פנחס יחזקאלי: חיל האוויר מציג – פרוצדורה לפני מהות

[מקור התמונה: Photo by Sebastian Voortman from Pexels]

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרוצדורה לפני מהות', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני על האירוע שבו סורבה כניסת מלוויו של אלוף פיקוד הדרום וסגן הרמטכ"ל המיועד, הרצי הלוי, לבסיס חיל האוויר בחצרים. המאמרים האחרים היו:

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

אני משנן לתלמידי תמיד ש'טיפשות ארגונית קולקטיבית' משמעה, שעובדים בארגון יכולים להיות חכמים אחד אחד. אבל אם הארגון חולה, התוצר המשותף שלהם ישקף 'טיפשות ארגונית'. למרות זאת, אנשים מייחסים טיפשות ארגונית לטיפשותם של האנשים שמבצעים אותה.

כך למשל, למרות שאיכות כוח האדם במשטרת ישראל מצוינת ברוב המגזרים, לא משתחררים השוטרים מ'תדמית האהבל'; כי הטיפשות הארגונית שהם מייצרים משליכה על רמתם האישית בתודעת האזרחים.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: ‘ארגונים מטומטמים’ ו’טיפשות לפי הנוהל', לחצו כאן] [למאמר בהקשר של האלוף גרשון הכהן: 'הרצי הלוי בשערי בסיס חצרים', לחצו כאן]

[תסמונת השוטר אזולאי: למרות שאיכות כוח האדם במשטרה מצוינת ברוב המגזרים, לא משתחררים השוטרים מ'תדמית האהבל'; כי הטיפשות הארגונית שהם מייצרים משליכה על רמתם האישית בתודעת האזרחים... התמונה לקוחה מסמל פורטל הקולנוע הישראלי. היא הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש על ידי Talmor Yair, GFDL]

אז כשוטר, אני חייב תודה גדולה לחיל האוויר. בדרך כלל, הדוגמאות לטיפשות ארגונית הן קטנות ושוליות; והסובלים מהן הם האנשים הקטנים... ופה סידר לנו החיל המובחר הזה - בעזרת חייליו המובחרים, שנבחרים בפינצטה - 'טיפשות ארגונית' ברמה קולוסאלית, שקורבנה הוא לא אחר מסגן הרמטכ"ל הנכנס.

אז בואו נספר את הסיפור, כפי שהופיע, למשל, בכתבתה של לילך שובל ב'ישראל היום':

  • אלוף פיקוד הדרום וסגן הרמטכ"ל המיועד, הרצי הלוי (ראו תמונה משמאל) הגיע ב- 29 בדצמבר בסביבות השעה 20:00 לבסיס חצרים, כדי להגיע אל מנחת הטיסה במקום, במטרה להגיע לתרגיל לילה שהתקיים על ידי גבעתי ברמת הגולן. הוא היה מלווה בשני קצינים, וכ-500 חיילים חיכו לו בצפון. האלוף הגיע לשער הראשי בבסיס, הציג תעודה ואז התברר כי לשני מלוויו אין תעודות מזהות.
[תמונתו של האלוף הרצי הלוי משמאל, באדיבות דובר צה"ל]
  • במקום התעורר ויכוח, ואלוף הפיקוד הסביר שאינו יכול לחזור עכשיו לבסיס כי הוא ממהר לתרגיל; ועבר את השער הראשון לבסיס. אז הכריזו החיילים בש.ג. על נוהל חדירה לבסיס ("פטיש קר") – וכל השערים ננעלו אוטומטית.
  • הלוי הגיע לשער הכניסה השני, שכאמור ננעל. בשער זה ישבה חיילת שגם היא לא אפשרה לסגן הרמטכ"ל המיועד להיכנס. הוא נכנס לחדר הבקרה שליד השער, והחיילת דרשה ממנו לצאת. בתגובה, ענה לה הלוי: "אצא רק כשתפתחי את השער". הוא לקח את מכשיר הקשר שהיה על השולחן במקום, ניסה לדבר עם החמ"ל ואמר להם: "מדבר מפקד פיקוד הדרום". לא עזר.
  • במקביל, הוא התקשר למפקד הבסיס ונתן לחיילת לדבר איתו, וזו השיבה: "איך אני יודעת שזה אתה, מפקד הבסיס?".
  • הלוי ניסה להשיג את מפקד חיל האוויר, ללא הועיל; והחיילת עמדה בסירובה לא לפתוח את השער.
  • וכמו בכל עלילה טובה, הגיע למקום בריצה קצין שהחזיק נשק בידו (הופעל נוהל חדירה לבסיס, זוכרים?) והלוי אמר לו: "תוריד את הנשק או שאקשור לך את הידיים". אחר כך האלוף אמר לחיילת "אם את לא פותחת, אני פותח".
  • ואז, האפי אנד... הגיע למקום קצין האבטחה ופתח את השערים והכניס את כולם.

[לכתבה המלאה של לילך שובל ב'ישראל היום', לחצו כאן]

בואו ננתח את הסיפור:

  • האם הייתה מחלוקת שמדובר באלוף הפיקוד? לא. הייתה הודעה על בואו והוא אף הזדהה.
  • האם הייתה מחלוקת שהקצינים ששכחו תעודות מלווים את האלוף, גם אם התעודה לא הייתה עליהם? לא. אלוף הפיקוד זיהה אותם בעצמו.

אז מה היה כאן? נוהל. פרוצדורה שלא בדיוק התכתבה עם המציאות.

בארגון חרדה, במצב שבו הפרוצדורה סותרת את המהות, על מה מוותרים? על הפרוצדורה או על המהות?

כמובן שעל המהות ולא על הפרוצדורה. כי אם תוותר על המהות אולי תראה אידיוט אבל לא תינזק. אבל אם תוותר על הפרוצדורה, סביר מאוד שתידרש לשלם מחיר אישי.

פרוצדורה לפני מהות היא אחד הסימפטומים הבולטים של המחלה הסופנית של ארגונים ביורוקרטיים זקנים, ששמותיה רבים: קיפאון - סטגנציה; שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים; והיא סיבה מרכזית לכך שהארגונים הללו מכונים גם "ארגונים מטומטמים" (Dumb Organizations בלעז).

[למושג: 'פרוצדורה לפני מהות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: ‘ארגונים מטומטמים’ ו’טיפשות לפי הנוהל', לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן]

פרוצדורה במקום מהות

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

היא נגרמת כי הביורוקרטיה ההולכת וגדלה ותופסת לה עוצמה גוברת, מסבכת את הארגון בעוד ועוד נהלים, כי ככל שהסיבוכיות גדולה יותר, עוצמתה מתחזקת.

  • את שיקול הדעת - החשוב כל כך לארגונים - מחליף הכסת"ח.
  • את הסובלנות לטעות – כי אין שיקול דעת בלי טעות – מחליף שלטון הפחד; והרצון לא להסתבך בשום מחיר.

זו מחלה כרונית שאינה ניתנת לריפוי. יכולים לספרו לעובדים סיפורים והם עוד עלולים להאמין;

אבל אז יגיע הרגע – הוא תמיד מגיע - שמישהו יטעה; ואז יישכחו הדקלומים על שיקול דעת והוא יחטוף כהוגן; וכולם יזכרו שוב, שבארגונים כאלה עובדת רק חוכמת ההישרדות.

לא כיף להיתפס אידיוט לפעמים. אבל נזק לא נגרם מזה.

לשיחה המוקלטת:

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרוצדורה לפני מהות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *