אבי הראל: מבוא לפגישת רבקה ויצחק

[אליעזר ורבקה. ציור מהמאה ה -18 מאת ג'ובאני בטיסטה טיפולו. התמונה היא נחלת הכלל]

[אליעזר ורבקה. ציור מהמאה ה -18 מאת ג'ובאני בטיסטה טיפולו. התמונה היא נחלת הכלל]

פרק כ"ד בפרשת חיי שרה הינו הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, והוא כתוב בצורת נובלה, בדומה לסיפורי יוסף או רות. בסיפורים אלה, הכל מתרחש לכאורה על דרך הטבע, ורק בסיומם מתברר כי האל משך בחוטי הסיפור מלכתחילה. ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לבין המסופר במגילת רות ניכרת לעין...

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 26 באוקטובר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת חיי שרה, מצוי הפרק הארוך ביותר בספר בראשית. המדובר בפרק כ"ד, העוסק בשליחת עבד אברהם למצוא בת זוג ליצחק, ואת התגלגלות העלילה עד שאליעזר עבד אברהם מוצא את רבקה.

המספר המקראי כתב את הפרק  כמעין נובלה[1], בדומה לסיפורי יוסף או לסיפור במגילת רות[2]. בסיפורים אלה הכל מתרחש לכאורה בדרך הטבע, והכוח האלוהי מורגש כפועל מאחורי הקלעים. רק לאחר מעשה ניכר בעליל כי יד האל כיוונה את מהלך האירועים, כדלקמן:" וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב.  הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן-אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה" , "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ, בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַמֵּתִים; וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי, קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ--מִגֹּאֲלֵנוּ, הוּא"[3].

ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לנובלה של מגילת רות ניכרת לעין. בשני הסיפורים הציר המרכזי נסוב על מציאת זיווג, שהוא גורלי להגשמה הלאומית של עם ישראל. אצל אברהם המדובר ביורש שימשיך את השושלת המשפחתית והלאומית העתידית, בדומה למסופר במגילת רות, העוסקת בנישואי בועז עם רות, שמהם עתיד לצאת דוד המלך, והמשיח העתידי.

[בתמונה: ההקבלה בין הסיפור בפרשת חיי שרה, לנובלה של מגילת רות ניכרת לעין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jeffjacobs לאתר Pixabay]

[בתמונה: ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לנובלה של מגילת רות ניכרת לעין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jeffjacobs לאתר Pixabay]

בסיפור בפרשתנו עבד אברהם הולך אל ארצו של אברהם, כדי למצוא בת זוג ליצחק: "יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר-לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לִי לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת--הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִשָּׁם"[4], וכמובן כאשר ימצא את האישה הנכונה, הוא יביא אותה אל ארץ הייעוד, ארץ כנען. במגילת רות, רות עוזבת את עמה ומולדתה והולכת לארץ הייעוד ושם היא נהפכת לבת זוגתו של בועז:" וַיַּעַן בֹּעַז, וַיֹּאמֶר לָהּ--הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂית אֶת-חֲמוֹתֵךְ, אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ; וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ, וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי, אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם". כך או אחרת המכנה המשותף של שני סיפורים אלה היא העובדה שגם רבקה וגם רות עוזבות את המולדת שלהן כדי להגיע לארץ המובטחת בכדי להגשים את ייעודן.

דמיון רב יש גם בין ברכת אליעזר עבד אברהם לבין ברכתה של נעמי. משנתברר לעבד אברהם כי מצא את האישה הראויה סמוך לבאר, הוא בירך את הברכה הבאה: "וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי...", בדומה כאמור לברכת נעמי משנודע לה מי האיש שרות הזדמנה ללקוט שיבולים בשדהו: "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ, בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַמֵּתִים; וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי, קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ--מִגֹּאֲלֵנוּ, הוּא"[5].

המספר המקראי גם חוזר אודות מוטיב הנערה שנועדה להיות גיבורת הסיפור והפגישה עמה נערכת ליד הבאר[6]. המוטיב האמור מופיע בפגישת יעקב ורחל: "וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן.  עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה, עִם-הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ--כִּי רֹעָה, הִוא.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ"[7], ומופיע שוב בפגישתם של משה וציפורה בת כוהן מדיין יתרו:" וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר.  וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם"[8].

[בתמונה: רבקה ואליעזר - ציור בערך 1652 מאת ברטולומה אסטבן מורילו. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: רבקה ואליעזר - ציור בערך 1652 מאת ברטולומה אסטבן מורילו. התמונה היא נחלת הכלל]

בסיפורים אלה המדובר באיש זר המגיע לקרבת הבאר, פוגש נערה וזו מודיעה על כך למשפחתה. ככול הנראה שמוטיב זה מבוסס על מנהג שידוכין שהיה רווח במזרח הקדום, היות והבאר היה מקום ידוע של התקהלות נשים. לאחר היווצרות הקשר הראשוני, הוא מובא לידיעת משפחת האישה, וכאשר המשפחה נותנת את הסכמתה לשידוך, היא עורכת בביתה משתה גדולה וסעודה. אמנם בסיפור עבד אברהם, החתן המיועד לא נמצא במקום, אולם את מקומו ממלא השדכן. מוטיב משותף נוסף הוא המבחן של בני הזוג עצמם. בסיפור בפרשתנו בוחן אליעזר את מידותיה של רבקה, ואילו בסיפור יעקב ורחל ובסיפור משה, נבחנים בני הזוג הן בכוחם הגופני והן בהתנהגות האצילית שלהם כלפי בנות זוגן העתידיות.

מההיבט הספרותי, סיפור הקשר בין רבקה ליצחק, הוא כאמור מן הארוכים והמפורטים בספר בראשית, והוא מכיל שישים ושבעה פסוקים. הסיפור בנוי מארבע תמונות מרכזיות:

  1. אברהם ועבדו אליעזר(פסוקים – א' – ט').
  2. אליעזר ורבקה(פסוקים: י' – כ"ז).
  3. אליעזר בבית משפחת בתואל(פסוקים: כ"ח – ס').
  4. רבקה ויצחק (פסוקים: ס"א – ס"ז).

המספר המקראי ממקד את הסיפור האמור בעיקר בדיאלוג שבין הדמויות והשיח האישי של עבד אברהם. הוא ממעט בדברי הקישור בין תמונה לתמונה, ובין עניין למשנהו. בנוסף, התמונות הללו נכתבו בצורה אפית שאין כדוגמתה כמעט בספר בראשית. ייחוד נוסף בסיפור הכולל, הוא החזרה של הסיפור פעמיים, חזרה שהיא מיסודות מבנה הסיפור, ומחושבת בכל פרט. לולי חזרה של הסיפור מפיו של  אליעזר בבית משפחת בתואל, לא היינו יודעים כיצד הוא שכנע את משפחת בתואל להסכים לשידוך, בהיותו איש זר מארץ רחוקה שאיננו מוכר להם כלל. אליעזר מתגלה כאדם פיקח היות והוא לא חוזר על דברי המספר כלשונם אלא עורך בהם שינויים כאמור שתכליתם אחת – הצלחת משימתו . על אף הפירוט הרב, חסר בסיפור פרטים שונים, כמו שם העבד או מקום מגוריו של אברהם, אולם אלה מדרכי הסיפור העממי שמעדיף את האנונימיות על פניה של הפרסום.

[בתמונה: משרתו של יצחק מנסה את הצמיד על זרועה של רבקה - ציור בערך 1800 על ידי בנימין ווסט. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: משרתו של יצחק מנסה את הצמיד על זרועה של רבקה - ציור בערך 1800 על ידי בנימין ווסט. התמונה היא נחלת הכלל]

אליעזר הוא הדמות הראשית הפועלת בכל ארבעת התמונות האמורות. בהתחלה הוא מוצג על ידי המספר המקראי, בשלושה תארים, הקושרים אותו לאבי האומה אברהם: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ"[9], אולם לאחר מכן דמותו של אליעזר מעוצבת על פי נאומיו ודבריו. הדמות הראשית השנייה בסיפור היא דמותה של רבקה, שמעוצבת על ידי המספר המקראי הן על ידי תיאורים ישירים אודות יופיה וצניעותה: "וְהַנַּעֲרָ, טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד--בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ; וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל"[10], והן על ידי תיאורים עקיפים, באמצעות דבריה או מעשיה": וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ.  וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת.  וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו"[11].

היא גם מתגלה כמתאימה למשפחת אברהם, היות ויש בה את המידה של הכנסת אורחים, ולבסוף, כאשר שואלים את פיה האם תלך עם אליעזר היא אומרת באופן ברור וחד משמעי כי תלך עימו. לבן כדמות משנית בסיפור, מוצג כאיש חמדן, ויצחק, מתואר על ידי המספר המקראי בעיקר אודות אהבתו העזה לאימו, ולאחר מותה, את אהבתו לרבקה: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ"[12].

[בתמונה: יצחק אהב את רבקה. איור 1984 מאת Jim Padgett. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Distant Shores Media/Sweet Publishing. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: יצחק אהב את רבקה. איור 1984 מאת Jim Padgett. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Distant Shores Media/Sweet Publishing. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אחרית דבר

פרק כ"ד בפרשתנו הינו הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, והוא כתוב בצורת נובלה, בדומה לסיפורי יוסף או רות. בסיפורים אלה, הכל מתרחש לכאורה על דרך הטבע, ורק בסיומם מתברר כי האל משך בחוטי הסיפור מלכתחילה. ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לבין המסופר במגילת רות ניכרת לעין.

בשני הסיפורים הציר המרכזי שעליהם הם נסובים הוא מציאת זיווג, שיש לו משמעות קריטית להמשך בניין העם. המספר המקראי גם מדגיש את מוטיב מציאת הנערה ליד הבאר, בדומה לסיפור של יעקב ורחל, ומשה ובת יתרו, זאת על רקע התקופה, בה ענייני שידוכין התחילו סמוך לבאר, מקום כינוס ידוע של נשות האזור. הדמויות המרכזיות בסיפורנו הן של עבד אברהם אליעזר ושל רבקה. קיימות גם דמויות משנה של לבן ושל יצחק אך כאמור רוב הפרק מתרכז בדמויות המרכזיות האמורות, ומפרט לעייפה את דבריהם ומעשיהם, שמהם נגזרות דמותם לדורות.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] נוֹבֵלָהאיטלקית: Novella) היא סוגה ספרותית, החובקת סיפורים קצרים יחסית, שעלילתם מתרכזת במקום אחד, נמשכת לאורך תקופה קצרה וסובבת ציר רעיוני או עלילתי אחד.

[2] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמודים: 151 – 158.

[3] בראשית, פרק כ"ד, פסוקים: נ' – נ"א ;  רות, פרק ב', פסוק כ' בהתאמה.

[4] שם, פסוק ז', שם, פסוק י"א בהתאמה.

[5] שם, פסוק כ"ז, שם פסוק כ' בהתאמה.

[6] ראה – אבי הראל, מתי התחיל סיפור אהבתם של יעקב ורחל, ייצור ידע, נובמבר 2018.

[7] בראשית, פרק כ"ט, פסוקים: ח' – י'.

[8] שמות, פרק ב', פסוקים: ט"ו – י"ז.

[9] בראשית, פרק כ"ד, פסוק ב'.

[10] שם, פסוק ט"ז.

[11] שם, פסוקים: י"ז – כ'.

[12] שם, פסוק ס"ז.

2 thoughts on “אבי הראל: מבוא לפגישת רבקה ויצחק

  1. Pingback: על אברהם מייסד האומה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת חיי שרה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.