי כשירות תרבותית, לחצו כאן]

האתר של היברו ניוז - חדשות אמריקניות לישראלים באמריקה

מאז, השפעת ה-WOKE על מוקדי קבלת ההחלטות היא חסרת תקדים...

 קליינבאום (2020) טוען בצדק, כי "מאז המהפכה המינית של שנות השישים (של המאה הקודמת), לא הייתה קבוצת שוליים שכל כך הצליחה לשנות מן הקצה אל הקצה את הדרך שבה אמריקנים חושבים ומדברים".

כותב ויקטור דיוויס האנסון (2021) ב'ישראל היום': ה'נעורות' (WOKE) היא הדת החדשה., והיא צומחת מהר יותר מהנצרות. בדת הזו יש יותר כהנים מאשר מאמינים., והיא חזקה יותר מאי פעם. עמק הסיליקון הוא הוותיקאן החדש וחברות כמו אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל וטוויטר הו מבשרות הבשורה. באופן פרטי האמריקנים חוששים מכללים אלו, אך דומה שבזירה הציבורית הם מקבלים אותם בהכנעה...".

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[בתמונה: המושג WOKE אומץ על ידי תנועת ה- BLM) Black lives Matters), אחרי פרוץ המהומות בעקבות ירי השוטרים במייקל בראון בפרגוסון, מיזורי ב-2014; ומאז התבסס יותר ויותר במוקדי הכוח באמריקה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי FPD Images לאתר pexels]

[בתמונה: המושג WOKE אומץ על ידי תנועת ה- BLM) Black lives Matters), אחרי פרוץ המהומות בעקבות ירי השוטרים במייקל בראון בפרגוסון, מיזורי ב-2014; ומאז התבסס יותר ויותר במוקדי הכוח באמריקה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי FPD Images לאתר pexels]

עיקר פעילותם של אנשי ה-WOKE ממוקדת בשינוי מדיניות בקמפוסי האוניברסיטאות, בהפעלת לחץ על תאגידים במגוון סוגיות של גיוון תעסוקתי, בשימוש 'נכון' בשפה, בנהלי העסקה שיוצרים מכסות לשילוב אנשים בעלי עור בצבע מסוים, ובמיוחד בהשרשת שפה וז'רגון 'נכונים', בפיקוח על תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט בכל מה שקשור בהתבטאויות הנתפסות כפוגעניות ובדרישה לפיטורי מי שאמר אותן ('מחיקה', 'קינסול'); אנשים מהמחנה ה'לא נכון'; וגם, כאלה שהעזו לשאול שאלות... (קליינבאום, 2020) (פלקסין, 2022).

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

[בתמונה: חברת הקונגרס של ארצות הברית, מרסיה פאדג', עם חולצת טריקו עם הכיתוב "Stay Woke: Vote" ב- 2018.

הרב תרבותיות - העולם המושגי של הכשירות התרבותית

[בתמונה משמאל: רב תרבותיות מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

כשירות ואי כשירות תרבותית היא, כאמור, מידת היכולת לתקשר ולהשתלב בחברה רב תרבותיות

רב תרבותיות היא אסטרטגיה של איחוי שסעים בחברה רב גזעית, קליטת הגירה והכלתה, המדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות, במיוחד במסגרת של מדינות קולטות הגירה. התפיסה הרב תרבותית מניחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם.

[בתמונה משמאל: רב תרבותיות מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

האמצעי ליישום רב תרבותיות היא פרדיגמת חשיבה, המכונה פוליטיקה של זהויות או פוליטיקת הזהויות (Identity Politics): זוהי אסטרטגיית פעולה בכלל; ופרקטיקה פוליטית בפרט, המדגישה את זכויותיהם הלגיטימיות של המיעוטים לשמר את ייחודם ואת שונותם. היא מדגישה כבוד לשוני ולהבדלים, ומאפשרת לקבוצות מיעוט - אתניות, מיניות או אחרות - לתבוע לעצמן את הזכות לאוטונומיה תרבותית מול קבוצת הרוב בחברה.

במסגרת פוליטיקת הזהויות, אנשים - מגזע מסוים, לאום, דת, מגדר, נטייה מינית, רקע חברתי, מעמד חברתי או גורמים מזהים אחרים - מפתחים אג'נדות פוליטיות המבוססות על זהויות אלו, וע"י כך, מפרקים 'זהויות הגמוניות' של הרוב הלאומי ה'מדכא'.

פוליטיקת הזהויות עושה שימוש להשגת מטרותיה בתקינות פוליטית או פוליטיקלי קורקט (Politically correct או political correctness) שבאה למנוע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, גזענות, או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות. כל ביטוי הטומן בחובו טענה גלויה או סמויה, במכוון או בשוגג, בדבר הבדלים בין בני אדם באופן שעלול להיות מובן כפוגעני כלפיהם אינו תקין פוליטית.

אי ציות לכללי 'התקינות הפוליטית', גורר אחריו סנקציות:

[למאמר: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'To Cancel' – לקנסל – למחוק מהתודעה, לחצו כאן]

הכר את הרב תרבותיות הרקע: תרבות האשמה; האמצעי: פוליטיקת הזהויות; קוד ההתנהגות הנדרש: תקינות פוליטית; היכולת לעמוד בו: כשירות פוליטית, WOKE; הסנקציה לאי עמידה בו: 'מחיקה'. [בכרזה: הכר את הרב תרבותיות. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: הכר את הרב תרבותיות. הכרזה: ייצור ידע]

ה- WOKE חי וקיים גם בישראל. הנה דוגמאות:

אלעזר שטרן ושמעון פרס - מוסר סלקטיבי כשמדובר באנשים ה'נכונים', עם העמדות ה'נכונות'...

כתב אמיר לוי ב'ישראל היום' ב- 13 באוקטובר 2021: "... הסיפור הגדול השבוע הוא פרשות שמעון פרס (ראו תמונה משמאל) ואלעזר שטרן. הראשון נאשם לאחר מותו בהטרדה מינית (ע"י קולט אביטל); והשני הודה בקולו בטיוח תלונות על הטרדה בהיותו קצין בכיר. כמעט מייד נחלצו לוחמות הצדק בשמאל להגנת הצמד:

  • ח"כ מיכל רוזין ממרצ, למשל, אמרה כי לא תחרים את זכרו של פרס כפי שהיא מחרימה את רחבעם זאבי, מכיוון שלנשיא המנוח היו "עמדות נכונות"... ממפלגת העבודה לא שמענו מילה על מעללי היו"ר המיתולוגי לשעבר."
  • יאיר לפיד התגייס גם הוא לעזרת "האנשים הנכונים" והעניק ל'ידידו הגורס' גיבוי מלא. ".

[בתמונה משמאל: שמעון פרס - יש לך חסינות מהטרדות אם אתה מחזיק בדעות ה'נכונות'... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי  Agência Brasil, a public Brazilian news agency.  קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

גם איתמר פליישמן ב- 13 באוקטובר 2021 כתב ב'ישראל היום' כך: "... המילים כמעט כותבות את עצמן. 24 חברות יש בקואליציה הנוכחית, אך הן בחרו ביצירת טבעת של שתיקה סביב שטרן ומול המתקפות שעברה קולט אביטל, לאחר שחשפה את חוויית ההטרדה על ידי פרס. אלה שבכל זאת הגיבו, הפגינו צביעות ועוררו מבוכה. בלטה במיוחד השרה מרב מיכאלי, שרק בשבוע שעבר הקימה את הקבינט לשוויון מגדרי ונעמדה בראשו, אך הסתפקה בהתבטאות אנמית מול השר אלעזר שטרן ואף אמרה שתהרהר באפשרות אם הוא ראוי לכהן כיו"ר הסוכנות היהודית. דמות בולטת נוספת היא חברת הכנסת מיכל רוזין, שעמדה בראש מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. רוזין אמנם הצהירה כי דמותו של פרס נפגעה, אך הסכימה למחול לו משום שהחזיק "בדעות הנכונות".

כאמור, לחשוף את המוסר הכפול זה דבר קל, אך המציאות שמאחורי טבעת השתיקה המונחת על מצע גיבוי מול שטרן ופרשיית פרס, שוברת את הלב ומשקפת תמונה עגומה בהתמודדות מול נגע ההטרדות. בישראל הטרדה מינית היא אירוע פוליטי, שהמבחן המרכזי לרמת ההוקעה שתלווה אותה היא אם תפגע במחנה הפוליטי שאליו משתייך הפוגע, או חמור מכך - הקורבן."

YNET: ח"כ לשעבר קולט אביטל טוענת: שמעון פרס הטריד אותי מינית אביטל, שהייתה ח"כית מטעם מפלגת העבודה, סיפרה בריאיון שבפגישה מקצועית בין השניים ניסה רה"מ והנשיא לשעבר לנשקה בניגוד לרצונה. "הוא הצמיד אותי פתאום לדלת, רעדו לי הרגליים". לדבריה, היא סיפרה על כך בזמן אמת ליוסי ביילין, שאמר ל-ynet שהופתע מהפרסום: "לא זוכר אירוע כזה"

[לכתבה המלאה ב- YNET, לחצו כאן]

פרשת אונס הסוהרות

הפרשה התחילה ב- 2018, כשהכתב לענייני משטרה ומשפט בערוץ 20 דאז, לירן לוי חשף את סיפורן של 4 סוהרות מכלא גלבוע ושתי סוהרות מכלא מגידו, שהוטרדו מינית וחלקן אף נאנסו ע"י אסיר ביטחוני, בגיבוי רשויות הכלא. לטענתו, הסוהרות מבוהלות, חוששות למקום עבודתן ולא ממהרות לבטוח באיש (דיסטל אטבריאן, 2018).

והנה, לא רק שארגוני הנשים לא עלו על בריקדות, הן ורוב כלי התקשורת (בייחוד אלה עם האג'נדה הפמיניסטית, לכאורה), עשו הכל לקבור את הפרשה...

הצל - שליווה את הסיפור לאורך השנים - תקף את השרה מירב מיכאלי כך (ראו תמונה למטה): "אני רק רוצה להזכיר לכם שהפמני0טית הלוחמנית הזאת שעומדת בראש שדולות הנשים, הייתה חלק מהפלת הועדת חקירה הפרלמנטרית בפרשת סרסור הסוהרות... צבועה!"

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'מחדלי שב"ס ועליבות הלובי הנשי', לחצו כאן]

[מקור התמונה המקורית: טוויטר. שם הצלם אינו מוזכר]

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה