[בתמונה: ילדים סודנים מאזור דארפור בגן הוורדים בירושלים, 2007. - ההשוואה בין הסיבה לבקשה לרחמי האל לבין חייו של גר היא כל כך חזקה בעיני, שהייתי מלמד אותה בכל קורס של מי מנציגי מדינת ישראל העוסק בטיפול במבקשי המקלט / מבקשי עבודה / מסתננים, החיים בקרבנו... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי לשכת העיתונות הממשלתית. שם הצלם אינו מוזכר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

מתי הדיבור הופך מאמירת אמת לחטא? כאשר הוא נאמר בלהט, ישר מהלב הרותח:  ד חַם־לִבִּ֨י׀ בְּקִרְבִּ֗י בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּבַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי ׃

 והדיבור שיצא כמו אש, לא יצא טוב והכותב מבקש לדעת מתי הוא ימות כתוצאה מהדיבור הרותח: ה הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהוָ֨ה׀ קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵדְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי ׃

בימים אלה, בהם הוויכוחים בציבוריות הישראלית הופכים מרים וקשים יותר ויותר, קל להבין כיצד דיבור היוצא מלב חם, כהגיגי אש, יכול להביא למוות.

ומי האשם במצבנו – ללא ספק, מנהיגי ציבור שאינם מוותרים על שום הזדמנות להסית ולסכסך. קשה לצפות מהם להכיר בחטא הדיבור שלהם, כפי שכותב המזמור שלנו מעיר בו.

הכותב ממשיך ומתאר את מצבו במבט פילוסופי מרתק המנסה להסביר מה ההבדל בין האדם לאלוהים: ז אַךְ־בְּצֶ֤לֶם׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן יִצְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹסְפָֽם.

האדם אינו אלא "אך בצלם", כפי שכתוב בבראשית א ("בצלם אלוהים ברא אותם"). והמשמעות של להיות "אך בצלם" היא, שימיו אינם אלא הבל (אך הבל יהמיון) וככל שיצבור אותם, בסופו של דבר אין לאדם מושג לשם מה ומה תכלית חייו (יצבור, ולא ידע מי אוספם).

נראה לי שיש כאן "התכתבות" מרתקת עם קהלת. דויד של תהילים מתכתב עם קהלת של בנו שלמה.

[לאוסף פרקי מגילת קהלת, בפרשנותם של אל"ם עופר בורין וד"ר אבי הראל, לחצו כאן]

[הכרזה: 'ייצור ידע']

לאדם המאמין יש הנחה – הוא מאמין שה' כן יודע מה תכלית הקיום. לאדם הלא מאמין לא נותר אלא לייצר את משמעוות קיומו מתוך עצמו.

ולבסוף, את רחמי האל מבקש הכותב באופן מאוד מיוחד: יג שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י׀ יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י׀ הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּוֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי ׃ יד הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃

 תסלח לי כי אני גר בעולמך. תזכורת מהממת לפסח עת אנו מחויבים לזכור שגרים היינו בארץ מצרים ותזכורת לתורת משה המחייבת יחס שווה לגר הגר בתוכנו.

ההשוואה בין הסיבה לבקשה לרחמי האל לבין חייו של גר היא כל כך חזקה בעיני, שהייתי מלמד אותה בכל קורס של מי מנציגי מדינת ישראל העוסק בטיפול במבקשי המקלט / מבקשי עבודה / מסתננים, החיים בקרבנו.

[בתמונה: מסתננים במעבר הגבול בין ישראל למצרים - ההשוואה בין הסיבה לבקשה לרחמי האל לבין חייו של גר היא כל כך חזקה בעיני, שהייתי מלמד אותה בכל קורס של מי מנציגי מדינת ישראל העוסק בטיפול במבקשי המקלט / מבקשי עבודה / מסתננים, החיים בקרבנו... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Hillel Assaf. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), מגילת קהלת באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/6/20.