גרשון הכהן: תודעת האין סופיות של מצב המאבק

[בתמונה: בתודעת הפער בין חזון למציאות, נענה אברהם לציווי "קום והתהלך בארץ"... יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר אינו ידוע]

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: התנחלות ומאבק כבסיס הזהות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

מתח בלתי פתור - בין הבטחה וחזון לבין המציאות - נוצר עם ההבטחה שקיבל אברהם: ״לזרעך אתן את הארץ הזו״ למול תנאי המציאות שהתבטאו בתיאור; ״והכנעני אז בארץ״.

בתודעת הפער בין חזון למציאות, נענה אברהם לציווי "קום והתהלך בארץ". כאן נולד הבסיס לקיום בתודעת מומנטום של מאבק לאין קץ - מאבק מותאם לנסיבות, בהימנעות ממלחמה; אך בסימון אקטיבי של מגמת מאבק מתמדת.

כשמתה שרה כתוב: "ותמות שרה בקרית ארבע היא חברון ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". לכאורה, יש כאן תיאור פשוט לפתיחת הסיפור על קבורת שרה. רש״י בפירושו דאג להדגיש במילים "ויבוא אברהם" עניין חשוב: מנין בא אברהם? "מבאר שבע". כאן תמצית סיפור החיים של אברהם, במומנטום בלתי נלאה של הליכה הלאה, לסימון מרחבים חדשים.

[בתמונה: בתנועה מתמדת... יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר: 1465ub]

לומדים מכאן משהו חשוב על חיי אברהם ושרה. בשלב מסוים שרה בחרה להישאר בבית בקריית ארבע/ באלוני ממרא. כבר תלתה וילונות, סידרה מטבח יפה, לא התאים לה להמשיך הלאה בתנועה המתמדת של ההתהלכות בארץ. שרה נשארה בקריית ארבע ואברהם המשיך במפעלו; חפר באר ונטע אשל באמצע שום מקום, והפך אותו לצומת דרכים פעילה.

בעיצומם של ימי מלחמת ההתשה. בנאום בסיום בית הספר לפו״מ בצה״ל, משה דיין בנה את דבריו על המשמעות הגלומה בהתהלכותו של אברהם:

"השאלה: 'מה יהיה', לא משה משפתי עמנו במשך ארבעת אלפים שנה... בוודאי שמתם לב שבמשפטי האחרונים השמטתי את ה'סוף'. אמרתי 'מה יהיה' ולא 'מה יהיה הסוף'. עשיתי זאת, מפני שנראה לי שהדגש בשאלה יהודית זו הוא על הדרך ולא על היעד הסופי, על התהליך ועל המאבק ולא על התחנה האחרונה. "המנוחה והנחלה" היו לעמנו שאיפות נכספות ולא מציאות...".

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן

[בתמונה: משה דיין - "המנוחה והנחלה היו לעמנו שאיפות נכספות ולא מציאות..."... הצילום המקורי: לע"ם. שם הצלם אינו מופיע]

זה מה שגלום במונח ״התנחלות״. כמו במונח ״העפלה״ שמסמן פעולה עוצמתית פי כמה מ״עליה״ ובטח עוצמתית יותר מסתם ״הגירה״. זו פעולה עם מומנטום אקטיבי של תודעת מאבק לאין קץ; ואין להתפלא שגם קיבוץ דן של השומר הצעיר מציין שלושים שנות עליה לקרקע בכותרת: ״שלושים שנה להתנחלות״.

[בתמונה משמאל: "התנחלות" אינה מילה גסה... כריכת החוברת "בית בין גבולות" שיצאה לרגל "30 שנה להתנחלות קיבוץ דן" (ראו בתחתית הכריכה). אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

כאן טמון שורש ההבדל בין מגמת השלום של מנחם בגין עם סאדאת בחתירתו של בגין להסכם עם הכרזת סופיות לבין ההסתייגות של יגאל אלון מן ההסכם במיוחד מכיוון שהסתייג מאשליית הסופיות. זו תמצית הפער בין ציונות בורגנית מבית ז׳בוטינסקי - החותרת לקיום יציב בהגנת ״קיר ברזל״, בסטטוס של יציבות סופית - לבין גישת מפלגות הפועלים החלוציות, שהייתה נטועה בקוסמולוגיה לגמרי אחרת, שבה מצב היסוד הוא המאבק המתמיד.

.

.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: התנחלות ומאבק כבסיס הזהות', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: תודעת האין סופיות של מצב המאבק

  1. Pingback: הכל על מאבק העוצמה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.