עמר דנק: אין יותר פרופורציות…

[בתמונה: איפה הפרופורציות? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

[לדף הפייסבוק של עמר דנק, לחצו כאן]

*  *  *

כל מדינה שמכוננת יחסים עם ישראל זאת סיבה לשמחה גדולה, בפרט מדינה ערבית. כך גם כינון יחסים עם איחוד האמירויות.

במציאות, שבה אין יותר פרופורציה, רואים בזה מהלך היסטורי כמו הסכם השלום המצרים; ואפילו גדול יותר, כי זה הסכם ללא מסירת שטחים. סליחה על השבתת השמחה, לא הייתה לנו מחלוקת טריטוריאלית עם איחוד האמירויות ולכן זה חארטה.

זה גם לא הסכם שלום כי לא היינו במלחמה; ולכן, גם המיתוג הזה מופרך.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי radu_floryn22 לאתר Pixabay]

להזכירכם:

  • ב-1994 כוננו עם עומאן קשרי מסחר; 
  • ב-1995 כוננו יחסים בין ישראל למרוקו, גם זה לא היה הסכם שלום וגם אז לא נמסרו שטחים בתמורה. היחסים נותקו ע"י מרוקו בשנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.
  • לישראל וקטאר היו יחסים רשמיים עד לשנת 2009;

המהלך משקף את הצורך של איחוד האמירויות לקבל אמל״ח אמריקאי וטכנולוגיה ישראלית, כתוצאה מהמשך התחזקותה האזורית של איראן. כיוון שלישראל ולאמירויות יש יחסי מסחר וקשרים ביטחוניים למכביר כבר היום, להכרה הפומבית יש חשיבות, בעיקר בהכשרת לבבות של הציבור הערבי, ולא רק אצל ההנהגה.

כיוון שדעתי היא, שסיפוח חד צדדי רע לישראל אני שמח שנמצאה הדרך לשחרר את ההזדמנות האסטרטגית שהייתה לספח. איני מבין איך זה קרה לי, אבל הפעם חשבתי שבנימין נתניהו טיפס על עץ כל כך גבוה שאפילו הוא לא יצליח לרדת ממנו בלי כלום.

ברמה האזורית המהלך הזה הוא קטן השפעה ולא מהווה שינוי במגמות הגדולות:

  • עימות מצרי - טורקי בלוב, שקשור לסוגיות גז במזרח הים התיכון (כולל יוון ולבנון).
  • התחזקות איראנית בקשרי הסחר עם מדינות הגבול שלה ובסוריה.
  • הרחבת ההשפעה הרוסית.
  • המשך ההתפוררות של לבנון והניסיון הצרפתי להיות המובילים של מאמצי השיקום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *