עופר בורין: תהילים, פרק יח – שיעור מודעות עצמית

[בתמונה: דויד. מגלומן או מאמין אמיתי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

המזמור הזה, שנראה כהעתק של פרק כב' מספר שמואל ב', מעיד רבות על עולמו של דויד ועל היותו כה נערץ ע"י העם היהודי, וזאת למרות שהוא היה מלך ואדם עם בעיות מוסריות קשות מאוד שבאו לידי ביטוי במהלך כל חייו: א לַמְנַצֵּ֤חַ׀ לְעֶ֥בֶד יְהוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר׀ לַיהוָ֗ה אֶת־דִּבְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְהוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹיְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃

עבד ה' – כך מכנה כותב המזמור את דויד. מעלה גבוהה מאוד, זהה לזו של משה רבנודויד מדבר שירה לה' לאחר שה' "מציל" אותו מאויביו ומשאול. (שאול הוא אויב או לא?).

הערה – האם מקרה הוא ש - שָׁאוּל הוא גם שמו של עולם המתים: שְׁאוֹל? עניין של ניקוד...

השירה היא פרטית – דויד ניצל מיד אויבים ולא עם ישראל ניצל. דויד מזהה את עצמו כעם ישראל כולו. המנהיג הוא העם. זה בעיני פרט מידע קריטי. אם דויד הוא העם אז ברור שללא דויד אין עם. ללא זיכרון דויד אין עם. ללא משיח בן דויד, שיחזור בעתיד, אין עם. זו מניפולציה, שרבים מהדיקטטורים בהיסטוריה האנושית השתמשו בה רבות.

[בתמונה משמאל: דוד. ה' עובד אצלו?? המקור: clipartkey]

ג יְהוָ֤ה׀ סַֽלְעִ֥י וּמְצוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צוּרִי אֶֽחֱסֶה־בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן־יִשְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי׃ ה' הוא משענת סלע, מקום מפלט, מקום מחסה ומושיע.

ד מְהֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמִן־אֹיְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃ חלוקת עבודה – אני מהלל את ה' והוא מושיע אותי מאויבי.  ההשגחה הפרטית/לאומית בחמש מילים. ה' עובד אצל דויד.

ז בַּצַּר־לִ֤י׀ אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְשַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו׀ תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו׃ בכל פעם שאני מגיע למצב קשה, על שפת מוות, אני קורא לה' והוא שומע אותי.

כעת פונה דויד ומתאר את כוחו הקוסמי של ה'

זו סדרת פסוקים, בהם ה', בעקבות בקשותיו ותחינותיו של דויד, ממש "הופך עולמות":

ח וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַיִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ ׃ ט עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּחָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ ׃ י וַיֵּ֣ט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד וַעֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו ׃ יא וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּרוּב וַיָּעֹ֑ף וַיֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ ׃ יב יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים ׃ יג מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּרָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ ׃ יד וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם׀ יְֽהוָ֗ה וְעֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּרָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ ׃ טו וַיִּשְׁלַ֣ח חִצָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָב וַיְהֻמֵּֽם ׃ טז וַיֵּ֤רָא֨וּ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהוָ֑ה מִנִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ ׃

כל איתני הטבע משמשים את ה' בפעולתו לטובתי, דויד. כל הכוחות האלה אכן יחלצו אותי, דויד, ממצבים נוראיים וישחררו אותי לחופשי: יז יִשְׁלַ֣ח מִמָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽמְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים ׃ יח יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז וּמִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי־אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי ׃ יט יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם־אֵידִ֑י וַֽיְהִי־יְהוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי׃ כ וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְחַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃

[בתמונה: כל איתני הטבע משמשים את ה' בפעולתו לטובתי, דויד. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

וכל זה למה? כי חפץ בי! – שוב, ה' עובד אצל דויד. מגלומן או מאמין אמיתי? ההשגחה הפרטית ותורת הגמול והעונש מגיעים כאן לשיא: א יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָדַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי ׃ כב כִּֽי־שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־רָשַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃ וכל הטוב הזה בא אלי כי אני צדיק, שומר דרכי ה', לא עושה רע, שומר על משפטי וחוקי האל, תמים בדרכי, נשמר ממעשים רעים. דויד מעיד על עצמו שהוא צדיק גדול ולכן מקבל בתמורה את "הגנת ה'".

אם דויד הוא העם אז ברור – העם צריך לעבוד את ה' ואז ה' ישיב לו טובה. ומה אם לא? – על זה דויד לא מדבר. אבל מקורות חייו אנחנו למדים שאם לא (שהרי דויד ממש לא היה צדיק) אז מגיעים הרבה מאוד דברים רעים.

ועכשיו – אתנחתא קלה על מעלותיו של ה':

כו עִם־חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גְּבַ֥ר תָּמִ֗ים תִּתַּמָּֽם ׃ כז עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִקֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל ׃ כח כִּֽי־אַתָּה עַם־עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל׃ ודויד ממשיך ומתאר את ה' כתמים (כולם שווים בעיניו) ועוזר לכל מי שחוסה תחתיו (עובד אותו)

לא הָאֵל֮ תָּמִ֪ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֗וּא לְכֹ֤ל׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃ ה' שלנו הוא האל היחידי, ממשיך דויד ומפליג בשבחיו:

לב כִּ֤י מִ֣י אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֗וּר זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ ודויד ממשיך ומתאר איזה כוחות מופלאים נתן לו ה' שאפשרו לו למחוץ ולנצח כול אויב.

[בתמונה משמאל: דוד... המקור: clipartkey]

ואז מגיע הסיום, הפאנץ' ליין:

נ עַל־כֵּ֤ן׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם׀ יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה ׃ נא ֯מִגְדֹּל יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ על כל הטוב הזה אני שר לך היום ה' ואני מצפה שתעשה חסד (כלומר תדאג להמשך מלכותי) עד עולם.

זה הדיל של דויד – אני זה העם. אני מאמין תמים ולכן התמורה היא – מלכות דויד לעד.

לאור מה שקראתי על דויד, הוא הפר את העסקה. תמים הוא לא היה וחטאים חטא לרוב.

[בתמונה: אני זה העם. אני מאמין תמים ולכן התמורה היא – מלכות דויד לעד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Robertgreene674 לאתר Pixabay]

ולסיכום, שיעור קטן בלוגיקה:

  • אני דויד
  • דויד זה העם
  • אלוהים אוהב את דויד
  • אלוהים אוהב את העם
  • דויד לא אהב איש מעולם
  • העם לא יאהב עמים אחרים
  • עם לבדד ישכון.
  • הוא והאלוהים שלו.

ועוד הערה – יש פער כל כך גדול בין עדות דויד על עצמו במזמור לבין עדות התנ"ך על דויד, שאדם חייב לשאול את עצמו: האם אין פער דומה בין מה שאנחנו חושבים על עצמנו כעם לבין מה שאנחנו באמת?

[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

 

One thought on “עופר בורין: תהילים, פרק יח – שיעור מודעות עצמית

  1. Pingback: ספר תהילים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *