יוסף זהר: בטיחות במשפט הפלילי

[בתמונה: המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מקר הכרזה: יוסף זהר]

[בתמונה: המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מקור הכרזה: יוסף זהר]

[בטיחות במשפט הפלילי משמעותה, החופש של הציבור מפגיעה מקרית או נמנעת כתוצאה מפשע או מהליך משפטי פלילי. תקרית, היא אירוע שאם לא נוטר או לא תוקן עלול היה להוביל לפגיעה באדם כתוצאה מהתערבות מערכת המשפט הפלילי או כשל בהתערבות. ומכאן שהרשעת שווא הינה כישלון ניהולי חמור של מערכת המשפט הפלילי להנהיג או להבטיח פעילות בטוחה, או שימוש במתכונת שגויה להשגת תוצאה]

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

[ד"ר יוסף זהר]ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

*  *  *

כיצד ייתכן שאדם הורשע על סמך ראיות שהיו ראויות לגינוי כבר לפני יותר מחמישים שנה?

בכתבה, אסירים רבים כותבים לי שהם חפים מפשע. המקרה הזה היה שונה - סוף שבוע - הארץ ,1.09.21 , מתארת אמילי בייזלון את פרשת הרשעתו העוולה של יוטיקו בריילי ב 2012 בשוד מזויין שלא ביצע ובגינו נגזרו עליו 60 שנות מאסר, ואת סאגת המאבק לזיכויו ושחרורו שהסתיימו לאחרונה בהצלחה, כתשע שנים לאחר הרשעתו.

[בתמונה: אסירים רבים כותבים לי שהם חפים מפשע. המקרה הזה היה שונה - כתבתה של אמילי בייזלון בעיתון הארץ]

[לכתבה המלאה של אמילי בייזלון בעיתון 'הארץ', לחצו כאן]

כיצד ייתכן שבריילי הורשע "בעיקר על סמך ראיות שהיו "ראויות לגינוי נרחב" לפני יותר מחמישים שנה", כפי שמציינת בצדק בייזלון?

בשל העובדה שבעבר טעו לחשוב שכמעט אין הרשעות-שווא, לא פותחו במערכת המשפט הפלילי מנגנוני בטיחות. משום שאין לנו "נייר-לקמוס" שבאמצעותו ניתן לבדוק אם הרשעה היא נכונה, גם אין לנו "פידבק"; אין משוב שבאמצעותו נוכל לבדוק אם המערכת משתפרת. לכן צריך להשתדל ללמוד מתחומים אחרים שיטות בטיחותיות.

בתחומים אחרים של חיינו, כגון תעופה, תחבורה והנדסה, שבהן התאונות גלויות, פותחו שיטות בטיחות משוכללות. בשיטות הבטיחות המודרניות חוקרים לא רק תאונות, אלא גם תקריות, מצבים של כמעט-תאונה. כדי לחקור כראוי כל תקרית, קיימת חובת דיווח – לא רק על תאונות (אותן בתחומים אחרים הרי רואים בעיניים) אלא גם על תקריות. במשפט הפלילי אפילו התאונות החמורות ביותר (הרשעות של חפים מפשע) לא נחקרות כראוי ואין כל חובה לדווח על תקריות.

בטיחות במשפט הפלילי משמעותה, החופש של הציבור מפגיעה מקרית או נמנעת כתוצאה מפשע או מהליך משפטי פלילי. תקרית, היא אירוע שאם לא נוטר או לא תוקן עלול היה להוביל לפגיעה באדם כתוצאה מהתערבות מערכת המשפט הפלילי או כשל בהתערבות. ומכאן שהרשעת שווא הינה כישלון ניהולי חמור של מערכת המשפט הפלילי להנהיג או להבטיח פעילות בטוחה, או שימוש במתכונת שגויה להשגת תוצאה.

[בתמונה: צדק... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CQF-avocat לאתר Pixabay]

[בתמונה: צדק... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CQF-avocat לאתר Pixabay]

אירוע בטיחות מאותת כי יש חולשה במערכת או בתהליך. בדומה לטעויות שהובילו להרשעתו על לא עוול של בריילי כפי שתואר על ידי בייזלין בפרוטרוט בכתבה, אירוע בטיחות הוא על פי רוב תוצאה של רצף טעויות, ואם ייבדק כראוי יהיה עשוי לספק מפתחות חשובים לחיזוק המערכת ולמניעת הישנות התופעות.

בדיקת אירועי בטיחות הינו תהליך שנועד לקדם תרבות של שיפור מתמיד, והוא שונה מתהליכי בדיקה אחרים של אירועים קריטיים כגון ועדות חקירה בהיותה הליך שלא נועד להטיל אחריות או אשמה. ניתן ללמוד רבות גם מבדיקת אירועי בטיחות של תקריות, אירועים שלעיתים נדירות נלמדים או זוכים להתייחסות.

ברוח תובנות אלו, נוסד ב 2020 במכללה האקדמית גליל מערבי, המכון לבטיחות במשפט הפלילי, על פי חזונו ובהובלתו של פרופ' בועז סנג'רו, מומחה עולמי למניעת הרשעות שווא.

בשלב הראשון הוקם צוות בטיחות שמתכנס באופן קבוע כפעם בחודש וכולל נציגים של רוב בעלי התפקידים המשתתפים בהליך הפלילי; מהפרקליטות, מהסניגוריה הציבורית, מלשכת עורכי-הדין, מהמשטרה; מקרב המומחים למדע פורנזי, מהאקדמיה ועוד. הצוות דן באירועי בטיחות של "תאונה" או תקרית (כמעט-תאונה) באופן אנונימי וללא הטלת אחריות, בניסיון לנתח את הגורמים לכשל ובניסיון לפתח שיטות בטיחותיות שתמנענה את הכשלים הבאים, ומבצע תחקירים בפתיחות, כמקובל בתחומים אחרים, כגון בחיל-האוויר. מקור ההשראה להקמת צוות בטיחות במשפט הפלילי, משמש מודל שבשנת 2014 החל לפעול בחסות ממשלתית-פדראלית של משרד המשפטים האמריקאי במדינות: מילווקי, פילדלפיה ובולטימור ושוכפל מאז במדינות נוספות ברחבי ארה"ב.

[בתמונה: אירוע בטיחות הוא על פי רוב תוצאה של רצף טעויות, ואם ייבדק כראוי יהיה עשוי לספק מפתחות חשובים לחיזוק המערכת ולמניעת הישנות התופעות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

[בתמונה: אירוע בטיחות הוא על פי רוב תוצאה של רצף טעויות, ואם ייבדק כראוי יהיה עשוי לספק מפתחות חשובים לחיזוק המערכת ולמניעת הישנות התופעות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

עצמאותנו והבטחת קיומנו כדמוקרטיה חופשית, כרוכה גם במחויבות המדינה לחירות הפרט מהאשמתו והרשעתו על לא עוול. אלא שכדי לבצע רפורמה אמיתית ולשפר באופן משמעותי את מערכת המשפט הפלילי, בין היתר באמצעות חקיקה ורגולציה במטרה למנוע גורמים לכשלים מסוג אלו שהוזכרו בכתבות, כגון קביעת נהלים לעריכת מסדרי הזיהוי, קביעת נהלים בטיחותיים להפקת הראיות המדעיות, דרישת סיוע חזק להודאה, ועוד, רצוי מאוד להקים מכון בטיחות לאומי בחסות ממשלתית, עם סמכויות לכפות שיטות עבודה בטיחותיות.

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *