אסא כשר: 102 שנים למלחמה הגדולה…

[בתמונה: למי מצלצלים הפעמונים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי photochur לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל.

כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

*  *  *

בשעה 11 של היום ה- 11 של החודש ה- 11 ימלאו 102 שנים לתום מלחמת העולם הראשונה.

במדינות תרבות יצלצלו הפעמונים 11 פעמים, לאחר שתי דקות של דומיית זיכרון. ב'מלחמה הגדולה' נהרגו מיליוני חיילים.

אני מתכוון לייחד להם שעת זיכרון, לכבודם ולכבוד השלום הנכסף.

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

.

[בתמונה: זוועות המלחמה... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מלחמת חפירות... התמונה נצבעה על ידי Doug Banks והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: חייל נושא את עמיתו לטיפול בחצי האי גליפולי... התמונה נצבעה על ידי Doug Banks והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: נפגעי גז מהדיביזיה ה- 55 הבריטית אחרי המתקפה הגרמנית בפלנדריה, ב- 10 באפריל 1918. התמונה נצבעה על ידי Doug Banks והיא נחלת הכלל]

One thought on “אסא כשר: 102 שנים למלחמה הגדולה…

  1. הניצוץ שהצית את את מלחמת העולם הראשונה החל בסרייבו ב–28 ביוני 1914, ברצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד ורעייתו סופי, בידי לאומן סרבי (גברילו פרינציפ) צעיר ששאף להקים את סרביה הגדולה.
    האוסטרים, בעידוד הגרמנים, ראו ברצח הזדמנות לבלום את שאיפות ההתפשטות של סרביה, ובה בעת להשפיל את הרוסים, בעלי בריתה.
    לכן הגישו אולטימטום לסרביה, בציפייה שזו תדחה אותו ותספק להם עילה למלחמה.

    מלחמת העולם הראשונה היתה מלחמה טוטלית; זוהי חשיבותה ההיסטורית הגדולה ביותר. כל הצדדים הלוחמים שאפו לגייס את כל כוחם – הן בחזית הן בעורף – מה שהביא לידי גיוס כל המשאבים הלאומיים למאמץ המלחמה ולהכבדת העול על האזרחים.

    מלחמת העולם הראשונה ציינה את עלייתה של ארה"ב כמעצמת-על עולמית, על חשבון האימפריות האירופיות שהתמוטטו, ואלה שהותשו במלחמה.

    תופעה בינלאומית חשובה אחרת היתה הופעתן של מדינות חדשות רבות, עם התפרקות האימפריות שהכילו אותן לפני כן.

    גם באותן מדינות שמשטריהן לא הוחלפו, התחוללו שינויים חברתיים ופוליטיים מרחיקי לכת. אחד הבולטים בהם היה העלייה במעמד האישה. מאמץ המלחמה הטוטלי ויציאת גברים רבים לחזית הביאו לצירוף נשים רבות לכוח העבודה ברוב המדינות, והן הוסיפו למלא תפקידים חשובים במשק גם לאחריה.

    בעקבות זאת תבעו – וקיבלו – זכויות שלא היו להן עד אז, ובראשן הזכות לבחור ולהיבחר.
    האופטימיות שפיעמה בציוויליזציה המערבית מאז ימי ההשכלה, האמונה בקדמה ובעתיד טוב יותר, נופצה כליל בשדות הקרב, ואת מקומה תפסו הציניות והחשש מפני הבאות.
    הטכנולוגיה, שנראתה לפנים כמבשרת רווחה ושגשוג לאנושות כולה, גילתה כי אין היא אלא מכשיר, שאפשר להשתמש בו לרעה ולא רק לטובה.

    האינטרנציונליזם התגלה ככלי ריק. "העולם הישן", שבו היה מקום לכל אדם, וכל אדם ידע את מקומו, היה כלא היה.

    20 מיליון חיילים ואזרחים נהרגו ו-20 מיליון נוספים נפצעו במלחמת העולם הראשונה, בניהם כ-150,000 חיילים יהודים שנלחמו מטעם "מעצמות המרכז" ומטעם "מדינות ההסכמה".
    ביום ראשון, בשעה 11, 11 לחודש ה-11 נדמו תותחי המלחמה הגדולה.
    הסכם שביתת הנשק נחתם בקרון רכבת ביער קומפיין שבצרפת. אותו קרון רכבת בה נכנעה צרפת לגרמניה הנאצית ב-22 ביוני 1940. היטלר התעקש שהסכם הכניעה יחתם באותו קרון רכבת כנקמה על ההשפלה של 1918.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *