עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית שמינית

[בתמונה: המלחמה על התודעה - גם האזרחים התמימים למדו לשלב תעמולה בסרטונים שלהם... מקור התמונה: פייסבוק]

[בתמונה: המלחמה על התודעה - גם האזרחים התמימים למדו לשלב תעמולה בסרטונים שלהם... מקור התמונה: פייסבוק]

העצירה הרוסית נמשכת ברוב הגזרות. בחלק מהמקומות נראה שהעצירה מוחלטת (למשל: סביב חרקוב) ובחלק הם עוסקים לכל היותר בהתקפות מצומצמות (למשל, בפאתי קייב). במקום לתקוף קדימה, הרוסים עסוקים בטיהור מרחבים בעורף הכוחות שהתקדמו ובצבירת כוחות ואספקה להמשך. בימים האחרונים, האוקראינים העצימו את מאמציהם לפגוע בשיירות האספקה הרוסיות...

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

*  *  *

האטתי את קצב כתיבת הדיווחים כי קצב האירועים ירד ואין טעם לדווח על רוב המקומות: "הלחימה נמשכת, אבל אין שינוי ניכר במצב..."

איכות המקורות

זהו נושא שלא התייחסתי אליו בעדכונים האחרונים. תיארתי בעבר כיצד אני מנסה להתגבר על מגבלת האמינות, שנובעת מכמות התעמולה הרבה ששני הצדדים מרעיפים (יותר האוקראינים מהרוסים, שבתחילה שתקו...) והדהוד התעמולה האוקראינית על-ידי התקשורת המערבית. השתמשתי בפרסומים 'תמימים' של אזרחים אוקראינים, שראו כוחות רוסיים חולפים לידם.

אולם, כעת, אחרי שתנועת הרוסים האטה - ואף עצרה בחזיתות רבות - ובינתיים אנשים נהיו פחות תמימים, ויותר מגמתיים בפרסומים שלהם; אני מתקשה להמשיך בשיטה זו. לעתים קרובות, אני מגלה שפרסומים 'חדשים מהיום' הם למעשה שידור-חוזר של פרסומים מימים קודמים. גם האזרחים התמימים למדו לשלב תעמולה בסרטונים שלהם, וכן הלאה.

גודל הכוח הרוסי שפלש לאוקראינה

למרות הרבה דיבורים על תגבורים והצורך לתגבר, בפועל אין מידע על תגבורים נוספים מעבר לכוחות הצ'צ'נים שהצטרפו ללחימה.

פירוש הדבר שיחסי הכוחות המספריים על הקרקע הם לרעת הרוסים, שכן גודל הכוח שהכניסו לאוקראינה שווה בערך לצבא הסדיר האוקראיני. תוספת יחידות מילואים ויחידות הגנה-מרחבית (חלקן מאורגנות, מלאות וחמושות יותר וחלקן פחות) משנה את האיזון המספרי לרעת הרוסים.

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים

הערות לגבי המפה: במפות רבות מציירים שטח כבוש וצובעים מרחבים שלמים. לי נראה שהם מגזימים – הכוחות הרוסים נעים בטורים ולא בקווים רחבים. הם חודרים עמוק ולא עוסקים בטיהור יסודי של כל המרחב שמאחוריהם או שעקפו אותו. לכן, הצביעה של שטחים שלמים מטעה יותר מאשר מועילה ובחרתי להמשיך להציג חצים שממחישים כיוונים ולא כיסוי מדויק שממילא לא ידוע לנו.

עם זאת, אחד השינויים המתרחשים בימים האחרונים הוא השקעה רבה יותר של הרוסים בטיהור המרחבים האחוריים שלהם עקב פשיטות של כוחות אוקראינים שנעקפו על שיירות התחזוקה של הצבא הרוסי. כלומר, בחלק מהמקומות מתחילים להרחיב את השטח הנשלט משני צדי החיצים הללו.

[בתמונה: מפת ההתקדמות הרוסית - 12-10 למרץ 2022. המפה: עדו הכט]

[בתמונה: מפת ההתקדמות הרוסית - 12-10 למרץ 2022. המפה: עדו הכט]

כללי

נראה שהעצירה הרוסית נמשכת ברוב הגזרות. בחלק מהמקומות נראה שהעצירה מוחלטת (למשל: סביב חרקוב) ובחלק הם עוסקים לכל היותר בהתקפות מצומצמות (למשל, בפאתי קייב).

במקום לתקוף קדימה, הם עסוקים, בטיהור מרחבים בעורף הכוחות שהתקדמו ובצבירת כוחות ואספקה להמשך. בימים האחרונים, האוקראינים העצימו את מאמציהם לפגוע בשיירות האספקה הרוסיות. הממשלה האוקראינית אף הפיצה כרוזים למיליציות - שמפוזרות בישובים שנעקפו על-ידי הרוסים לצאת מישובייהם - כדי לפשוט על שיירות האספקה שאין להן אבטחה.

בנוסף, מנהלים הרוסים קרבות מצור על מספר ערים: מריופול, סומי, קונוטופ, צ'רניהיב. הלחימה בערים הללו מאופיינת בהגברה של עוצמת האש שמפעילים הרוסים והתקפות קטנות לכיבוש נתחים קטנים בפאתים. זאת המתכונת שראינו בגרוזני ובסוריה, אם כי עוצמת האש עדיין פחות מהעוצמות שראינו אז. המחיר של שיטה זו – נדרש זמן רב להשיג את ההישג המבוקש. חרקוב אינה מכותרת – אבל ההתקפה עליה בעלת מאפיינים דומים, למעט זאת שכל ההתקפות הן בחצי-הגורן הצפוני של העיר כיון שהרוסים לא הצליחו להגיע אל מדרום לה וכנראה כבר אינם מנסים.

בגלל היחס שבין גודל הכוחות הרוסיים, לבין גודל השטח שעליו הם נלחמים - ובין הכוחות הרוסיים וגודל הכוחות האוקראינים שנגדם - נראה שאם לא יביאו תגבור נוסף הרוסים מתקרבים לנקודת המיצוי של התקפתם. עובדה זו יכולה להיות אחת הסיבות לעצירה הממושכת במבצעים ההתקפיים שלהם; והסתפקותם במבצעים מצומצמים בלבד.

בהדרגה, אנחנו רואים יותר ויותר כוחות רוסיים, רב-חיליים משולבים, כנדרש בתורה שלהם; ולא יחידות קטנות חד-חיליות, כפי שהיה בימים הראשונים של המלחמה; וגם שומעים יותר על הפעלת ארטילריה בסיוע לכוחות – אם כי נראה שמרכיב זה עדיין אינו מבוצע באופן מספיק הדוק וטוב. הרמה המקצועית, שרואים בסרטונים, אמנם אינה גבוהה מאד, אבל בדרך-כלל טובה לאין ערוך ממה שנראה בימים הראשונים.

מנגד, מתחילים להופיע קצת סרטונים של הלוחמים האוקראינים. בגלל מאפייני הסרטונים הללו והכמות המצומצמת, קשה להפיק מהם משהו שאפשר להתייחס אליו כאל כללי, לגבי שיעור ניכר מהיחידות – אבל, בעיקר רואים כוחות קטנים של רגלים עם טילים נגד-טנקים מסוגים שונים. כמעט שלא רואים רק"ם אוקראיני, למעט בכמה סרטונים רוסיים שצילמו רק"ם אוקראיני מושמד.

[בתמונה: הקרבות בברוברי שפרסמו האוקראינים – טנקים רוסיים עולים באש. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: הקרבות בברוברי שפרסמו האוקראינים – טנקים רוסיים עולים באש. התמונה היא צילום מסך]

בהדרגה, רואים הופעה רבה יותר של זרוע-האויר הרוסית, בתקיפות בעומק אוקראינה; יחד עם שיגור, כל יום, של כמה עשרות טילים קרקע-קרקע ארוכי-טווח מסוגים שונים (בסך-הכל מתחילת המלחמה נורו סדר-גודל של כ-800 טילים). התקיפות הללו מכוונות לעבר מטרות צבאיות (שדות-תעופה, מחנות ומחסני ציוד ותספוקת) ולעבר מטרות תשתית אזרחית (תחנות כוח חשמלי, תקשורת ותשתיות אחרות, הדרושות לתפקוד מדינת אוקראינה; ויתכן שגם לעבר מרכזי תעשייה). בנוסף, זרוע האויר הרוסית תגברה את התקפותיה בחזית, כולל (אולי בעיקר?) בערים הנצורות.

סוג נוסף של כוח אווירי - שהחלו להופיע סרטים שלו - הם כטמ"מים תוקפים מצד אחד; ו-כטמ"מים מכוויני אש מהצד האחר. אמנם, בתקשורת מדברים רק על התקיפות של ה-כטמ"מים האוקראינים מתוצרת טורקיה; אבל, גם הרוסים מפעילים כאלה. יתר על כן, אמנם מפורסמים סרטונים של תקיפות כטמ"מים אוקראינים, אבל למרות הרעש סביבם, הם לא באמת מורגשים באופן כללי. יתכן שבאופן נקודתי, פה ושם, הם הכלי העיקרי שבולם תנועה של הרוסים; או פוגע בשיירת אספקה, אבל היקף התקיפות אינו מספיק כדי לעצור את הרוסים. הסיבה, לטענת חוקרים שונים: מראש, המספר שבידי האוקראינים היה מצומצם; והם איבדו את רובם, וקצב ההגעה של חדשים משאיר אותם בחֶסֶר; כך שאינם מצליחים לייצר 'מסה קריטית' שתשפיע באופן ברור; או שההגנה הרוסית נגד-כטמ"מים השתפרה (אם זה נכון, אז השינוי הוא במודעות, ובהקפדה על תנועה מאובטחת; ועל הפעלה יעילה של היחידות נגד-מטוסים שמלוות את הכוחות הרוסיים ולא בהופעת ציוד חדש).

בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה תקפו מטוסים רוסיים את העיר דנייפרו היושבת על אחד המעברים החשובים שעל הדנייפר. יתכן שהפצצות אלה מרמזות על הכיוון הבא אליו שואפים הכוחות הרוסיים הנלחמים במזרח אוקראינה.

בחלק מהערים שנכבשו בשבועיים הקודמים מתנהלים, מדי יום, הפגנות נגד הנוכחות הרוסית. אבל, הפגנות אלה בסופו של דבר כוללות מעט אנשים (עשרות עד מאות בכל אירוע, יתכן שהיו כמה יותר); ואינן משפיעות יותר מדי על הרוסים; או יכולתם לפעול בערים הללו או בסביבתם.

[בתמונה: הקרבות בברוברי שפרסמו האוקראינים – טנקים רוסיים עולים באש. התמונה היא צילום מסך]

חזית קייב

ממזרח לקייב ממשיכים הרוסים לזחול אט-אט לעבר העיר תוך לחימה קשה וניצול פרצות בין יחידות אוקראיניות. מצפון-מערב לא השתנה המצב מזה כמעט שבוע – הרוסים מצויים כ-15 עד 20 קילומטרים מפאתי העיר עם זרוע שמנסה לבצע עקיפה עמוקה ממערב.

חזית חרקוב

ביומיים האחרונים לא התרחש שינוי משמעותי בחזית זו. הרוסים בינתיים לא מתמרנים, נראה שוויתרו על הניסיון לכתר את העיר, אלא רק מפגיזים.

חזית דונייצק ולוגנסק

בחזית זו מדווחים הרוסים, כל יום, על התקדמות של מאות מטרים עד קילומטר או שניים. לחימה בלתי-פוסקת נמשכת בכמה ערים קטנות בחזית זו. לפי דיווח אחד, אחד המאמצים שעקפו את חרקוב ממזרח והתקדמות דרומה. נראה שמגמת פניו לעורף של הכוחות האוקראינים המגנים נגד התקפות הכוחות הרוסיים מלוגנסק.

[בתמונה: הרוסים לא מתקדמים כמעט, בינתיים... התמונה היא צילום מסך]

חזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב

הלחימה בעיר מַרְיוֹפּוֹל נמשכת. עוצמת ההפגזה הרוסית על העיר גוברת. לטענת האוקראינים הצליחו לבלום סדרת התקפות רוסיות שניסו להתקדם לעומק העיר והלחימה נמשכת בשכונות החיצוניות שלה.

לדברי כתב רוסי, הרוסים הצליחו להשלים את כיבושו של פרוזדור שלם מרוסיה עד קרים. הכתב וצוותו היו היום הראשונים שנסעו את הדרך כולה בהצטרפם לבכיר רוסי, שהזמין אותם להתלוות אליו. הם יצאו מאזור דוניצק ונהגו כל הדרך לקרים. באם זה נכון ולא תעמולה בלבד, בזאת הושגה אחת המטרות החשובות ביותר של הרוסים ביציאתם למלחמה. עבורם כיבוש קייב הוא אמצעי – גם אם חשוב, אבל לא המטרה – שהיא הפלת ממשלת זלנסקי.

בתוך העיר יש אוכלוסייה אזרחית רבה שאינה יכולה לצאת. היו מספר ניסיונות לפתוח מעבר חופשי לאזרחים לצאת, אבל בכל פעם המעבר נחסם שוב מייד בירי. כל צד מאשים את השני בירי הזה ובמיוחד בירי לעבר האזרחים.

ההתקדמות הרוסית לעבר העיר ז'פורוז'יה נמשכת, אבל נראה שהיא מאד איטית; ויתכן שהם מעדיפים לכתר אותה ולעקוף אותה; ולאו דווקא לכבוש אותה. העיר החשובה הבאה, בערך 150 קילומטרים מצפון לז'פורוז'יה, היא דניפרו שהזכרתי לעיל.

חזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

אין חידושים בלחימה בחזית זו. נראה שגם הכוח הרוסי שניסה לעקוף את ניקולאיב מצפון נעצר – אם בגלל בעיות תחזוקה ואם בגלל עוצמת ההתנגדות או שילוב של השתיים.

בעיה שמסתמנת בחזית זו – גודל הכוח הרוסי לעומת גודל המרחב. הארמיה הרוסית, שתקפה מקרים, התפזרה בשלושה מאמצים נפרדים, שמרוחקים מאות קילומטרים זה מזה. זה מדלל מאד את גודלו של כל כוח, וככל שהכוחות מתרחקים מקרים, הם מתקשים יותר לקבל הספקה; ואינם יכולים לקבל תגבור או לסייע זה לזה.

הרוסים בנו מחדש קטע של מסילת רכבת מקרים לתוך אוקראינה. קטע זה נהרס על-ידי האוקראינים אחרי הכיבוש הרוסי את קרים ב-2014. בנייתו מחדש, מאפשרת לרוסים להכניס רכבות הספקה במקום משאיות הספקה. המשמעות היא עצומה – רכבת אחת מסוגלת לשאת כמויות עצומות של כבודה ותספוקות. בשני סבבים ביום, הצוותים שעליה מסוגלים להקים מחסני הספקה קרובים, בעורף הכוחות הלוחמים, כך שהמשאיות של הכוחות הללו לא תצטרכנה לנסוע הלוך ושוב את המרחק ההולך וגדל ממחסני האספקה בקרים; אלא רק למצבורים שהוקמו בקרבתם. הרכבת חמושה ומשוריינת כדי לשפר את יכולתה להתמודד עם התקפות עליה. אמנם אפשר לפוצץ מסילות, אבל יחסית קל לתקן אותן ובגלל כמות המטען שרכבת אחת נוסעת, גם עיכוב של יום לצורך תיקון המסילה לא יהיה משמעותי.

[בתמונה: הרוסים מתקדמים לאט... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: הרוסים מתקדמים לאט... התמונה היא צילום מסך]

מגמות

לא נראים שינויים במגמות המאמצים הרוסיים – הרשימה מסודרת כפי שאני מעריך את סדר העדיפות הרוסית ליום-יומיים הבאים. כמובן שאין לי מידע מודיעיני מתוך דיוני הפיקוד הבכיר הרוסי. אני מסתמך על היקפי הפעילות שעולים מהשטח; וכיון שאמינותם של אלה אינה מובהקת יש לקחת בחשבון אפשרות ניכרת של טעות בהערכתי:

  • כיבוש מריופול.
  • לחימה בעורף 'החצים' כדי לטהר את המרחב ולהגן על שיירות האספקה.
  • כיתור קייב.
  • התקפה לתוך חרקוב.
  • כיבוש הגדה המזרחית של נהר הדנייפר – אם יצליחו במהלך זה יכתר שיעור ניכר מהכוחות האוקראינים שבמזרח אוקראינה. מצד שני לא ברור שיש להם מספיק כוחות כדי להחזיק את גדת הנהר ולחסום תנועת היחלצות של הכוחות האוקראינים.
  • חידוש המאמץ לכיבוש רצועת חוף הים השחור של אוקראינה.

ההשלכות הכלכליות של המלחמה

איני כלכלן ואיני מתיימר להבין בדיוק את כל משחק כוחות השוק. אתמקד באיור שלהלן:

[בתמונה: כלומר, הפגיעה הכלכלית ברוסיה, והסירוב לסחור איתה, עלולה להתנקם בחלק מהמדינות המחרימות, אבל גם במדינות רבות נוספות. התרשים: עדו הכט]

רוסיה מייצאת לא רק גז ונפט – שהם חיוניים לאירופה ולכן הוחרגו מהחרם. האירוני הוא שהספקת הגז והנפט מבוצעת דרך צינורות החולפים דרך אוקראינה... אבל, שימו לב לדוגמאות המובאות באיור: המדינות המסומנות בתכלת וכחול ייבאו כל אחת מוצרים בכמה מיליארדים של דולרים כל שנה. מצרים רכשה 86% מהחיטה שלה מרוסיה ומאוקראינה – פירוש הדבר שהלחימה מאיימת על תזונתם של המצרים; ויש עוד מדינות רבות כאלה בעולם. 90% מהניקל שלה מרוסיה – בלי מתכת זו חלק ניכר מהתעשייה הפינית תעצר. ברזיל ייבאה כמות עצומה של דשן מרוסיה – הפסקת ההספקה יכולה לפגוע אנושות בחקלאות של ברזיל ולאיים על יכולת התזונה של אוכלוסייתה. כלומר, הפגיעה הכלכלית ברוסיה והסירוב לסחור איתה עלולה להתנקם בחלק מהמדינות המחרימות, אבל גם במדינות רבות נוספות. איור – מדינות-היעד המובילות לייצוא של רוסיה: בשנת 2019 עשר מדינות אלה רכשו בערך 57.5% מהייצור של רוסיה. מדינות-היעד המובילות לייצוא של רוסיה. המקור: עדו הכט]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

One thought on “עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית שמינית

  1. Pingback: יחסי רוסיה - אוקראינה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *