עודד עמיחי: על המחדל האמיתי אף אחד לא מדבר!

[בתמונה: טומנים את הראש בחול - אף אחד לא מוציא הגה לגבי המחדל הביטחוני האמיתי, אחד הגדולים מאז קום המדינה, הפקרת העורף לירי של כ-200 אלף טילים ורקטות, שמכסים כל נקודה במדינה, ויכולים לגרום להרס ולחורבן שלא ידענו כמותו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Thechiclookbrand, לאתר clipartkey]

[בתמונה: טומנים את הראש בחול - אף אחד לא מוציא הגה לגבי המחדל הביטחוני האמיתי, אחד הגדולים מאז קום המדינה, הפקרת העורף לירי של כ-200 אלף טילים ורקטות, שמכסים כל נקודה במדינה, ויכולים לגרום להרס ולחורבן שלא ידענו כמותו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Thechiclookbrand, לאתר clipartkey]

אף אחד לא מוציא הגה לגבי המחדל הביטחוני האמיתי, אחד הגדולים מאז קום המדינה: הפקרת העורף לירי של כ-200 אלף טילים ורקטות, שמכסים כל נקודה במדינה, ויכולים לגרום להרס ולחורבן שלא ידענו כמותו. 

.

ד"ר עודד עמיחי הוא יו"ר העמותה 'מגן לעורף', מומחה למערכות לייזר ויועץ לפיתוח עסקי בתחומי הלייזר והאלקטרו-אופטיקה. יזם וניהל ברפא"ל בשנות ה-70 פרויקט חדשני ומקורי בלייזר רב עוצמה. היה מיוזמי פרויקט "נאוטילוס" בראשית שנות ה-90.

ד"ר עודד עמיחי הוא יו"ר העמותה 'מגן לעורף', מומחה למערכות לייזר ויועץ לפיתוח עסקי בתחומי הלייזר והאלקטרו-אופטיקה. יזם וניהל ברפא"ל בשנות ה-70 פרויקט חדשני ומקורי בלייזר רב עוצמה. היה מיוזמי פרויקט "נאוטילוס" בראשית שנות ה-90.

*  *  *

ארגוני מחאה למיניהם מרעישים עולמות כבר כמה שנים על מחדל הצוללות, שאם היה או לא היה, הוא כרוך בעיקר בכסף, ובנוהלים (שאין לזלזל בהם).

אף אחד מאותם ציונים, שדואגים בכנות לביטחון המדינה, לא מוציא הגה לגבי המחדל הביטחוני האמיתי, אחד הגדולים מאז קום המדינה: הפקרת העורף לירי של כ-200 אלף טילים ורקטות, שמכסים כל נקודה במדינה, ויכולים לגרום להרס ולחורבן שלא ידענו כמותו.

זהו מחדל שמשתרע על פני כשלושים שנה, וראשיתו, חוסר הבנה של עוצמת האיום בנשק הבליסטי, שרק עיוור יכול היה שלא לזהותו מראש.

[בתמונה: מחדל שמשתרע על פני כשלושים שנה, וראשיתו, חוסר הבנה של עוצמת האיום בנשק הבליסטי, שרק עיוור יכול היה שלא לזהותו מראש... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

[בתמונה: מחדל שמשתרע על פני כשלושים שנה, וראשיתו, חוסר הבנה של עוצמת האיום בנשק הבליסטי, שרק עיוור יכול היה שלא לזהותו מראש... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

"נכסח להם את הצורה"?

[בתמונה: טומנים את הראש בחול - אף אחד לא מוציא הגה לגבי המחדל הביטחוני האמיתי, אחד הגדולים מאז קום המדינה, הפקרת העורף לירי של כ-200 אלף טילים ורקטות, שמכסים כל נקודה במדינה, ויכולים לגרום להרס ולחורבן שלא ידענו כמותו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Enrich Minds, לאתר clipartkey]

ארגוני הטרור ומדינות העימות המקיפות אותנו הבינו היטב בשנות ה-80, שלעולם לא יוכלו להתמודד עם עוצמתו של חיל האוויר הישראלי, והחלו להצטייד ברקטות ובטילים, שהדוגמית הראשונה שלהם נפלה עלינו בראשית שנות התשעים, במלחמת המפרץ.

[בתמונה משמאל: טומנים את הראש בחול - אף אחד לא מוציא הגה לגבי המחדל הביטחוני האמיתי, אחד הגדולים מאז קום המדינה, הפקרת העורף לירי של כ-200 אלף טילים ורקטות, שמכסים כל נקודה במדינה, ויכולים לגרום להרס ולחורבן שלא ידענו כמותו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Enrich Minds, לאתר clipartkey]

כמו הצבא הפולני, בראשית מלחמת העולם השנייה, שיצא נגד השיריון הגרמני עם חיל פרשים, ראשי מערכת הביטחון יצרו את האשליה, שחיל האוויר ימשיך לפתור את כל הבעיות (הוא מעולם לא פתר לנו את כל הבעיות!), או בנוסח השחצני של כמה מראשיו: "נכסח להם את הצורה".

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: חיל הפרשים תוקף - "נכסח להם את הצורה"... המקור לא ידוע. התמונה היא נחלת הכלל]

"פסטיבל כיפת ברזל"

העימותים שהיו בשנים האחרונות בדרום עם ארגון קיקיוני כמו החמאס, שאין לו את הכמות ואת העוצמה של הטילים והרקטות שמצויים מצפון, והם גם חסרי כל הגנת נ"מ, טרם פקחו עיניהם של כמה מראשי מערכת הביטחון, להבין שחיל האוויר לא מסוגל לבדו לחסל את איום הנשק הבליסטי.

במקביל, החל פסטיבל כיפת ברזל, כאשר ראשי מערכת הביטחון יצרו האשליה, חסרת הבסיס, שכלי זה, פרי יצירת הגניוס הישראלי (ושר ביטחון אחד, שמתגאה בו כבבנו), ישיענו מכל פגע. מבלי להכנס למגבלותיו המהותיות של טיל יירוט זה, כמו גם אחיו הגדולים יותר - שרביט קסמים וטילי החץ, ברור מאליו שגם מדינה בעוצמה כלכלית כמו ארה"ב, לא מסוגלת להצטייד במספיק טילי יירוט, כנגד מאות אלפי הטילים והרקטות, שארגוני הטרור מצויידים בהם.

[בתמונה: "פסטיבל כיפת ברזל"... ברור מאליו, שגם מדינה בעוצמה כלכלית כמו ארה"ב, לא מסוגלת להצטייד במספיק טילי יירוט, כנגד מאות אלפי הטילים והרקטות, שארגוני הטרור מצויידים בהם... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: "פסטיבל כיפת ברזל"... ברור מאליו, שגם מדינה בעוצמה כלכלית כמו ארה"ב, לא מסוגלת להצטייד במספיק טילי יירוט, כנגד מאות אלפי הטילים והרקטות, שארגוני הטרור מצויידים בהם... התמונה היא צילום מסך]

באותם ימים, הזכרת המילה לייזר, היתה מילה מגונה!

מאז, מערכת הביטחון התפכחה במקצת, והבינה - באיחור רב, שלייזר הוא העתיד. אבל גם כיום הזכרת הלייזר הכימי זוכה לקריאות בוז, מלווות בדברי השמצה כיד הדימיון. מערכת הביטחון מקדמת את הלייזר החשמלי (שנקרא גם לייזר מוצק), אולם התנהלותה בקידומו כנשק לייזר נעשית באיטיות משוועת, כאילו כל הזמן עומד לרשותינו.

מערכת הביטחון רואה כיום את מקומו של הלייזר כסיוע לכיפת ברזל. היינו, השמדת מטרות קצרות טווח שכיפת ברזל לא מסוגלת להתמודד מולם. זהו איום שולי, חסר משמעות, פרי מדיניות שגויה שממשיכה ומתעלמת מהאיום המרכזי והמהותי עלינו, מאות אלפי טילים, שמאיימים על העורף.

ראשיתו של הלייזר הכימי, בשנות ה-70 המוקדמות, עת פותח במקביל ובלי כל קשר, בארה"ב ובישראל. בעוד שהפעילות שנעשתה בארץ (ברפאל), ביוזמתי ובניהולי, עדיין חסויה ברובה (מסיבות נעלמות), הפעילות שקוימה בארה"ב גלויה וידועה, ברובה. ארה"ב הפעילה בראשית שנות השמונים של המאה העשרים, בשדה הניסויים המתקדם בעולם בווייט סנדס, לייזר כימי בעוצמה של יותר מ-מ"ו (1,000 קילו-וואט) - ה- מירקל (MIRACL), וביצעה באמצעותו מאות ניסויים מוצלחים ביירוט טילים בליסטיים, שפרטיהם חסויים עד היום.

פיתוח הנאוטילוס והסקייגארד

בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, בעקבות מלחמת המפרץ, יזמתי מגעים עם חברת TRW (שלימים, 2002, נקנתה ע"י חברת נורתרופ גרומן, אחת מיצרניות הנשק הגדולות בעולם), שהובילה להסכם פרס - קלינטון (1996), ובעקבותיו פותחה במשותף מערכת ההדגמה, הנאוטילוס, שביצעה 46 יירוטים מוצלחים בשדה הניסויים ווייט סנדס.

מערכת הייצור, הסקייגארד, שמבוססת על הנאוטילוס, הוצעה רשמית לישראל בינואר 2007 (ועוד קודם לכן, 2003 בגרסה מוטסת), אולם לא נענתה עד עצם היום הזה. 

[בתמונה: מערכת הנאוטילוס. למקור התרשים: דף האינטרנט: Directed Energy Weapons. לחצו כאן]

[בתמונה: מערכת הנאוטילוס. למקור התרשים: דף האינטרנט: Directed Energy Weapons. לחצו כאן]

מסע השמצת הלייזר הכימי

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

כדי להסיח את הדעת מפתרון הלייזר האמיתי, בעל העוצמה הדרושה להתמודד עם האיומים הבליסטיים, מערכת הביטחון ממשיכה להפיץ באמצעות דובריה השונים, סיפורי בדים חסרי שחר על הלייזר הכימי, שיכול היה לעמוד לרשותינו עוד לפני כעשרים שנה, והיה נותן הגנה ראויה לעורף.

ההתעלמות לכאורה מהאמת, תוך בילבול הציבור בדברי הבל חסרי שחר, אינה ייחודית לסוגיית הגנת העורף; וידידי היקר, האלוף (מיל.) יצחק בריק (ראו תמונה משמאל), כמו קאטו הזקן, חוזר ומתריע בדם לבו כבר שנים רבות, על מחדלים ביטחוניים חמורים אחרים, שנמרחים באותה שיטה.

סיפורי הבדים חסרי השחר בגנותו של הלייזר הכימי, עוברות את גבול הדימיון, ונובעות כנראה משילוב של בורות, ורצון להסתיר את גודל המחדל. לא אתייחס כאן לכל ההשמצות על הלייזר הכימי, אלא לעיקריות והגסות שבהן.

1. הלייזר רעיל.

[בתמונה משמאל: לא רעיל ולא גרביים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

לא דובים ולא יער. הלייזר הכימי פחות רעיל ממכונית, שפולטת גז מסוכן (חד תחמוצת הפחמן, CO), או טילים שונים (כמו הפטריוט למשל), שפולטים גז המכונה חומצה כלורית ( HCl), מאותה משפחה של הגזים הנפלטים מהלייזר הכימי (HF), אלא שבטילים, ריכוזם גדול פי 4 בערך, והם כבדים מאוויר, ככה שסכנתם גדולה בהרבה, אולם גם היא מועטה, ובצדק, איש לא מתרגש מהם.

ומהם אותם גזים רעילים? כאמור, חומצה פלואורית (HF), שריכוזם 2% לערך, מהולים בהליום, ובהיותם קלים מהאוויר, הם מתפזרים באטמוספירה, מבלי לסכן אפילו זבוב. אם כל זה לא משכנע, גזים אלה פעילים מאד, וקל לספוח אותם באמצעות סופח מסחרי (המבוסס על CaO, או CaOH), מבלי שיפלטו בכלל לאטמוספירה, אולם זה לא נחוץ.

[בתמונה משמאל: לא רעיל ולא גרביים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

2. הלייזר הכימי גדול כמו חצי מגרש כדורגל

אני סבור שמי שכתב שטות זו, לא ראה מימיו לייזר כימי. חברת נורתרופ גרומן הגישה למערכת הביטחון את הצעתה (ינואר 2007) לספק מערכות סקייגארד מסדרת ייצור. המערכת  מותקנת ב-3 רכבים, שאחד מהם הוא הלייזר, השני מערכת הבקרה, והשלישי מיכלי הדלק.

הרכב השלישי (דלק) מיותר לטעמי, כי מערכת הלייזר נועדה להגן על העורף, מטרות נייחות שלא זזות ממקומן, ולכן ניתן לאגור את הדלק במיכלים תת קרקעיים קבועים.

פרטי המערכת גם פורסמו בפטנט שחברת נורתרופ גרומן רשמה על הסקייגארד. שום דימיון למגרש כדורגל.

[בתמונה: מערכת הסקייגארד. שלושה רכבים. אחד מיותר... הצילום באדיבות הייצרן, חברת נורטרופ גורמן]

[בתמונה: מערכת הסקייגארד. שלושה רכבים. אחד מיותר... הצילום באדיבות הייצרן, חברת נורטרופ גורמן]

[בתמונה: משקרים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Stewart Black לאתר flickr]

3. נדרש זמן רב על מנת להחליף את מיכלי הדלק, בין היריות: עוד סיפור בדים. כאמור, ניתן לאגור את הדלק במיכלים תת קרקעיים, וכך לאפשר ללייזר לעבוד ללא הפסקה, אם יש צורך, 24/7. זאת מכיוון שרוב החום המשתחרר, שהוא האויב האולטימטיבי של כל לייזר, נפלט עם גזי הפליטה, ולא מפריע לפעולת המערכת.

4. טיב הקרן של הלייזר הכימי ירוד: שטות מוחלטת, שנובעת מבורות מקצועית. מה שמשפיע על טיב הקרן, וגורם לקילקולה, הוא החום הנפלט בזמן תהליך הלייזירה. כאמור, בלייזר הכימי, החום נפלט ברובו עם גזי הפליטה, ולכן טיב הקרן בלייזר הכימי, מעולה. מדוד ובדוק!

[בתמונה משמאל: משקרים... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Stewart Black לאתר flickr]

5. ארה"ב עצרה את פיתוח הסקייגארד: שקר וכזב. מי שעצר את יישום הסקייגארד זו ישראל ולא ארה"ב! חד משמעית! יש על זה שפע של עדויות, שכבר הבאתי וציטטתי בעבר, ולא אחזור.

6. האמריקאים לא משתמשים בסקייגארד: לארה"ב צרכים ביטחוניים שונים מישראל. ישראל מדינה קטנה, מוקפת בכמות עצומה של טילים ורקטות, והיא חסרת הגנה מולם. לעומת זאת, אין שום מדינה שמאיימת כיום על ארה"ב באמצעות טילים, ואם תקום כזו, לארה"ב יש היכולת למחוק מדינה כזו מעל פני האדמה. לנו אין יכולת כזו, לא טכנית ולא מדינית.

ואף על פי כן, גם ארה"ב נרדמה בשמירה על האינטרסים שלה

ההתפתחות בטילים בליסטיים, טילי שיוט ובמיוחד טילים היפר-סוניים ברוסיה וסין, הביאה לאחרונה להחלטה דרמתית של הקונגרס האמריקאי לפתח נשק לייזר כנגד איומים אלה. אי אפשר ליירט איומים אלה בעוצמות לייזר קטנות מכ-מ"ו (כאמור, 1,000 קילו-וואט), ולפיכך אולי כאן האינטרסים של ארה"ב וישראל ישתלבו, ותופק מהם תועלת גם לנו.

[בתמונה: האמריקנים נרדמו בשמירה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי edmondlafoto לאתר Pixabay]

[בתמונה: האמריקנים נרדמו בשמירה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי edmondlafoto לאתר Pixabay]

 

אני מתנצל על גלישה קצרה למושגים טכניים, אולם מצאתי צורך להתייחס למספר השמצות גסות, חסרות בסיס, שמושמעות נגד הלייזר הכימי, וארשה לעצמי להתעלם מאחרות.

מערכת הביטחון גאה בשנים האחרונות במאמץ שהיא עושה בפיתוח לייזר "מתקדם" חשמלי (או מוצק, בלשון אחרת)...

מדינה לא יכולה לשים כל יהבה בלייזר שטרם קיים, ולשלב ביטחונה עם סיכוני פיתוח, חלקם מהותיים ונוגעים לתפעולה כמערכת נשק (לא מעוניין לפרט). הרבה יותר הגיוני היה ליישם את מה שהבשיל כבר לפני יותר משני עשורים, הלייזר הכימי, ולפתח במקביל את הלייזר החשמלי.

אולם, כדי להסיר המיקוד במחלוקת עם מערכת הביטחון לסוגיה טכנית זו, של סוג הלייזר, שמרבית הציבור וגם ראשי מערכת הביטחון, לא מבינים בה דבר, כתבתי והצהרתי בצורה הבהירה ביותר שאתמוך גם בפיתוח בלעדי של לייזר חשמלי, בתנאי שהוא ייועד להגנת העורף, ולא לאיזו נישה משנית בעלת חשיבות שולית. עוד כתבתי ואמרתי, שאני משוכנע שניתן להגיע גם בלייזר חשמלי לעוצמות מסדר גודל של מ"ו (1,000 ק"ו), תוך כשנתיים, בתנאי שימקדו את תוכנית הפיתוח למטרה זו, וישקיעו בה את המשאבים הנחוצים.

דני זקן בגלובס: צה"ל | ראיון "בקרוב תהיה מערכת לייזר שתציב אותנו במקום אחר מול עזה - זה באמת מלחמת הכוכבים" מערכת הגנת לייזר שתהיה זולה מכיפת ברזל, להקות רחפנים שיזהו את האויב, טנקים עם מחשבים, עננים בחסות ענקיות האינטרנט, שינוי תנאי שירות החובה ומאבק על הפנסיות של אנשי הקבע: בראיון ראשון מספר תא"ל אייל הראל, ראש חטיבת התכנון שאחראי על יישום תוכנית העבודה של צה"ל, איך ייראה צבא העתיד של ישראל

[בקרוב? באמת? לכתבה המלאה של דני זקן בגלובס, לחצו כאן]

בינתיים זה לא קורה

מערכת הביטחון עסוקה בהאדרת הפיתוח של לייזר חשמלי בעוצמה נמוכה יחסית, לצורך יישומים בעלי חשיבות שולית, תוך שהיא מפזרת רעל מרושע על הלייזר הכימי, שיכול היה להיות מיושם כאן מזמן.

אני חוזר ושואל בפעם המי יודע כמה, מתי מערכת הביטחון תתעורר מהתרדמת בה היא שרויה? סכנת הטילים והרקטות כבר כאן. הפתרון עדין לא! מי ינצח בתחרות צינית ומסוכנת זו? ההיגיון או ההרס והחורבן?

ד"ר עודד עמיחי: מתי מערכת הביטחון תתעורר מהתרדמת בה היא שרויה? סכנת הטילים והרקטות כבר כאן. הפתרון עדין לא! מי ינצח בתחרות צינית ומסוכנת זו? ההיגיון או ההרס והחורבן? [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

תת

11 thoughts on “עודד עמיחי: על המחדל האמיתי אף אחד לא מדבר!

  1. חבל מאד ש"מומחה של פעם" לא עדכן מספיק טוב את הידע שלו וממשיך ללא לאות לפזר מידע שעבר זמנו ואין בו יותר תועלת אמיתית. קל לפזר מידע שהקהל הרחב לא מסוגל לשפוט כיוון שזה דורש מומחיות. האם כל המומחים האחרים בישראל ובעולם טיפשים?

    • צמרת צה"ל ומערכת הביטחון מודעים היטב לעמדתינו.
      אף אחד לא חולק על עוצמת האיום והעדר פתרון ראוי, וכיום קיימת ההכרה שאין פתרון לאיום הבליסטי על ישראל, זולת שילוב לייזר בעוצמה גבוהה.
      אולם מכאן והלאה מתגלית אוזלת יד מדאיגה ומסוכנת, שעלולה להוביל לאסון. מה שעושים, הוא מעט מדי, לאט מדי, ולא כלפי האיום המרכזי.
      אבי אבות המחדלים.

  2. מאתיים אלף טילים נוחתים על מדינת ישראל…למי תעזור פצצת האטום העמומה? חיל האויור שהוא ללא ספק הטוב בעולם…לא מסוגל לעצור את בלוני התבערה הנשלחים מעזה. מי יעצור מאתיים אלף טילים? קבוצת אנשים שפויים, מיומנים, ואמונים על כל "תורות הביטחון" של מדינת ישראל שעודד עמיחי הוא דוברם, יודעים את התשובה שהמערכת מסרבת, ממניעם פסולים, ומפחידים, לקבלם. קריאת המאמר הזה , תפקח אולי את עיני הצאן ששום כיפה, מטרייה , או פטרייה לא תצילנו ביום פקודה. קריאת הדברים האלה, על אף אריכותם, היא חובה לכל מי שעתיד ילדיו, נכדיו ופסת הקרקע עליה מיושב הנדלן שלו חשובה לו…לקרוא ולהעביר, לקום ולעשות…

  3. לא היתה התייחסות לזמן הארוך יחסית שלוקח ללייזר להפיל טיל. הלייזר צריך לעקוב אחרי הטיל ולחמם אותו תוך כדי מעופו ובמקרה של ירי מספר גדול של טילים בו זמנית ודאי שלא יהיו מספיק מכשירי לייזר לטפל בכולם. הפתרון האמיתי לבעיה לדעתי הוא הרתעה אמיתית של טילים ישראלים ופגזים ישראלים שיפלו על מי דירה עלינו טילים ועל כל סביבתו הקרובה .

    • ארנון יקירי,
      ללייזר לוקח כ-2 שניות ליירט מטרה, ועוד שניה לעבור למטרה אחרת. סה"כ נניח ברוטו 5 שניות למטרה.
      לדוגמה, רצועת עזה. כבר פירסמתי זאת בעבר. 2-3 מערכות לייזר מכסות את כל שטח הרצועה. הצעתי לקחת 8. זו הוצאה, שולית, חד פעמית. שום פצמ"ר, רקטה או טיל, לא יצאו משטח הרצועה.
      בצפון המצב שונה, כאשר הפתרון הרצוי הוא שילוב מערכות לייזר קרקעיות ומוטסות. אין פתרון כנגד טילים ורקטות, זולת לייזר. זה ברור לכל בר דעת.

      • לגבי יצר ההרס ההדדי, או מה שקראתי: נכסח להם את הצורה.
        אני לא בטוח שהציבור מבין משמעות מצבור של יותר מ-200 אלף טילים ורקטות. 10% מהם יכולים לגרום כאן להרס וחורבן, שלא ידענו כמותו.
        בשביל מה להפקיר את העורף?
        כבר כתבתי, הגנה נאותה תאפשר לצה"ל להגיב בעיתוי ובמידה הנכונה, על פי שיקוליו, ולא כתגובה לצד השני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.