יותם הכהן: הערה בשולי פרשת השופטת אתי כרייף

[בתמונה: השופטת אתי כרייף. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: השופטת אתי כרייף. התמונה היא צילום מסך]

כשתקרת הזכוכית מאוד נוכחת - נוכחת אפילו כאשר המוני אנשים טורחים לדאוג, שהיא תהיה שקופה שקופה - אז אם היא באמת תקרה, ואם היא באמת מזכוכית, אז מי שיעבור אותה יהיו כמעט בהכרח אלו שמוכנים לעבור דרך הזכוכית בכל מחיר, כלומר להיפצע מהזכוכיות, או אלו שיכולים לעבור בדיוק בחור של המסננת שהשאירו בכוונה לאוורור.

[לאוסף המאמרים על ניהול נשי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

יותם הכהן הוא יועץ בכיר במערכת הביטחון ובמגזר הציבורי, עוסק בתחומים של חשיבה מערכתית ואסטרטגית, בפיתוח מתודולוגיות למידה מתקדמות; ובעיצוב סביבות טכנולוגיות תומכות שיתוף ולמידה. יותם שימש בעבר כראש צוות תפיסת הביטחון הלאומית במכון ראות.

יותם הכהן הוא מנהל של חברת הייעוץ דואלוג ויועץ בכיר במערכת הביטחון ובמגזר הציבורי, עוסק בתחומים של חשיבה מערכתית ואסטרטגית, בפיתוח מתודולוגיות למידה מתקדמות; ובעיצוב סביבות טכנולוגיות תומכות שיתוף ולמידה. יותם שימש בעבר כראש צוות תפיסת הביטחון הלאומית במכון ראות.

ליצירת קשר עם יותם הכהן: טל: 054-4702895; דוא"ל: [email protected]

לאתר חברת דואלוג, לחצו כאן.

זהו מאמר שני מתוך חמישה בפרשת השופטת בדימוס, אתי כרייף. למאמרים האחרים:

*  *  *

הערה בשולי פרשת כרייף. קחו שניה אוויר כי זה הולך להיות משפט נורא ארוך...

כשתקרת הזכוכית מאוד נוכחת - נוכחת אפילו כאשר המוני אנשים טורחים לדאוג, שהיא תהיה שקופה שקופה - אז אם היא באמת תקרה, ואם היא באמת מזכוכית, אז מי שיעבור אותה יהיו כמעט בהכרח אלו שמוכנים לעבור דרך הזכוכית בכל מחיר, כלומר להיפצע מהזכוכיות, או אלו שיכולים לעבור בדיוק בחור של המסננת שהשאירו בכוונה לאוורור.

נשימה.

[לתוכנית עובדה עם השופטת בדימוס אתי כרייף, לחצו כאן]

[בתמונה: כשתקרת הזכוכית מאוד נוכחת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי aherbias0 לאתר Pixabay]

[בתמונה: כשתקרת הזכוכית מאוד נוכחת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי aherbias0 לאתר Pixabay]

אתי כרייף לא מעידה רק על עצמה. היא עדות על המערכת!

אם מה שנדרש כדי שהנערה האמביציוזית מצרופה תהפוך לשופטת זה שהיא תהיה אתי כרייף, כלומר אישה שסדר העדיפויות שלה עקום כל כך, זה אומר משהו מאוד רציני על המערכת. והמשהו הזה היא היכולת להרים את מי שכמותם, ולא לאפשר לכל האחרים בכלל לראות מה קורה, מעל התקרה השקופה. וכדי לפרוץ את התקרה אדם חייב להיות יוצא דופן באופן מובהק ביכולותיו. כלומר בעוד שהמערכת בהגדרה מקדמת את הבינוניים, מי שלא בדמות של המערכת חייב להיות מאוד מאוד מוצלח כדי להתקדם. ואתי כרייף היא כזו - יוצאת דופן באמביציה האישית שלה.

וחלק ממה שהפך אותה להיות אתי כרייף זו המערכת שלימדה אותה, שהדרך היחידה להתממש היא בחתירה בכל דרך אפשרית בסדקים המועטים שבתקרה. כלומר, אתי היא הבבואה של המערכת, אבל היא בהכרח גם התוצר שלה. והתוצר הזה מתגלם בסדר העדיפויות של כרייף כמו שהוא מופיע בראיון:

״בוודאי שלא הייתי רוצה לפגוע בבן זוג שלי (בגיחוך), לא בילדים שלי (ברצינות), לא בי (הקול יורד), לא בקריירה שלי (ברצינות תהומית) - ברור שלא, אבל קרה, קורה ויקרה״ (דקה 14:45, ההערות בסוגריים פרשנות שלי על בסיס האינטונציה של כרייף).

אחרי שניסתה במנגנונים הסטנדרטיים, ולא זכתה שיעיפו מבט לעברה, כרייף זיהתה את הסדקים האלו, והחלה להתאים את עצמה, את דמותה, למה שנדרש כדי לחדור (ולא, הציון המספרי של הערכת שופטים לא אומר כמעט דבר, פרט לשאלה אילו מועמדים המערכת חושבת שמספיק דומים למי שהיא חושבת שהיא).

יותם הכהן: כדי לפרוץ את תקרת הזכוכית, אדם חייב להיות יוצא דופן באופן מובהק ביכולותיו. כלומר בעוד שהמערכת בהגדרה מקדמת את הבינוניים, מי שלא בדמות של המערכת חייב להיות מאוד מאוד מוצלח כדי להתקדם... ואתי כרייף היא כזו - יוצאת דופן באמביציה האישית שלה. [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

אז מה אפשר לעשות אחרת? האם אפשר בכלל לעשות אחרת?

[בתמונה: תג השרוול של יחידה 8200]

בשנים האחרונות גוברת הביקורת על מגזר ההייטק ועל מערכי המודיעין; ובמרכזם יחידה 8200 (ראו תג שרוול משמאל), שהשירות בה נתפס כמסלול שמקדם השתלבות קלה בהייטק, ופתוח בעיקר לתושבי הרצליה-רמת-השרון-תל-אביב. ומתחת לרעש, זו ביקורת רצינית מאוד.

[בתמונה משמאל: תג השרוול של יחידה 8200]

ודווקא בגלל הכוח הענק - שנפל לידיים של מי שנמצאים במערכים האלו - ראוי לבחון את המאמצים האדירים שהיחידה משקיעה, כדי להיות מנוע למוביליות. המאמצים האלו מובלים במשך שנים, אבל גם עלו מדרגה בשנתיים האחרונות. מי שמתעניין - שווה מאוד לעקוב אחרי כמות ואיכות המאמצים, כמו זה של תכנית ״גשרים״ (בתגובה). מהיכרות עם צוות ההובלה שם - שבעצמו מגלם קבוצה, שהיא הכי רחוקה מלהיות הדימוי של ההייטקיסט בוגר 8200 - אני בטוח שדברים גדולים יצמחו שם.

וזה בעיני בדיוק ההבדל בין שתי המערכות האלו, ששתיהן מערכות אליטיסטיות בהגדרה:

האחת מאפשרת למי שאינו בן דמותה להתקדם, רק כשהוא יוצא דופן; והשנייה משקיעה מאמצים אדירים כדי להישאר רלוונטית לאתגרים החברתיים המשתנים בישראל.

אני לא יודע אם המאמץ של 8200 יצליח (הוא הרבה יותר מורכב מהשקה של תוכניות והשקעה של משאבים...) אבל הוא בטוח יהיה יותר מוצלח מהמצב החברתי של מערכת המשפט שלנו.

[לאוסף המאמרים על ניהול נשי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה