עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בכיר בעברו, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירת התפרצות לבית מגורים; כיוון שמומחית טביעות האצבע של המעבדה לזיהוי פלילי במשטרה, סירבה להשיב על שאלות הסניגור בנוגע לקשיים שעלו בממצאיה. "אני לא הולכת ללמד" טענה... השופט קבע כי בהיעדר נימוק מספק, אי אפשר להסתמך על חוות דעתה [השופט אילן סלע, ת"פ (ירושלים) 75390-07-19 מדינת ישראל נ' האני אבו אלהוא מיום 17/12/20].
השופט מתח ביקורת על מומחית טביעות האצבע של המשטרה, שסירבה להשיב על שאלות הסניגור לגבי חוות הדעת שלה. "בית המשפט לא יוכל להגיע למסקנות אם המומחה לא יפרט את דרכי פעולתו ולא ינגיש אותם באופן שגם מי שאינו מומחה יוכל להבינם, בוודאי מקום בו הצד שכנגד דורש זאת, ואף מצביע על קשיים".
בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם וייחס לו עבירה של התפרצות לבית מגורים, נטען כי ביולי 2019 הוא פרץ לפנות בוקר לדירה ברחוב יפו בירושלים דרך חלון חדר האמבטיה, החל לחטט בארונות ובחדרים, ונמלט לאחר שאחת הדיירות התעוררה משנתה וצעקה.
מאחר שהדיירת לא הצליחה לזהות את הפורץ בשל החשכה הזיהוי של הנאשם נשען על ראייה אחת ויחידה: טביעת אצבע שאותרה על חלון האמבטיה. אבל הנאשם כפר במיוחס לו וטען בין היתר שלא מדובר בטביעת האצבע שלו וכי הוא לא ביקר בדירה או במקום הפריצה.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Noupload לאתר Pixabay]
הסבר: טביעת אצבע היא הצורה המתקבלת מלחיצת אצבע על גבי משטח חלק. מרקמי העור בכפות הידיים מפרישים חומר שומני, אשר ניתן להעתיקו. כל טביעת אצבע היא ייחודית לאותו אדם - אפילו לתאומים זהים יש טביעות אצבע שונות. טביעת האצבעות היא כרטיס הביקור המדויק ביותר שהאדם נושא והוא מותיר אותה בכל אשר הוא יִגַּע. טביעת אצבעו של אדם אינה משתנה במהלך חייו, והיא משמשת לזיהוי ודאי וחד משמעי אנשים בידי כל ארגוני המשטרה בעולם.
בבתי המשפט במדינת ישראל נקבע כי "משקלה של ראיה נסיבתית, כגון טביעת אצבע, אינו נופל מכוחה של ראיה ישירה, ובלבד שניתן להסיק ממנה, על פי מבחני היגיון וניסיון החיים, מסקנה הגיונית אחת ויחידה לפיה לא נותר ספק סביר בדבר אשמתו של נאשם". כאשר מומחה זיהוי פלילי מחווה דעתו, כי טביעת האצבע שנמצאה במקום העבירה, זהה לזו של הנאשם, זוהי ראיה נסיבתית חזקה, הואיל ובתי המשפט מפעילים את ידיעתם השיפוטית, שאין שני בני אדם בעלי טביעת אצבעות זהה.
הפסיקה מבחינה בין "כוחה הראייתי של טביעת אצבע שנמצאה על חפץ נייח, עליה ניתן לומר בוודאות גבוהה כי היא מלמדת על הימצאותו של הנאשם במקום, לבין כוחה הראייתי של טביעת אצבע שנמצאה על חפץ נייד, שמקורה עלול להיות אדם שאינו מעורב בביצוע העבירה". עם זאת נקבע כי כאשר טביעת האצבע היא הראיה היחידה, בית המשפט ינהג בזהירות יתירה בבואו להרשיע את הנאשם.
השופט פסק כי ניסיונו של העד המומחה בתחום עיסוקו, רמת מקצועיותו, הידע והבקיאות שלו באותו תחום, היא בוודאי תכונה נדרשת מעד מומחה. אך בכך אין די. מהעד המומחה נדרשת לא רק הידע והמומחיות, אלא גם היכולת להסביר את דבריו, מסקנותיו, ודרכי הסקת המסקנות, ולעמוד בחקירה נגדית של הסנגור. ראיה מדעית איננה מדברת!!!. ליתר דיוק: היא אכן מדברת, אך לא ניתן לנהל עמה דיאלוג. לא ניתן להציב לה שאלות, לשמוע את תשובותיה ולבחון את תגובותיה. יתירה מכך, היא איננה מוסרת כל גרסה ביחס להתרחשויות. "קולה" של הראיה המדעית מגיע לבית המשפט באמצעות מתווכים, אשר מבארים כיצד - בהסתמך על אותה ראיה - קיימת הסתברות מסוימת לכך שאירוע מסוים התרחש.
מתווכים אלו הם המומחים, ולא ניתן לנהל עמהם שיח כאשר הם בוחרים שלא לפרוס בפני בית המשפט, ובפני הסנגור, במענה לשאלותיו בחקירה הנגדית, את דרך הסקת המסקנות, על מנת שניתן יהיה לבחון את תקפותה של סברתו של המומחה. במקרה זה המומחית לא ראתה צורך להסביר ולהצביע על הדרכים בהן הגיעה למסקנתה, ועל קווי הדמיון בין הנקודות השונות שסימנה. גם כשהציג לה הסנגור את הקושי בנקודה 12 המראה חיבור בין הקווים, בעוד שבמעתק שנלקח מהחלון, הקווים אינם מחוברים. המומחית הסבירה חוסר זהות זו, בכך שהמעתק שנלקח מהחלון, הוא מטושטש יותר, אך סירבה להצביע ולפרט, בלשון המובנת לבני אדם, כיצד הגיעה למסקנותיה.
השופט לא היה מוכן לקבל את קביעותיה הפסקניות ללא הנמקה כ- "כזה ראה וקדש" וחוסר נכונות מצידה להסביר את מסקנותיה, דרך הסקתן וכיוצ"ב. השופט הדגיש ש"מלאכת בית המשפט אינה קלה בעניינים מעין אלו. בהתייחס לראיות מדעיות.. "על בית המשפט 'להפשיל שרוולים', ולהתעמק במתודולוגיה, בנתונים ובמסקנות שמציג בפניו המומחה, על מנת לקבוע האם אכן מדובר במידע מדעי המתאים לתיק שלפניו". בית המשפט לא יוכל להגיע למסקנות בעניינים מעין אלו, אם המומחה לא יפרט את דרכי פעולתו, ואת תוכן חוות דעתו, ולא ינגיש אותם באופן שגם מי שאינו מומחה יוכל להבינם, בוודאי מקום בו הצד שכנגד דורש זאת, ואף מצביע על קשיים בחוות הדעת. אשר על כן, לא ניתן לסמוך ממצאים על חוות דעתה של המומחית, אשר לא שיתפה פעולה בהעברת חוות הדעת במבחן החקירה הנגדית."
נראה כי חוצפתה של המומחית תרמה רבות לזיכוי ועזרה לפורץ להתחמק מלתת את הדין על מעשיו. אין ספק כי המשטרה תצטרך להפיק לקחים וללמד את המומחים שלה כיצד יש להעיד בבתי משפט.
