[מקור התמונה: Photo by Isaac Weatherly from Pexels]
ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.
* * *
שימו לב לפיאסקו הכללי בנתב"ג. מדינה מערבית מודרנית איננה מסוגלת להתמודד עם נמל תעופה אחד, כבר שנה וחצי; והביזיון הזה מאיים להקריב עלינו את אחד ההישגים היחידים שהשגנו בשנים האחרונות, היציאה מהקורונה...
המערך השלטוני במדינת ישראל - המנהלי והפוליטי - מתפורר. כדאי שניטול קורה מבין עינינו, ויפה דקה אחת קודם!
בהסתכלות אחורה, אין אתגר אחד משמעותי שהמערכת המנהלית-פוליטית שלו הצליחה להתמודד עימו בהצלחה בשנים האחרונות. סיפור חיסוני הקורונה היה חריג. אבל הוא מקרה קלאסי של אילתור ישראלי וניצול הזדמנות שאופייניים כל כך לאופי הלאומי שלנו, ולא עבודה מערכתית של הגופים המופקדים על שלומנו ובטחוננו, שההתמודדות המשותפת שלהם עם האתגר הייתה ראויה לרחמים.
עד לכתו של בנימין נתניהו היה לפחות לחצי עם תירוץ. אם רק ילך נתניהו בעיותנו תיפתרנה. אז עכשיו יש לנו ממשלה אכפתית וחפצה לשנות, אבל גם היא תגלה בשנה הקרובה שנתב"ג; ופרעות תשפ"א לפניו; ומבצע שומר החומות לפניו; וההתנהגות השערורייתית של משרדי הממשלה בתקופת הקורונה לפניו - כל אלה הם סימנים ארגוניים ברורים לחידלון מינהלי; ולא רק להסתאבות פוליטית. לחוסר יכולת של המערכת הציבורית הזקנה והמתפוררת לתפקד.
כדאי שניטול קורה מבין עינינו. התפוררות פנימית מפתה גורמים חיצוניים "לבעוט בדלת הרקובה" או "לסלק את קורי העכביש". כדאי שנבין שהמערכת הממשלית של נבחרי ועובדי הציבור גם יחד פשטה את הרגל; והיא חייבת רפורמה.
כשהתפוררה הרפובליקה השלישית הכושלת בצרפת, היה לעם הצרפתי את שארל דה גול, שידע לחזור לשלטון, רק בתנאיו שלו תוך שהוא משנה את החוקה, את פני הפוליטיקה הצרפתית והממשל הציבורי הצרפתי מן השורש.
היכן נמצא את הדה גול שלנו?
[להרחבת המושג: 'התפוררות', לחצו כאן]
[בתמונה: הגנרל שארל דה גול נואם את נאומו ההיסטורי ב- BBC ב-18 ביוני 1940, עם הגיעו לבריטניה אחרי כניעת צרפת. התמונה מוצגת בשימוש הוגן]
אולי אתה?