גדעון שניר: כי צדק תרדוף

[התמונה באדיבות אתר: https://www.israeltruthweek.org. שם הצלם אינו ידוע]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.

*  *  *

במחקרי השוואת תרבויות - בניהול משא ומתן בינלאומי - נמצא, שבתרבויות המזרח קיימת נטייה ברורה לשימוש רב יותר בסוגיית ה'צדק' מאשר אצל מנהלי משא ומתן מתרבות המערב. מסתבר כי זהו הבדל מהותי שבין פרדיגמת חשיבה מזרחית למערבית.

כך למשל, במחקר השוואתי בין 200 אנשי עסקים הודים וישראלים - שנתבקשו בין היתר להשיב לשאלה "מה חשוב יותר, להיות חכם או צודק?" 90% מההודים השיבו שחשוב יותר להיות צודק, בעוד ש 90% מהישראלים טענו  שעדיף להיות "חכם"... תופעה מפתיעה למדי זו עמדה בניגוד להשערת המחקר, כי מה לאנשי עסקים ממולחים כמו ההודים ולצדק בניהול משא ומתן חוצה גבולות?

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

הסתבר שתופעה זו אינה ייחודית להודים והיא מאפיינת גם אנשי עסקים ממדינות מזרח אחרות. יתר מכך, כל מי שאזנו רגישה לסכסוך הישראלי- פלסטיני, ייזכר עד מהרה שהפלסטינים הירבו לדבר על  שאיפתם ל "שלום צודק  ובר- קיימא" בעוד שישראל המעיטה לעסוק בעניין זה והתמקדה בעיקר בשיקולי ביטחון כארגומנט החזק ביותר.

ניתן  ליחס את הריבוי הפלסטיני להשתמש בטיעון זה כ"מניפולציה תרבותית": מה  יחשוב למשל אירופאי ממוצע כאשר עניי פלסטין בסהכ תובעים "צדק היסטורי" בעוד שישראל-  המעצמה הצבאית החזקה ביותר במזרח התיכון-מדברת על ביטחון... באופן טבעי הלב יטה לטובת המבקש צדק!!

יש  לציין שגיוס הצדק למימוש האינטרס הפלסטיני, זוכה להצלחה רבה כפי התמיכה הניכרת לה זוכה פלסטין בקרב אומות המערב, ובעיקר באקדמיה. טיעון הצדק נשען על מספר סיסמאות קבועות בתעמולה הערבית כולל: כיבוש, קולוניאליזם ציוני, טיהור אתני/ג'נוסייד, אפרטהייד ולאחרונה נוסף גם 'נאצים' (אולי נזכרו בנאומי ישעיהו ליבוביץ ונועם חומסקי היהודים..).

הטענה הרווחת בישראל היא, שהשקרים וההסתה הזו הם כול כך מופרכים, עד ש"לא יתכן שאירופאי רציונאלי שפוי, יודע קרוא וכתוב" יאמין לדברי הבל אלו. מכאן הגענו למסקנה, שהניסיון להפריך – רק יחזק את הטיעון הפלסטיני. זוהי בעיה, כיוון שהפקרת הזירה להסתה הזו הולכת ותופסת אחיזה בקרבה ארגונים עסקיים; ארגוני עובדים; אנשי רוח, אקדמאים ואינטלקטואלים; סטודנטים בקמפוסים; מדינאים (בעיקר דמוקרטים-ליברלים פרוגרסיביים); וארגוני זכויות מפוקפקים, הממומנים ע"י ממשלות אירופאיות - ולמגינת ליבנו, נתמכים עי "ארגוני למען" במימון זר; וע"י מפלגות בישראל.

[הכרזה באדיבות אתר הפדרציה היהודית. היוצר אינו ידוע] 

צריך להתחיל להתמודד עם טענת "הכיבוש והקולוניזציה הציונית". גם ערביי ישראל אינם מחמיצים אף הזדמנות להשתלח בנו בטיעון זה; והעולם מניח, שהאשמה נוראה זו של גזלת האדמה היא אמת. האמנם?  באופן אובייקטיבי, לא ניתן להכחיש שישראל השתלטה וכבשה את הגדה המערבית; אך באלו נסיבות? ממי נכבש? מי פתח במלחמת השמד נגד ישראל והפסיד בה? כל אלה כבר אינם רלוונטייים מבחינת מתנגדינו; והם מדלגים בקלילות מעל המכשול הזה.

ניתן  לחזור להחלטת פתרון  שתי המדינות  שיזם חבר הלאומים (שקדם לאו"ם), שנוסח ונחתם במסגרת המנדט שהעניק 'חבר הלאומים' לבריטים על פלשתינה, בה הכיר העולם בעם היהודי ובזכותו, תחת החוק הבינלאומי, כבעלים בעלי זכות מלאה על כול האדמה ממערב לנהר הירדן, כולל יהודה ושומרון (הגדה המערבית) וירושלים. כפי הנלמד בהקדמה  ל"תקנת ארץ היהודים" (ראו משמאל) (תרגום):

"הואיל וניתנה הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה ולאדמות להקמה מחדש של הבית הלאומי שלהם בארץ הזאת..." מבוא ל מנדט "חבר הלאומים" לפלשתינה 24  יולי  1922.

כלומר-כבר משפט פתיחה זה חושף את שקר נרטיב "האדמה הגזולה". בהמשך, מוטל על בעלי המנדט (ממשלת בריטניה) לעודד את היהודים להגר לישראל ולבנות מחדש את ביתם בה. עצוב הוא, שהבריטים לא כבדו את מחויבותם תחת המנדט, ובמעשיהם גרמו ליהודים רבים מספור למות בשואה, כי נמנע מהם באופן לא חוקי למצוא מקלט בארץ מולדתם.

עתה, העולם משקר באופן מביש ומאשים את ישראל בגניבת אדמתו שלו, ומוכן לחלק שוב את אדמת היהודים! ניתן לטעון, שזה אינו מוסרי ולא צודק; וזה שישראל מוכנה לחרוג מזכותה, ולחלק שוב את הארץ - מתוך רצון  לסיים את הסכסוך - אינו  פוגע בבעלותה הצודקת על ארץ אבותיה כפי שהאו"ם הכיר בכך, באופן  פומבי ובכתובים. מכאן שהיהודים הם הבעלים ולא הכובשים, וחובותינו המוסרית היא לחשוף את שקר הכיבוש" הנמצא ביסוד האנטישמיות של היום.

מקור:

“Whereas recognition has thereby been given to the historical connection of the Jewish people with Palestine and to the grounds for reconstituting their national home in that country;”—Preamble to League of Nations Mandate For Palestine, July 24, 1922.

 "The Mandatory shall be responsible for placing the country under such political, administrative and economic conditions as will secure the establishment of the Jewish National home..." - Article 2 of the Mandate For Palestine.

"המעוניינים להרחיב את היכרותם עם החלטת "חבר העמים", אתר www.IsraelTruthWeek.org 

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

3 thoughts on “גדעון שניר: כי צדק תרדוף

  1. Pingback: הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית - מול המערבית - באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. מאמר חשוב וצודק
    הצהרת בלפור היתה הצהרה של מדיניות בריטית, היא לא כוננה זכויות משפטיות. זה קרה לראשונה בפגישת בעלות הברית בוועידת סן-רמו באיטליה ב־1920, שבה עוגנה הצהרת בלפור במסגרת הסכם בינלאומי.
    לאחר מכן, ב־1922, אישרו 51 מחברי חבר הלאומים את המסמך של כתב המנדט על ארץ ישראל, שכלל את הצהרת בלפור, והפכו אותו למחויבות בינלאומית.
    יתרה מזו, בכתב המנדט הוחזרו אלמנטים חשובים שנשארו מחוץ להצהרת בלפור כתוצאה מהוויכוח הפנימי בקבינט הבריטי, וכך נכתב: “…מוענקת הכרה לזיקה ההיסטורית של העם היהודי לארץ ישראל ולהצדקה להקמה מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו”.
    הממשלה הבריטית פרסמה במקביל את הספר הלבן של 1922, שבו הובהר שהבית היהודי הלאומי “צריך להיות מוכר באופן רשמי כמושתת על הקשר ההיסטורי העתיק”.

    המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

    כאשר פורק חבר–הלאומים והאו"ם נכנס לנעליו וירש את מחויבויותיו ב-18 באפריל 1946, היה מונח בפני הקהילה הבינלאומית סעיף 80 לפרק 12 למגילת האומות המאוחדות, שנוסח בועידת סן פרנסיסקו ב-1945 בהשפעתן של המשלחות הציוניות ובהתנגדות הערבים, ששב ואישר את ההסכמה הבינלאומית לרצף התקפות של הזכויות הטריטוריאליות והאחרות שבכתב המנדט, הגירה, התיישבות צפופה, הנחת יסודות לבנייה מחדש של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל שממערב לירדן ואת תקפותם של הכלים הבינלאומיים הכוללים זכויות אלו.
    שוב הוברר כי התנאים שבכתב המנדט להקמתו של בית לאומי ליהודים הם ביטוי לרצונה של הקהילה הבינלאומית.

  3. Pingback: הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית - מול המערבית - באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.