[הכרזה: פיל בחנות חרסינה]

בשנת 2009 נחתמה הצהרת טרזין על ידי 47 מדינות. היא עוסקת בקביעת כללים לשיפוי כלכלי של נכסי יהודים שהוחרמו בשואה.

בפולין המצב קצת יותר מסובך, כיוון שלאחר המלחמה, הממשלה הקומוניסטית הפולנית הלאימה את כל הרכוש שהוחזק לפני זה על ידי הנאצים.

כל המדינות שחתמו על הצהרת טרזין חוקקו חוקים מקומיים, שקבעו את מסגרת החזרת הרכוש. האחרונה לעסוק בזה הייתה פולין, שהעבירה ביום שישי האחרון את החוק המקומי שלה. החוק הפולני למעשה מונע מצאצאי יהודי פולין להגיש בקשות להחזרת הרכוש המשפחתי שנשאר מאחור.

שר החוץ יאיר לפיד - שמדבר פולנית כמו שהוא מדבר יוונית וכנראה, לא הרבה מבין במה שקורה בפולין, ישר קפץ על העגלה; וקבע שפולין היא מדינה לא דמוקרטית ולא ליבראלית; ולמעשה, סילק את השגריר הפולני מהארץ.

לפיד וויתר על ציר מדיני משמעותי וחשוב, כשהוא מתיישר שוב לצד האמריקאים, שהחליטו למנף את המשבר עם פולין בעיקר בגלל מחלוקות על צינור הזרם הצפוני השני, השינויים במדיניות האנרגיה של ממשל ביידן והמחאות הקולוניות של מדינות מזרח אירופה בנושא.

במעשיו ממשיך לפיד את הפגיעה בעצמאות המדינית של מדינת ישראל, אל מול הכוחות הפרוגרסיביים באירופה - שלמיטב זכרוני דאגו לשלוח נציג להשבעת הנשיא האיראני ראיסי; אבל לא שלחו חייל אחד לסוריה על מנת לעצור את רצח העם שהתרחש שם - ותורם במישרין לחיזוק מעמדה של רוסיה ביבשת.

ובהתייחס לרכוש? היטלי ההשבחה שאנשים נדרשו לשלם, בשביל לקבל חזרה את רכושם, הפכו את כל נושא החזרת הרכוש ללא ריאלי הרבה לפני החוק הפולני הנוכחי.

לפיד - כמו צה"ל - מעדיף להתעסק בנראות ולא בתוכן