תקציר: המערכת המרכזית להגנה מפני איומים בליסטיים צריכה להיות מבוססת על לייזר, שעוצמתו היא מסדר גודל של מ"ו (1,000 ק"ו). יש בארץ את הידע לפתח מערכת כזו. מערכת 'אור איתן' רחוקה מלענות על הצרכים. תלותינו בארה"ב גם לא תאפשר לנו לייצא מערכות לייזר ללא הסכמתה. לפיכך, בגלל הניסיון הרב יותר של ארה"ב באינטרגציה של מערכות לייזר, אני ממליץ מאד על שת"פ עם חברה אמריקאית מובילה בתחום זה. הדבר אפשרי ויאפשר אספקה לצה"ל של מערכת טובה יותר בלו"ז קצר יותר.

עודכן ב- 22 בספטמבר 2025 

ד"ר עודד עמיחי הוא יו"ר העמותה 'מגן לעורף', מומחה למערכות לייזר ויועץ לפיתוח עסקי בתחומי הלייזר והאלקטרו-אופטיקה. יזם וניהל ברפא"ל בשנות ה-70 פרויקט חדשני ומקורי בלייזר רב עוצמה. היה מיוזמי פרויקט "נאוטילוס" בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת.

*  *  *

בספטמבר 2025 פצחה רפא"ל ב'פסטיבל' השקת מערכת הלייזר, עם השלמת הפיתוח של מערכת 'אור איתן' (Iron Beam). סופר לנו כי זוהי מערכת רבת עוצמה להגנה מפני איומים אוויריים (רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים ועוד). כי היא מצוידת במכוון המאפשר טווח פעולה משודרג, דיוק גבוה ויעילות רבה - תוך שמירה על היתרון הייחודי שלה: נטרול איומים במהירות באמצעות לייזר ובעלות שולית זניחה. המערכת תימסר בתקופה הקרובה לשימוש מבצעי בצה"ל. עוד נמסר כי המערכת הוכיחה את יעילותה כנגד מגוון איומים וביצעה יירוט מוצלח של רקטות, פצמ"רים ומל"טים. מערכות ראשונות ייקלטו בצה"ל עד סוף השנה (שובל, 2025).

הפרסומים הפליגו בשבחה של המערכת

סופר כי היא מהווה פריצת דרך טכנולוגית והנדסית ברמה העולמית, והיא צפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של מדינת ישראל כיכולת משלימה למערכות ההגנה האווירית "כיפת ברזל", "קלע דוד" ו"חץ". המערכת מבוססת על שימוש ייחודי מסוגו בעולם ב"אופטיקה אדפטיבית" שפותחה ברפאל המאפשרת לזירה יציבה, מרוכזת ומדויקת. מפתחי המערכת מודים כי המערכת עצמה יקרה מאוד, אך עלות כל יירוט נמוכה מאוד, עד כדי דולרים בודדים, ולפיכך למרות עלותה הגבוהה היא כדאית מבחינה כלכלית, ובטווח רחוק יותר "תשבור" את המשוואה הכלכלית ותהפוך את עלויות היירוט לשוליות (שובל, 2025).

בהתייחסם לסוגיית יכולתה להתמודד עם מטחים ציינו המפתחים כי היא מסוגלת ליירט איומים עוד בשלב עלייתם לאוויר, כך שבכל מטח היא תוכל ליירט מספר איומים, מה גם שהיא מהווה בשלב זה יכולת משלימה למערכות ההגנה האווירית הנוספות, ותופעל בשלב ראשון מקרונות השליטה והבקרה של "כיפת ברזל". בהתייחסם לסוגיית מזג האוויר שעשויה לפגוע ביעילות המערכת, ציינו המפתחים כי מזג האוויר אמנם עשוי להוות בעיה, אך ב-90% מהזמן המערכת תהיה שמישה, מה גם שכאמור היא מהווה פיתרון משלים ל"כיפת ברזל" ומערכות ההגנה האווירית הנוספות (שובל, 2025).

האמת מאחורי 'הפסטיבל התקשורתי' הזה בעייתית ומורכבת הרבה יותר

זהו 'עלה תאנה' קטן, המנסה לכסות מחדל, שמשתרע על פני כשלושים שנה, וראשיתו, בחוסר הבנה של עוצמת האיום בנשק הבליסטי, שרק עיוור יכול היה שלא לזהותו מראש.

אפשט את ההסבר במשל: יש כמה סוגי לייזר, כמו שיש כמה סוגי מכוניות. לכל אחד יתרונות וחסרונות. על כך אין מחלוקת. רק שאף אחד לא יקנה מכונית עם מנוע 200 סמ"ק, במקום 2,000 סמ"ק. זו מהות ההסתייגות שלי ושל חבריי מפסטיבל התקשורת בעניין מערכת הלייזר הזו.

הייתה לנו לפני כ-20 שנה, אפשרות לרכוש מכונית עם מנוע 2,000 סמ"ק תוצרת טיוטה, אבל אנחנו העדפנו לחכות, ועכשיו אנו מתגאים במכונית החדשה שרכשנו מתוצרת עצמית, עם מנוע 200 סמ"ק.

ארגוני מחאה למיניהם מרעישים עולמות כבר כמה שנים על מחדלים רבים, כמו למשל הצוללות, שאם היה או לא היה, הוא כרוך בעיקר בכסף, ובנוהלים (שאין לזלזל בהם). אבל אף אחד מאותם 'ציוניים', שדואגים בכנות לביטחון המדינה, לא מוציא הגה לגבי המחדל הביטחוני האמיתי, אחד הגדולים מאז קום המדינה: הפקרת העורף לירי של כ-200 אלף טילים ורקטות, שכיסו כל נקודה במדינה, וגרמו וגורמים להרס ולחורבן, שלא ידענו כמותו.

"נכסח להם את הצורה"?

ארגוני הטרור ומדינות העימות המקיפות אותנו הבינו היטב בשנות ה-80 של המאה הקודמת, שלעולם לא יוכלו להתמודד עם עוצמתו של חיל האוויר הישראלי, והחלו להצטייד ברקטות ובטילים, שהדוגמית הראשונה שלהם נפלה עלינו בראשית שנות התשעים, במלחמת המפרץ.

כמו הצבא הפולני, בראשית מלחמת העולם השנייה, שיצא נגד השריון הגרמני עם חיל פרשים, ראשי מערכת הביטחון יצרו את האשליה, שחיל האוויר ימשיך לפתור את כל הבעיות (הוא מעולם לא פתר לנו את כל הבעיות!), או בנוסח השחצני של כמה מראשיו: "נכסח להם את הצורה".

"פסטיבל כיפת ברזל"

עד סמוך למלחמת חרבות ברזל', העימותים לאורך השנים עם החמאס - שלא היו לו את הכמות ואת העוצמה של הטילים והרקטות שהיו מצויים מצפון, והם גם חסרי כל הגנת נ"מ - לא פקחו את עיניהם של ראשי מערכת הביטחון להבין, שחיל האוויר לא מסוגל לבדו לחסל את איום הנשק הבליסטי.

במקביל, החל 'פסטיבל כיפת ברזל', כאשר ראשי מערכת הביטחון יצרו את האשליה, חסרת הבסיס, שכלי זה - פרי יצירת הגניוס הישראלי (ושר ביטחון אחד, שמתגאה בו כבבנו) - יושיענו מכל פגע. מבלי להיכנס למגבלותיו המהותיות של טיל יירוט זה - כמו גם אחיו הגדולים יותר, שרביט קסמים וטילי החץ - ברור מאליו שגם מדינה בעוצמה כלכלית כמו ארה"ב, לא מסוגלת להצטייד במספיק טילי יירוט, כנגד מאות אלפי הטילים והרקטות, שאיראן וגרורותיה מצוידים בהם, גם אחרי המלחמה.

אופציית הלייזר הכימי

בעשור הראשון של המילניום, לא הייתה אפשרות נראית לעין להגיע לעוצמות המתאימות בלייזר חשמלי. זאת, בעוד שבלייזר הכימי, עוצמות כאלה הושגו והוכחו כבר מספר עשורים קודם לכן. הלייזר הכימי היה ניתן ליישום בארץ כבר החל משנת 2001 (!); ואילו ישמנו אותו, כל המציאות מסביבנו כיום, הייתה אחרת לגמרי. גם אלוף (מיל') דוד עברי התבטא כך ב- 2007 (ראו הכרזה למטה). לא ארחיב בסוגיה זו. אדגיש רק שלא הייתה לנו היכולת התקציבית להרים פרויקט לאומי בסדר גודל כזה לבד; ומאחר וגם לארה"ב היה ויש צורך בלייזר כזה, הרי שהשת"פ אמור היה לשרת את שני הצדדים.

ראשיתו של הלייזר הכימי, בשנות ה-70 המוקדמות של המאה הקודמת, עת פותח במקביל ובלי כל קשר, בארה"ב ובישראל. בעוד שהפעילות שנעשתה בארץ (ברפאל), ביוזמתי ובניהולי, עדיין חסויה ברובה (מסיבות נעלמות), הפעילות שקוימה בארה"ב גלויה וידועה, ברובה. ארה"ב הפעילה בראשית שנות השמונים של המאה העשרים, בשדה הניסויים המתקדם בעולם בווייט סנדס, לייזר כימי בעוצמה של יותר מ-מ"ו (1,000 קילו-וואט, ה- מירקל -MIRACL), וביצעה באמצעותו מאות ניסויים מוצלחים ביירוט טילים בליסטיים, שפרטיהם חסויים עד היום.

בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, בעקבות מלחמת המפרץ, יזמתי מגעים עם חברת TRW (שלימים, 2002, נקנתה ע"י חברת נורתרופ גרומן, אחת מיצרניות הנשק הגדולות בעולם), שהובילה להסכם פרס - קלינטון (1996). בעקבותיו, פותחה במשותף מערכת ההדגמה, הנאוטילוס, שביצעה 46 יירוטים מוצלחים בשדה הניסויים ווייט סנדס.

מערכת הייצור, הסקייגארד, שמבוססת על הנאוטילוס, הוצעה רשמית לישראל בינואר 2007 (ועוד קודם לכן, 2003 בגרסה מוטסת), אולם לא נענתה עד עצם היום הזה. חברת נורתרופ - גרומן הציעה לישראל לספק לה תוך 18 חודשים מערכות סקייגארד ראשונות בהספק מסדר גודל של מגה-ואט, מסדרת ייצור, המבוססות על מזעור של מערכת המדגים הטכנולוגי, הנאוטילוס, שפותח במשותף עם ישראל, והוכיח 100% פגיעות בניסויים (על פי דיווחים רשמיים הן של מפא"ת והן של הצבא האמריקאי).

הלייזר הכימי, יכול היה לעמוד לרשותינו עוד לפני כעשרים שנה. הוא היה נותן הגנה ראויה לעורף, משנה את מלחמת לבנון השנייה, ומייתר את מלחמת חרבות ברזל.

אבל, באותם ימים במערכת הביטחון, הזכרת המילה לייזר הייתה מילה מגונה!

הצעה זו נדחתה ע"י מערכת הביטחון מסיבות לא ענייניות, לטעמי. כדי להסיח את הדעת מהפתרון האמיתי - בעל העוצמה הדרושה להתמודד עם האיומים הבליסטיים - מערכת הביטחון הפיצה באמצעות דובריה השונים, סיפורי בדים חסרי שחר על הלייזר.

מאז, מערכת הביטחון התפכחה במקצת, והבינה באיחור רב, שהלייזר הוא העתיד. אבל גם כיום, הזכרת הלייזר הכימי זוכה לקריאות בוז, מלווות בדברי השמצה כיד הדימיון. מערכת הביטחון מקדמת את הלייזר החשמלי (שנקרא גם לייזר מוצק), אולם התנהלותה בקידומו כנשק לייזר נעשית באיטיות משוועת, כאילו כל הזמן עומד לרשותינו.

מערכת הביטחון רואה כיום את מקומו של הלייזר כסיוע לכיפת ברזל, ולא כמערכת ראשית. היינו, השמדת מטרות קצרות טווח שכיפת ברזל לא מסוגלת להתמודד מולם. זהו איום שולי, חסר משמעות, פרי מדיניות שגויה שממשיכה ומתעלמת מהאיום המרכזי והמהותי שעדיין קיים עלינו: מאות אלפי טילים, שמאיימים על העורף.

מסע השמצת הלייזר הכימי

מערכת הביטחון עסוקה בהאדרת פיתוח הלייזר החשמלי מתוצרתה, בעוצמה נמוכה יחסית, לצורך יישומים בעלי חשיבות שולית, תוך שהיא מפזרת רעל מרושע על הלייזר הכימי, שיכול היה להיות מיושם כאן מזמן. ההתעלמות לכאורה מהאמת - תוך בלבול הציבור בדברי הבל חסרי שחר - אינה ייחודית לסוגיית הגנת העורף; וידידי היקר, האלוף (מיל.) יצחק בריק (ראו תמונה למטה), כמו קאטו הזקן, חוזר ומתריע בדם לבו כבר שנים רבות, על מחדלים ביטחוניים חמורים אחרים, ש'נמרחים' באותה שיטה.

סיפורי הבדים חסרי השחר בגנותו של הלייזר הכימי, עוברות את גבול הדמיון, ונובעות כנראה משילוב של בורות, ורצון להסתיר את גודל המחדל. לא אתייחס כאן לכל ההשמצות על הלייזר הכימי, אלא לעיקריות והגסות שבהן.

1. הלייזר רעיל

לא דובים ולא יער. הלייזר הכימי פחות רעיל ממכונית, שפולטת גז מסוכן (חד תחמוצת הפחמן, CO), או טילים שונים (כמו הפטריוט למשל), שפולטים גז המכונה חומצה כלורית ( HCl), מאותה משפחה של הגזים הנפלטים מהלייזר הכימי (HF), אלא שבטילים, ריכוזם גדול פי 4 בערך, והם כבדים מאוויר, ככה שסכנתם גדולה בהרבה, אולם גם היא מועטה, ובצדק, איש לא מתרגש מהם.

ומהם אותם גזים רעילים? כאמור, חומצה פלואורית (HF), שריכוזם 2% לערך, מהולים בהליום, ובהיותם קלים מהאוויר, הם מתפזרים באטמוספירה, מבלי לסכן אפילו זבוב. אם כל זה לא משכנע, גזים אלה פעילים מאד, וקל לספוח אותם באמצעות סופח מסחרי (המבוסס על CaO, או CaOH), מבלי שיפלטו בכלל לאטמוספירה, אולם זה לא נחוץ.

2. הלייזר הכימי גדול כמו חצי מגרש כדורגל

אני סבור שמי שכתב שטות זו, לא ראה מימיו לייזר כימי. חברת נורתרופ גרומן הגישה למערכת הביטחון את הצעתה (ינואר 2007) לספק מערכות סקייגארד מסדרת ייצור. המערכת  מותקנת ב-3 רכבים, שאחד מהם הוא הלייזר, השני מערכת הבקרה, והשלישי מיכלי הדלק.

הרכב השלישי (דלק) מיותר לטעמי, כי מערכת הלייזר נועדה להגן על העורף, מטרות נייחות שלא זזות ממקומן, ולכן ניתן לאגור את הדלק במיכלים תת קרקעיים קבועים.

פרטי המערכת גם פורסמו בפטנט שחברת נורתרופ גרומן רשמה על הסקייגארד. שום דמיון למגרש כדורגל.

3. נדרש זמן רב על מנת להחליף את מיכלי הדלק, בין היריות: 

עוד סיפור בדים. כאמור, ניתן לאגור את הדלק במיכלים תת קרקעיים, וכך לאפשר ללייזר לעבוד ללא הפסקה, אם יש צורך, 24/7. זאת מכיוון שרוב החום המשתחרר, שהוא האויב האולטימטיבי של כל לייזר, נפלט עם גזי הפליטה, ולא מפריע לפעולת המערכת.

4. טיב הקרן של הלייזר הכימי ירוד: 

שטות מוחלטת, שנובעת מבורות מקצועית. מה שמשפיע על טיב הקרן, וגורם לקילקולה, הוא החום הנפלט בזמן תהליך הלייזירה. כאמור, בלייזר הכימי, החום נפלט ברובו עם גזי הפליטה, ולכן טיב הקרן בלייזר הכימי, מעולה. מדוד ובדוק!

5. ארה"ב עצרה את פיתוח הסקייגארד: 

שקר וכזב. מי שעצר את יישום הסקייגארד זו ישראל ולא ארה"ב! חד משמעית! יש על זה שפע של עדויות, שכבר הבאתי וציטטתי בעבר, ולא אחזור.

6. האמריקאים לא משתמשים בסקייגארד: 

לארה"ב צרכים ביטחוניים שונים מישראל. ישראל מדינה קטנה, מוקפת בכמות עצומה של טילים ורקטות, והיא חסרת הגנה מולם. לעומת זאת, אין שום מדינה שמאיימת כיום על ארה"ב באמצעות טילים, ואם תקום כזו, לארה"ב יש היכולת למחוק מדינה כזו מעל פני האדמה. לנו אין יכולת כזו, לא טכנית ולא מדינית.

 אני מתנצל על גלישה קצרה למושגים טכניים, אולם מצאתי צורך להתייחס למספר השמצות גסות, חסרות בסיס, שמושמעות נגד הלייזר הכימי, וארשה לעצמי להתעלם מאחרות.

ואף על פי כן, גם ארה"ב נרדמה בשמירה על האינטרסים שלה

ההתפתחות בטילים בליסטיים, טילי שיוט ובמיוחד טילים היפר-סוניים ברוסיה וסין, הביאה לאחרונה להחלטה דרמטית של הקונגרס האמריקאי לפתח נשק לייזר כנגד איומים אלה. אי אפשר ליירט איומים אלה בעוצמות לייזר קטנות מכ-מ"ו (כאמור, 1,000 קילו-וואט), ולפיכך אולי כאן, האינטרסים של ארה"ב וישראל ישתלבו, ותופק מהם תועלת גם לנו.

היום, העתיד מצוי בלייזר החשמלי, אבל השיטה של "עשה זאת בעצמך", פשטה את הרגל!

התנגדותי ללייזר החשמלי במשך שנים רבות נבעה מהעובדה שגימלונו להספקים מס"ג של מ"ו הייתה חסומה תאורטית, ועל פי הבנתי המקצועית, מערכות עם הספקים מס"ג של מ"ו הם אלה החיוניים להגנתנו. אבל, לפני כ-5 שנים נפתרה הבעיה, במקביל בארה"ב ובארץ, ומאז הסרתי התנגדותי ללייזר החשמלי.

אזכור מחדל הלייזר הכימי חשוב על מנת להבהיר גודל המחדל, שמנע הצטיידות במערכות לייזר מס"ג של מ"ו כבר לפני כ-20 שנה. אבל כיום, גם כאן וגם בארה"ב, העתיד טמון בלייזר החשמלי, וגם כוח האדם המיומן, מצוי דווקא שם, ולא בלייזר הכימי. לפיכך, למרות נחיתותו מהלייזר הכימי, אני דוחף לגימלונו לכיוון המ"ו, דבר שאפשרי בלו"ז הקצר ביותר.

ממילא, תלותינו בארה"ב לא תאפשר לנו לייצא מערכות לייזר ללא הסכמתה. לפיכך, בגלל הניסיון הרב יותר של ארה"ב באינטרגציה של מערכות לייזר, אני ממליץ מאד על שת"פ עם חברה אמריקאית מובילה בתחום זה. הדבר אפשרי ויאפשר אספקה לצה"ל של מערכת טובה יותר בלו"ז קצר יותר.

[לאוסף המאמרים על טילים בליסטיים ופגעיהם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טילי שיוט ופגעיהם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על טילים בליסטיים ופגעיהם.
• אוסף המאמרים על טילי שיוט ופגעיהם.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), טילים בליסטיים ופגעיהם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/8/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), טילי שיוט ופגעיהם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/8/22.
• לילך שובל (2025), מיירטת טילים בעלות של דולרים בודדים: הכירו את מערכת הלייזר החדשה "אור איתן", ישראל היום, 17/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.