העכברים בורחים מספינת האוצר הטובעת

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר, מתפטרת; והעיתונים מלאים בסיפורים על הפקידים הנאמנים שעוזבים כי הם נחרדים מהיעדר מינהל תקין; ועל מורת הרוח שלהם מהשר. תרשו לי להציע לכם דרך חשיבה הזויה אלטרנטיבית, שאולי היא נכונה ואולי לא...

מה, השר היה מעולה לקרן טרנר כשקודמה על ידו שוב ושוב, משך שנים; וכשלקח אותה איתו כשפוטרה ממשרד התחבורה; אז עכשיו הוא בעייתי? כדאי שנרגיע. אף פקיד שאפתן לא עוזב תפקיד חשוב ככה סתם; ומוותר על מעמד ועוצמה; בטח לא בגלל מינהל תקין כי אין מושג כזה בתרבות השלטון הישראלית.

.

שימו לב לרשימת הבורחים:

  • שר האוצר הקודם: משה כחלון; והמנכ"ל שלו, שי באב"ד.
  • מנכ"לית האוצר החדשה, קרן טרנר;
  • החשב הכללי רוני חזקיהו.
  • ראש אגף התקציבים, שאול מרידור.

שכחתי מישהו?

מה לדעתכם המשותף לכולם?

לפני התשובה, אספר לכם סוד...

מספרים לנו שהתפקוד הממשלתי בתחילת המשבר היה מצוין. שטויות. הוא היה אומלל, בוודאי בתחום הכלכלי; הקורונה הייתה יבוא חדש שהגיע מחו"ל; ואפשר היה להשתלט עליה לאט ובתבונה; בלי להרוס את המשק הישראלי. אבל מקבלי ההחלטות טעו; והעמיקו בצעדיהם את האבטלה ואת המיתון במשק.

האמת, קשה להאשים את הפקידים והפוליטיקאים ברשלנות. אנחנו משלמים להם כדי להחליט; וכשמחליטים גם טועים; ומנגנונים ביורוקרטיים מועדים לכישלונות; בעיקר, כשהם עומדים בפני תופעות חדשות.

כך היה למשל, כשקרסה הבורסה ב- 1929 והעולם נגרר לכאוס. הפוליטיקאים והפקידים נקטו אז בפתרון שהכירו: בצמצום מוניטרי; וכך, קיבעו את השפל העולמי לשנים ארוכות. היום, בחוכמה שלאחר מעשה, אנחנו מכירים את התיאוריות של קיינס; ויודעים שבעת משבר נכון לנקוט, לפחות בטווח הקצר, מדיניות מרחיבה ולהגדיל את הגרעון. אבל אז, הם עשו כמיטב יכולתם; והמיטב הזה, דרדר את העולם לשפל הנורא, שיצר את מלחמת העולם השנייה.

התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Steve Zobel לאתר clipartkey]

אשמים או לא – הפוליטיקאים והפקידים שלנו דרדרו את המשק הישראלי במצב קריטי; וכשהקירות מתמוטטים, איש איש לנפשו. גם קרן טרנר. מי שנשאר בינתיים, משחק סנטה קלאוס וזורק בייאוש, עוד כסף שאיננו לציבור זה או אחר. העיקר להרוויח זמן!

אבל השעון מתקתק לעבר הפיצוץ הבלתי נמנע. זה רק עניין של זמן עד שכולנו נבין את עוצמת השבר. ועם ההבנה תגיע המהומה - שלידה הפגנות בלפור הן משחק ילדים - ובשלהי המהומה תפציע ועדת החקירה.

ומיהם אלה שיהיו זקוקים לאליבי בוועדה הזו? הפוליטיקאים – שלא יכולים לברוח - ורוב הפקידים העוזבים שלנו; שכבר יבטיחו אצ מקומם במשרות נחשקות במשק, לפני שייפגע שמם הטוב,

זה, לטעמי הסיפור האמתי: הישרדות!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי tskirde לאתר Pixabay]

העכברים נוטשים את הספינה, לא כי אכפת להם פתאום ממינהל תקין. הם בורחים כדי לייצר לעצמם אליבי; לפני שירד האסימון הקולקטיבי; וכולנו נבין את עוצמת המשבר. וכשנבין, נבקש להריח דם; ובסוף מישהו ישלם; והפקידים שלנו לא רוצים להיות שם כשזה יקרה.

אז הם בורחים; ובדרך, מסמנים לנו על הפוליטיקאים כגורם לכישלון. אולי זה יצליח להם; ואולי לא. אבל לנו ולכלכלה השבורה שלנו, זה כבר לא יעזור...

לשיחה המוקלטת:

.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *