שוש קמחי: המרדף אחר האושר בעולם המודרני

המרדף אחר האושר בעולם המודרני

[בתמונה: המרדף אחר האושר בעולם המודרני תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי gdakaska לאתר Pixabay]

[בתמונה: המרדף אחר האושר בעולם המודרני תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי gdakaska לאתר Pixabay]

על המאמר: יציבות דינמית

בעידן המודרני, בדגש על חברות קפיטליסטיות, במציאות דינאמית משתנה במהירות, האפשרות של חברה/ארגון לשמר עצמם היא דרך גידול האצה וחדשנות. רוסה קורא לזה יציבות דינמית (Dynamic stabilization)...

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

שוש קמחי

מחברת המאמר, שוש קמחי

שוש קמחי היא דוקטורנטית לניהול. שימשה כמנהלת אגף פיתוח והדרכה בבנק דיסקונט 10 שנים. ניהלה את תהליך האסטרטגי של שינוי התרבות הארגונית בבנק. משמשת כחברת הועד המנהל של עמותת משאבי אנוש ישראל.

*  *  *

בשנתיים האחרונות חווינו בעוצמה את מגפת הקורונה ותופעות האקלים הקיצוניות, שהן דוגמאות של תחושת חוסר השליטה ואי הוודאות שאנו חווים במאה ה-21, למרות הקדמה במדע והפיתוחים הטכנולוגיים.

הפילוסוף הגרמני בין זמננו, הרטמוט רוסה (Hartmut Rosa; 2013, 2019, 2020; ראו תמונה משמאל למטה) טוען, שבמבט-על, החל מהמאה ה- 18, העולם המודרני נמצא בהאצה (acceleration) (גידול בכמות ליחידת זמן) שבאה לידי ביטוי בשלושה ממדים:

  • הגדלת המהירות הטכנולוגית (בתנועה של אנשים, מידע  ומטרות);
  • האצה של קצב השינויים (במבנים ובמערכות יחסים);
  • והאצה בקצב החיים. תחושה שצריכים לרוץ מהר יותר רק כדי לעמוד בקצב השינויים של העולם.

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

האצה...

[בתמונה: האצה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: האצה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

הפילוסוף הגרמני בן זמננו, הרטמוט רוסה

[תמונתו של הרטמוט רוסה משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי طبقا, سماعلیم اائنسی. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אנו מפתחים אפשרויות להעריך את החיים, ולמצות את מקורות הטבע טוב יותר, מתוך שאיפה להגדיל את השליטה שלנו בטבע, בסובב אותנו ובחיינו; אנו מפתחים כלים להעברת אנשים ומידע מהירים יותר ולטווחים גדולים יותר; . ההשלכות הן, שהחברה המודרנית מונעת ע"י הרצון להרחיב את האפשרויות של מה שזמין (available) שניתן להשגה (attainable ) ונגיש (accessible) ולשלוט בעולם.

בד בבד עם הרצון להרחיב את שליטתנו, גוברת  תחושת חוסר השליטה; ונוצר פרדוקס: שככל שאנחנו שמנסים לשלוט יותר, חוסר השליטה ואי הוודאות רק גדלים, מה שמוביל לחרדה, תסכול, כעס וניכור שבאים לידי ביטוי באגרסיביות כלפי הסובב אותנו (בפוליטיקה, למשל).

הפרדוקס הזה קרוי פרדוקס השליטה (The Paradox of control) או אשליית השליטה: ככל שננסה לפקח באופן הדוק יותר על מערכת מורכבת - למשל, ארגון - החל מרמה מסוימת, תלך אי הוודאות ותגדל, ושליטתנו עליו תקטן בהתאמה (Capra, 2002, ע' 104; רזי ויחזקאלי, 2013).

רוסה המחיש זאת במשל על מעלה המדרגות היורדות: אנו  נמצאים על פני מדרגות נעות יורדות, ורצים נגד הכיוון למעלה, כדי לא ליפול...

[תמונתו של הרטמוט רוסה משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי طبقا, سماعلیم اائنسی. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[להרחבה על 'פרדוקס השליטה', לחצו כאן]

במעלה המדרגות היורדות...

[בתמונה: במעלה המדרגות היורדות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels]

[בתמונה: במעלה המדרגות היורדות... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Pixabay לאתר fexels]

המשמעות היא שבעולם המודרני, בדגש על חברות קפיטליסטיות, האפשרות של חברה/ארגון לשמר עצמו היא דרך גידול האצה וחדשנות. רוסה קורא לזה יציבות דינמית (Dynamic stabilization).

רק שלא כולם עומדים בקצב היציבות הדינמית (Dynamic stabilization)דוגמא טובה לכך היא יוון, שלא עמדה בקצב הצמיחה של האיחוד האירופי; מה שהביא אותה למשבר חוב, החל מסוף שנת 2009. היא אולצה להסכים לדרישת האיחוד האירופי להנהיג רפורמות ותוכניות צנע, שכללו קיצוצים חדים בתקציבי הרווחה, בתנאי הפנסיה ובהעסקה במגזר הציבורי.לכן, נקלעה למשבר ולמדיניות צנע, שהביאו להשלכות חברתיות קשות. אז, הסכימו מדינות אירופה לפעול לייצוב המצב הפיננסי.

האצה פוגשת אותנו גם בחיי היום יום אפילו בדברים הקטנים:

לייק...

[בתמונה משמאל: לייק...תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Sean MacEntee לאתר flickr]

  • רשימת המשימות היומית, שצריך לעמוד בה.
  • המטרות שאנו מציבים לעצמנו;
  • השעון שמודד צעדים שגורם לנו לצעוד, כדי לעמוד במכסה היומית של 10,000 צעדים;
  • מדידת קלוריות, שבסוף לא יודעים מה לאכול;
  • מספר החברים ב- Facebook;
  • מספר הלייקים;
  • יעדי חופשות מאתגרים יותר כי נחשפנו אליהם;

[בתמונה משמאל: לייק...תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Sean MacEntee לאתר flickr]

ועוד. הכל מדיד; וברגע שנחשפים למדדים, אנחנו פועלים על פיהם, ומנסים לשלוט עליהם ולהשיג יותר. מה שמגביר את תחושת התסכול ואי הוודאות.

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

עידן ההאצה...

[בתמונה: עידן ההאצה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[בתמונה: עידן ההאצה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

בנוסף לכך, מאחר ומטרת הקיום שלנו בעולם לא הוגדרה במדדי אושר מוגדרים - כלומר אין הגדרה של מה זה 'חיים טובים' או מה זה 'אושר' - כל אחד מגדיר לעצמו את 'החיים הטובים', שמוכתבים ע"י המקורות השונים העומדים לרשותו. המקורות יכולים להיות כסף, ידע, השכלה, הכרה, קשרים חברתיים ובריאות שנהפכו למושא צבירה חשוב כדי להגדיל את אופק האפשרויות של הפרט. אנו מאמינים שאם נצבור ממקורות אלו הרבה, נגדיל את הסיכוי שלנו ל'חיים מאושרים'. אנחנו מונעים ע"י הפחד לא לעמוד בצב השינויים של העולם סביבנו; ולכן, צוברים יותר מקורות, שיבטיחו את ה'אושר'; וזה תהליך שאין לו סוף.

לאורך מאות שנים התקבע בחברה המודרנית המרדף אחר מקורות, שיבטיחו הצלחה שמובילה ל'חיים טובים'.

רוסה משתמש בביטוי השגור work life balance ותוהה על הניגודיות בין עבודה וחיים, מה שמוביל אותו להסיק שה'חיים' נדחקים בשל מחסור בזמן שמוקדש לצבירת מקורות בעבודה. אנחנו עובדים בצבירת מקורות, כדי שהתאפשר לנו ל'חיים' שכנראה נהנה מהם לאחר הפרישה. הבעיה שזה נהפך להרגל שקשה כבר לשנות; ואומנם, 30% מבני ה 74-67 בישראל ממשיכים לעבוד; כשרק 20% מהם עובדים מסיבות כלכליות של קיום.

work life balance

[בתמונה: work life balance - הניגודיות בין עבודה וחיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי AmarilyMoreno לאתר Pixabay]

[בתמונה: work life balance - הניגודיות בין עבודה וחיים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי AmarilyMoreno לאתר Pixabay]

אם האצה (acceleration) היא הבעיה של החיים המודרניים, אז ל- רוסה יש גם הצעה לפתרון – Resonance (תהודה הדהוד). זאת תחושה של התרגשות, משהו שנוגע בך, גורם לך לדמוע, גורם לך צמרמורת - להרגיש שאתה חי שהעולם או האחר נגע בך. אפשר להתרגש מפרח, משקיעה, מתמונה, משיר, ממוסיקה, מאמירה, ממחווה של אחר ועוד. החיים טובים כאשר אוהבים אותם ומאפשרים שאחרים ו/או דברים יגעו בנו. אלו מפגשים שמשנים אותנו במעט או בהרבה אבל אנחנו שונים במידה מסוימת לאחר המפגש.

הייחוד של Resonance שהוא בלתי נשלט (Uncontrollable). לא ניתן לתכנן, לשלוט או למנוע הדהוד. מוסיקה שגרמה לך לדמוע, אם ננסה לתכנן את הסיטואציה ולהשמיע אותה שוב לא בהכרח שתגרום לאותה תחושה שוב. הדהוד בלתי נשלט כי גם במידה ובכיוון ההשפעה שלו עלינו.

Resonance (תהודה הדהוד)

[בתמונה: Resonance (תהודה הדהוד). זאת תחושה של התרגשות, משהו שנוגע בך, גורם לך לדמוע, גורם לך צמרמורת - להרגיש שאתה חי שהעולם או האחר נגע בך... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: Resonance (תהודה הדהוד). זאת תחושה של התרגשות, משהו שנוגע בך, גורם לך לדמוע, גורם לך צמרמורת - להרגיש שאתה חי שהעולם או האחר נגע בך... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

יחד עם זאת כדי להגדיל את הסיכוי לחוש תהודה צריך לוותר על מידת מה של שליטה (ויתור שנוגד את ההרגל שלנו). יחסים מוצלחים עם העולם הם לא להפוך הכל לנשלט, אלא להביא להישג יד. להיות כמו כלי פריטה: פתוח מספיק מחד גיסא; אבל גם סגור דיו, כדי לשמוע את ה'קול' שלך.

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה?

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

     

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.