אבי הראל: אברהם – היבטים נוספים

[בתמונה: אברהם... התמונה צילום מסך מתוך "היהודים באים", כאן 11]

[בתמונה: אברהם... התמונה צילום מסך מתוך "היהודים באים", כאן 11]

פרשת לך לך מתארת את יציאתו של אברהם ממקום הולדתו לעבר ארץ כנען על פי צווי אלוהי. בפרשה זו האל מתגלה לאברהם, והסופר המקראי מתאר התגלות זו כמראה נבואה, ובסמוך לכך הוא מכתיר את אברהם כנביא. הרמב"ם, לא שולל את מעמדו של אברהם, אלא הוא הופך אותו מהקצה אל הקצה...

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 13 באוקטובר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת לך לך, בספר בראשית, מסופר בפרק ט"ו אודות התגלויות האל לאברהם:

  • האחת – במחזה, והקשורה בהבטחה למתן זרע לאברהם,
  • והשנייה – תרדמה – שנושאה על הבטחת האל למתן ארץ כנען לצאצאיו של אברהם.

בדברים הבאים נעסוק בהתגלות הראשונה שזו לשונה: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר:  אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד.  וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי.  וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.  וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.  וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה"[1].

[בתמונה: לך לך... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JaymzArt לאתר Pixabay]

[בתמונה: לך לך... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JaymzArt לאתר Pixabay]

התגלות זו נעשתה כאמור, בתא זמן המוגדר במחזה, כלומר, מראה המתרחש באישון לילה או לחילופין חלום המתרחש סמוך לשקיעת החמה. הסופר המקראי השתמש באופן מכוון במושג דבר ה' בתחילת הפרק, היות ומושג זה במקרא אופייני להתגלות נבואית. מכאן הדרך להכתיר את אברהם כנביא הינה קצרה מאוד, וזה אכן מתממש בהמשך הסיפורים אודות אברהם: "וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ"[2].

בהתגלות במקום זה, וגם במקומות נוספים בספר בראשית, משורטטת דמותו של אברהם כמאמין גדול באל, תוך ציון נאמנותו ואהבתו אליו[3]. המספר המקראי נוטע את אברהם בסיפורי מוסר וחסד רבים בספר בראשית, אולם בניגוד לרובד מסורתי זה, הרמב"ם בספרו מורה נבוכים, משנה את סיפורי המסגרת של אברהם שינוי רדיקלי, כך שהוא מעקר כל סממן ניסי או לא רציונלי באיש ובמסופר עליו. דוגמא בולטת למגמה זו אנו כבר מוצאים בספרו ההלכתי של הרמב"ם, משנה תורה, בו הוא חולק על המדרש, הטוען שאברהם הכיר את האל בגיל שלוש[4], ומשנה את הגיל לארבעים[5] כדלקמן:" ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו".

אברהם אבינו לפי דברים אלה של הרמב"ם, החל להשריש את האמונה באל אחד במזרח הקדום, בדרך של דיאלוג, ויכוח  וגם באופן אלים - שבירת צלמים. הנקודה המעניינת בדברי הרמב"ם הללו, היא העובדה שהעולם האמין בראשיתו באל אחד, אחר כך חלה התדרדרות תיאולוגית חמורה שהביאה את עבודת האלילים, עד שאברהם הגיע לעולם, תוך שהוא מנסה להחזיר את האמונה באל אחד למקומה הראוי.

[בתמונה: גירוש הגר. גוסטב דורה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Jo-B לאתר Pixabay]

[בתמונה: גירוש הגר. גוסטב דורה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Jo-B לאתר Pixabay]

הרמב"ם לא מסתפק בזאת, אלא מגדיר את אברהם במורה נבוכים, כנביא, אולם נביא שהשפע הנבואי האלוהי שייך רק לו, ואין הוא מסוג הנביאים שניבאו לציבור שלם:" ואל יטעך מה שבא ב'אבות' מזכרון דבר האלוה להם והראותו אליהם; שאתה לא תמצא העניין ההוא מן הנבואה לקרוא לבני אדם או להישיר זולתם עד שיאמר אברהם או יצחק או יעקב או מי שקדמם לבני אדם "אמר לי האלוה עשו כך" או "לא תעשו" או "שלחני אליכם" - זה לא היה כלל; אבל היה הדיבור להם במה שהיה מיוחד להם לא דבר אחר - רצוני לומר בשלמותם והישירה למה שיעשו ובשרם במה שיגיע אליו ענין זרעם לא זולת זה; והם היו מישרים בני אדם על דרך עיון ולמוד כמו שהתבאר אצלנו באמרו ואת הנפש אשר עשו בחרן"[6].

אין ספק שהרמב"ם מציב את אברהם בדרגת נבואה נחותה ממשה, בכדי שלא לפגוע במעמדו של זה האחרון, שמוגדר במורה נבוכים כאדם שהגיע לדרגת הנבואה הגבוהה ביותר, ובשל כך הוא נבחר לתת את התורה לבני ישראל:" ואחר שדברנו במהות הנבואה והודענו אמיתתה ובארנו שנבואת משה רבנו נבדלת מנבואת זולתו - נאמר שעל ההשגה ההיא לבדה נתחיבה הקריאה אל התורה. וזה שזאת הקריאה שקרא משה רבנו לנו לא קדמה כמותה לאחד ממי שקדם מאדם אליו ולא התאחרה אחריו קריאה כמותה לאחד מנביאינו - וכן יסוד תורתנו שלא יהיה בלתה לעולם. ולזה לפי דעתנו לא היתה שם תורה ולא תהיה בלתי תורה אחת והיא - תורת משה רבנו"[7]. כידוע, לפי המתודה של הרמב"ם, כל נביא הוא סוג של פילוסוף:" כי אותו אשר הגיע לשלמות העיונית, הוא נביא באמת"[8].

מכיוון שאברהם מוגדר כנביא במורה נבוכים, מתבקש מכך שדרך הכרתו המדעית, והדיאלוג שהוא מנהל עם בני דורו, לא מתבסס על התבוננות בטבע, כפי שמופיע במדרש, אלא על כך שאברהם מביא  הוכחות מדעיות שתואמות את המדע האריסטוטלי בו הרמב"ם האמין[9] כדלקמן:" וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ - ר' יצחק פתח שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךָ, אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדוֹנַיִךְ "וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ" ליפותיך בעולם "וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ" הוי "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם"[10].

[בתמונה: אברהם מושיט את ידו לילד, מתוך פנקס המוהל של יחיאל בן משה דוד, 1844, הסמינר היהודי התיאולוגי של אמריקה, ניו יורק, ארה"ב, המאות ה -18 וה -19. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: אברהם מושיט את ידו לילד, מתוך פנקס המוהל של יחיאל בן משה דוד, 1844, הסמינר היהודי התיאולוגי של אמריקה, ניו יורק, ארה"ב, המאות ה -18 וה -19. התמונה היא נחלת הכלל]

אחרית דבר

פרשת לך לך מתארת את יציאתו של אברהם ממקום הולדתו לעבר ארץ כנען על פי צווי אלוהי. בפרשה זו האל מתגלה לאברהם, והסופר המקראי מתאר התגלות זו כמראה נבואה, ובסמוך לכך הוא מכתיר את אברהם כנביא. הרמב"ם, לא שולל את מעמדו של אברהם, אלא הוא הופך אותו מהקצה אל הקצה.

בדבריו, הוא מוציא או מקהה כל אפשרות של נס או עניינים לא רציונליים בסיפור אודות אברהם. בהמשך דבריו הרמב"ם מתאר את אבי האומה כנביא, וגם כפילוסוף, שהדיאלוג שהוא מוביל מול בני דורו, לביטול האלילות ועבודת אל יחיד, מושתת על ההוכחות הפילוסופיות שמביא הרמב"ם במורה נבוכים. לשון אחר – תרומתו של אברהם לאנושות לפי פרשנות הרמב"ם הינה זו – ערעור ההשקפה האלילית, וקיבוע אל עבר האמונה המונותאיסטית, בה האל הוא בורא העולם, תוך שימוש מאסיבי בטיעונים פילוסופיים מורכבים, ובכך הוא מציג את אברהם כמודל אידיאלי של עובד ה', עם עומק פילוסופי ונבואי רחב.

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות אברהם מייסד האומה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] בראשית, פרק ט"ו, פסוקים: א' – ו'.

[2] שם, פרק כ', פסוק ז'.

[3] טורנר. מ', אברהם אבינו במורה נבוכים על רקע המסופר במקרא ובמדרשים, דעת, 37, תשנ"ו, עמודים: 181- 192.

[4] ראה – ילניק, בית מדרש, ב', עמודים: 118 – 119.

[5] רמב"ם, משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק א', הלכה ג'.

[6] רמב"ם, מורה נבוכים, חלק א', פרק ס"ג, מהדורת אבן תיבון.

[7] שם, חלק ב', פרק ל"ט.

[8] שם, חלק ב', פרק ל"ח.

[9] כפי המפורט במורה נבוכים, חלק ב', פרקים: א' – י"ב.

[10] בראשית רבה, ל"ט, ב'.

2 thoughts on “אבי הראל: אברהם – היבטים נוספים

  1. Pingback: על אברהם מייסד האומה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת לך לך באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.