[בתמונה: העלים כמו ימים שלעולם לא ישובו, אך בלב גם עצוב וגם טוב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jplenio לאתר Pixabay]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

זוכרים את האחת, שאו-טו-טו כמעט, אבל לא? זו שלאורך זמן, תעלה ותצוף במחשבותינו, עם השאלה הנצחית, מה היה אילו... הזכרונות הללו הולכים ומתקהים, עם הזמן, ונותרת רק חמימות עמומה, תזכורת לכך שזכינו שוב לאהוב... זה נושא שירו של אהרן שבתאי 'שלכת'...

זה נושא שירו - מאמצע שנות ה- 60 של המאה הקודמת - של אהרן שבתאי (ראו תמונה למטה משמאל), 'שלכת', שזכה ללחן נפלא ולעיבוד מוזיקאלי מושלם לטעמי, מידיו (וממוחו) של אריה לבנון.

השיר נכתב עבור שלישיית הגשש החיוור (ראו תמונה למטה) והיא שיבצה אותו בתקליט שיצא בשנת 1965 (וזכור לזקנים שבינינו בעיקר בשל שיר אחר, הומוריסטי - הטלפון; ראו תמונת כריכה של התקליט משמאל למטה, בהמשך המאמר).

[לאתר של שלישיית הגשש החיוור, לחצו כאן]

[בתמונה: שלישיית הגשש החיוור. יכולתם ההומוריסטית של חבריה הסתירה מעט את יכולותיהם הקוליות כמבצעים... התמונה היא צילום מסך. של הצלם אינו מוזכר]

הגששים מתחברים לנו, בעיקר, עם מערכונים ושירים הומוריסטים; אבל ההרמוניה הקולית שלהם תרמה לנו, על הדרך, גם כמה שירי נצח. 'שלכת' הוא, לטעמי, הבולט שבהם.

[בתמונה משמאל: כריכת תקליטם של שלישיית הגשש החיוון משנת 1965, בו מופיע גם השיר 'שלכת'. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

החיבור של סתיו ושלכת לאבדן האהבה הוא חיבור מוכר, כמעט נדוש; שהרי, הקיץ הוא זמן פריחת האהבה, והחורף הוא זמן מותה, כשעלי השלכת הנושרים הם זכרונותיה, שמתקהים ודועכים. אבל, כשהשיר מעוצב בידיהם של ענקים - כשבתאי וכלבנון - הוא מחבר ומרגש, כאילו הוא רעיון מקורי, שנולד זה עתה.

כל מי שהתרגל לאהרן שבתאי של העשורים האחרונים - הפרובוקטיבי, האירוטי, הפוליטי והבוטה (בחייו וביצרתו) - יגלה פה משורר שונה בתכלית: רגיש ועדין; מלהטט מילים בסוג נפלא של פשטות ("והנך מרכסת מעיל... ואלטוף שערך); ללמדנו עד כמה פשטות ושימוש בלשון הַמְעטה (understatement) חזקים, בדרך כלל, הרבה יותר מכל פרובוקציה...

[בתמונה: העלים כמו ימים שלעולם לא ישובו, אך בלב גם עצוב וגם טוב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי wal_172619 לאתר Pixabay]

'שלכת' - על השיר עצמו

(ראו מילות השיר, בהמשך למטה)

בדומה לשירים אחרים על אהבה אבודה (הסוד טמון בפשטות, זוכרים?), מוקדשים הבתים הראשונים של 'שלכת' לאידיליה שהייתה: עוד מבט אוהב, דרך החלון, על האהובה - שיורדת מהחדר הקטן בעליית הגג אל הרחוב - וניסיון לנחש את מחשבותיה, ולפנטז על העתיד, כשהיא רוכסת שם למטה את מעילה (על מה היא חושבת עכשיו?...); כשהרוח נושבת בפניה; ושערה מתבדר ברוח החורפית...

כדרכה של שלימות ניגודית, הבית החוזר כבר מחזיר אותנו להווה: האהבה יבשה ונשרה כמו עלי השלכת, כמו ימים שלעולם לא ישובו. ושוב, שלימות הניגודים: זיכרון האהבה האבודה הזו מעציב את ליבו של האוהב; אבל, בה בעת, גם מחמם אותו, שהרי כל אהבה היא נכס חווייתי, שהטוב שבו נצרף בנו בחלוף הזמן.

הבית השני מתאר את אותו זיכרון: האהובה מטפסת במעלה המדרגות אל החדר הקט; ונוקשת על הדלת בעדינות "רופסת", כמו ידעה כמה ממתינים לה מצידה השני של הדלת... ואז באה האינטימיות הכבושה, של הורדת המטפחת הספוגה מים; ליטוף השיער הרטוב; והיופי בשתיקתם של אוהבים, שדי להם בביחד שלהם וליבם מלא, מבלי שיזדקקו למילים...

והבית האחרון חותם בתיאור המציאות: עדיין, מעשה הרגל, מתרפק האוהב על פינת החלון, שבה נהג להמתין לאהובתו ולצפות בלכתה; אבל... "ברחוב כבר אינך, כבר אינך מהלכת, ובליבי כבר נושר החלום": החלום אבד; נותר חום הזיכרון... איזה יופי!

[להרחבת המושג: 'שלימות ניגודית', לחצו כאן]

[בתמונה: העלים כמו ימים שלעולם לא ישובו, אך בלב גם עצוב וגם טוב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי uniquedesign52 לאתר Pixabay]

שלכת

מילים: אהרן שבתאי; לחן: אריה לבנון; המבצעים: שלישיית הגשש החיוור

1965

[תמונתו של אהרן שבתאי משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אדם דובז'ינסקי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בחוצות שוב רשרוש של שלכת

ואני מסתכל בחלון

ורואה איך ברחוב השקט את הולכת

ולבי אז רוקם לו חלום.

*

בפנייך הרוח נושבת

ושערך כענן של זהב

והנך מרכסת מעיל וחושבת

על שלכת וסתיו שחלף.

*

שלכת, שלכת

עלים נודדים ברחוב

העלים כמו ימים שלעולם לא ישובו

אך בלב גם עצוב וגם טוב.

*

עוד מעט ותהיי מטפסת

ועולה אל חדרי זה הקט

ואשמע על דלתי נקישתך הרופסת

ואפתח ואראה שזו את.

*

אז אסחוט מטפחתך הנוטפת

ואלטוף שערך הרטוב

ונצא לגזוזטרה ונראה איך שלכת

מציפה כענן את הרחוב.

*

שלכת, שלכת...

*

בחוצות עוד רשרוש של שלכת

ועודני מביט בחלון

אך ברחוב כבר אינך, כבר אינך מהלכת

ובלבי כבר נושר החלום.

שלכת, שלכת...

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Eli Gal. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

והנה הביצוע:

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.