גרשון הכהן: ירושלים עדין עיר קצה

[בתמונה: מגדל דוד. ירושלים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי restaurandocoracoes לאתר Pixabay]

[בתמונה: מגדל דוד. ירושלים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי restaurandocoracoes לאתר Pixabay]

 

[המאמר ראה אור לראשונה באתר ישראל היום. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן]

לוגו של העיתון, ישראל היום

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בעיצומה של מלחמת העצמאות, כשהחליט בן גוריון לרכז מאמץ עיקרי למערכה על ירושלים הסביר: "אם יש לארץ נשמה הרי ירושלים היא נשמתה". בוני העיר תל אביב, ידעו היטב כי ללא המבט מזרחה אל ירושלים, העיר העברית החדשה לא תהיה יותר מפרבר של ורשה על שפת הים התיכון. כשנבנה נמל תל אביב בימי מאורעות 1936, קראו לו "שער ציון".  בסיום מלחמת העצמאות כשנותרה בידי מדינת ישראל רק ירושלים המערבית, לא נמוגה הכמיהה לירושלים הקדושה שמעבר לגבול.  למרות משרדי הממשלה והכנסת שהתמקמו בגבעת רם, הפכה ירושלים המערבית לעיר קטנה בקצה דרך ללא מוצא, ממזרח לתל אביב.

בסיום מלחמת ששת הימים אוחדה ירושלים, התרחבה אל הגבעות מצפון ומדרום, אך בהיבטים רבים ביחס לריכוז היהודי ההולך וגדל ברצועת החוף וביחס לעוצמתה הכלכלית והתרבותית של תל אביב, נותרה ירושלים עיר קצה, פרבר של גוש דן.

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

[בכרזה: בעיצומה של מלחמת העצמאות, כשהחליט בן גוריון לרכז מאמץ עיקרי למערכה על ירושלים הסביר: "אם יש לארץ נשמה הרי ירושלים היא נשמתה"... הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: בעיצומה של מלחמת העצמאות, כשהחליט בן גוריון לרכז מאמץ עיקרי למערכה על ירושלים הסביר: "אם יש לארץ נשמה הרי ירושלים היא נשמתה"... הכרזה: ייצור ידע]

בין עיר בירה לעיר נמל

[בתמונה: הפילוסוף הצרפתי ז'יל דלז (Deleuze). התמונה היא צילום מסך]

הפילוסוף הצרפתי ז'יל דלז (Deleuze) הבחין בין מגמות מנוגדות המכוננות אוריינטציה שונה בין עיר בירה בפנים הארץ, לבין עיר נמל, דוגמת המגמות השונות המכוננות את המתחים והזיקות בין וושינגטון לניו-יורק, בין מוסקבה לסנט-פטרבורג, בין מדריד לברצלונה. בניגוד לערי בירה המכוננות את משמעותן במרחב, מתוך הזיקה הטריטוריאלית כלפיהן מפנים הארץ, ערי הנמל מכוננות את משמעותן הכלכלית והתרבותית, מתוך רשת הזיקות שהן מקיימות לערי נמל אחרות, ברשת בינלאומית.

[בתמונה משמאל: הפילוסוף הצרפתי ז'יל דלז (Deleuze). התמונה היא צילום מסך]

בהיבט התרבותי, ערי הנמל, בזיקתן ההדדית, פתוחות יותר למשבי רוח גלובליים אוניברסליים, עיר הבירה, לעומתן, בזיקותיה לפנים הארץ, מגלמת דווקא את ייחודה המקומי של התרבות הלאומית. בממד הכלכלי ערי נמל עשירות ומבוססות יותר, אולם מדגיש דלז, חשוב לשמר את עצמת עיר הבירה, באופן שיציב שיווי משקל בפני כוח המשיכה של עיר הנמל. הורדוס המלך שיסד ובנה את קיסריה כעיר נמל, התאמץ במקביל לכונן את ירושלים כמוקד רוחני ותרבותי.  קיסריה יכולה הייתה להתקיים, ברשת ערי הנמל, גם ללא ירושלים. אכן, ערי הנמל שלחוף ימה של ארץ ישראל, עכו, קיסריה, יפו, הצליחו לשגשג מאות שנים, גם במציאות של דלות ושממת חורבן, שאפיינו באותן שנים את פנים הארץ. אבל הורדוס הבין שלא תיכון מלכותו בארץ, ללא טיפוח ירושלים כבירה.

[בכרזה: בין וושינגטון לניו יורק... תמונת העיר ניו יורק: מרכז מנהטן, בעיר ניו יורק ממרכז רוקפלר, 1932. התמונה היא נחלת הכלל; תמונת העיר וושינגטון הבירה: מבט אווירי על העיר - במרכז ניתן לראות את אנדרטת וושינגטון ובמרחק את הבית הלבן. התמונה היא נחלת הכלל]

[בכרזה: בין וושינגטון לניו יורק... תמונת העיר ניו יורק: מרכז מנהטן, בעיר ניו יורק ממרכז רוקפלר, 1932. התמונה היא נחלת הכללתמונת העיר וושינגטון הבירה: מבט אווירי על העיר - במרכז ניתן לראות את אנדרטת וושינגטון ובמרחק את הבית הלבן. התמונה היא נחלת הכלל]

מה קובע את עוצמתה ומשמעותה של עיר?

לא כמות התושבים ולא גודל המרחב קובעים עוצמתה ומשמעותה של עיר כמו מקומה ותפקידה במערכת הרשתות הכלכלית התרבותית והדתית. כדי לאפשר לירושלים לממש את מעמדה החיוני כעיר בירה, בזיקת הגומלין שלה למול עוצמתה של תל אביב, נדרשת מדינת ישראל לחלץ את ירושלים מכוח המשיכה המטרופוליני של תל אביב. לשם כך צריכה ירושלים להתבסס כצומת גאוגרפית ברשת זיקות הגומלין של מטרופולין ביחס ליישובים וערי שדה במרחב הסובב אותה.

האוכלוסייה בירושלים צומחת. ברשות התכנון הארצית הורו בשל כך למחוז ירושלים לקראת שנת 2040, לתכנן בניית 300,000 יחידות דיור חדשות. אלא שבאילוצים המדיניים החוסמים את הבנייה מעבר לקו הירוק, מגמות הבנייה מופנות בעיקרן מערבה.  במקום לממש את פוטנציאל המרחב הפתוח במזרח במישור אדומים, לבניית מאות אלפי יחידות דיור, הבנייה המתוכננת מופנית בחלקה הגדול אל הריאה הירוקה בהרי יהודה ממערב לירושלים. זהו נזק אקולוגי חסר תקנה.

בנוסף ניצב השיקול המטרופוליני: מה שקובע כיום אם יישובי מערב ירושלים, הם פרבר של ירושלים או של תל אביב, אינו המרחק הפיזי לירושלים או לתל אביב, אלא רשת הזיקות היומיות: היכן עובדים, היכן קונים, להיכן מתכנסים לאירועי תרבות. על מנת לחזק מעמדה של ירושלים כעיר ולא רק כאוסף בתי מגורים, עם כמה מוסדות ממלכתיים, על ירושלים להיות בעצמה מרכז מטרופוליני. בהיבט זה, מה שיקבע את מעמדה של ירושלים כבירת מדינת ישראל, אינו רק שאלת הרוב היהודי בין תושביה, אלא מערכת הזיקות ליישוביה במרחב הסובב אותה בגב ההר, מדרום, צפון ומזרח. בחיזוק המגמה הזו, תלוי גם הניצחון במאבק המתחולל בחודשים האחרונים בליבת העיר.

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

בכרזה: האלוף במיל' גרשון הכהן: מה שיקבע את מעמדה של ירושלים כבירת מדינת ישראל, אינו רק שאלת הרוב היהודי בין תושביה, אלא מערכת הזיקות ליישוביה במרחב הסובב אותה בגב ההר, מדרום, צפון ומזרח. בחיזוק המגמה הזו, תלוי גם הניצחון במאבק המתחולל בחודשים האחרונים בליבת העיר [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים אודות ירושלים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: ירושלים עדין עיר קצה

  1. Pingback: ירושלים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.