רועי צזנה: שתי תחזיות מ- 2020 – והסיבה שהצליחו (ונכשלו)

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי NumerologySign לאתר Pixabay]

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

רועי צזנה

המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.

[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]

האתרים של ד"ר רועי צזנה   

*  *  *

התבקשתי לאחרונה לדבר ברדיו על שתי תחזיות משנת 2000 – אחת כושלת ואחת שהצליחה. יש תחזיות רבות כאלו, אבל שתיים מהן מעניינות במיוחד מכיוון שאנו יכולים להפיק מהן משמעות והבנה רחבה יותר בנוגע לחיזוי העתיד.

[תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. היוצר אינו ידוע]

תחזית כושלת לעתיד

דמיינו לרגע את בחירות נובמבר 2020. כבר באוקטובר אתם מתחילים לעבור בדירות הקודמות בהן גרתם, רק כדי לוודא שמשרד הפנים לא שלח את מכתב ההזמנה לקלפי לכתובת מעברכם הקדום. גם אם הוא נשלח במקרה לכתובת הנכונה, אתם מקווים שלא תישלחו להצביע בעיר הקודמת בה גרתם. ביום הבחירות עצמו אתם קמים, אומרים לילד שהיום יראה כיצד פועלת דמוקרטיה אמיתית, ומכתתים רגליכם אל הקלפי בחורף הישראלי בחום של 34 מעלות צלזיוס. מחכים שעה-שעתיים בתור עם הילד על הכתפיים ומסיכות על הפנים בזמן שנציגי כל המפלגות מנסים להחזיר את הילד בתשובה או בשאלה.

לבסוף אתם נכנסים לקלפי, מסתודדים מאחורי הפרגוד עם הילד, ומגלים שמישהו קשקש על כל הפתקים של המפלגה שלכם מאחור כדי לפסול אותם. המפקח על הקלפי מבטיח לכם שאם רק תחכו עוד שעתיים תגיע אספקת הפתקים הנוספים. רק חכו בחוץ, בבקשה. מזווית העין אתם כבר רואים את נציגי ש"ס ומרצ לוטשים עיניהם בילד ומחככים ידיהם בציפייה.

הילד מתחיל לבכות. הוא הבין כיצד פועלת דמוקרטיה...

[יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר אינו מוזכר]

או – שאתם יושבים בבתיכם עם לימונדה קרירה, מתחברים לאתר של מערכת הבחירות הישראלית כשהילד על הברכיים, מזדהים עם הקוד המיוחד שלכם ועוברים זיהוי ביומטרי דרך מצלמת הרשת… ומצביעים. זהו.

נשמע מטורף? אולי, אבל הרעיון הזה היה הרבה יותר מוזר בשנת 1997, כאשר שני עתידנים ידועים – פיטר שוורץ ופיטר ליידן – פרסמו תחזית במגזין Wired לפיה עד 2020 נוכל להצביע דרך האינטרנט כברירת מחדל. זה, איך נאמר, לא ממש יצא לפועל מלבד במדינה אחת: אסטוניה.

[יצירת ה- GIF משמאל פורסמה באתר tenor. שם היוצר: Mccoelhofr]

אסטוניה היא מדינה קטנה – כמעט בגודלה של ישראל – עם קצת פחות ממיליון וחצי אזרחים. היא גם מהמדינות הראשונות שסיפקו אינטרנט במהירות גבוהה לכל אזרחיהן, ומוכרת ברבים כבעלת הממשל הדיגיטלי המתקדם ביותר בעולם. ברק אובמה תיאר את אסטוניה כ- "…דמוקרטיה פועמת… ומודל לדרך בה אזרחים יכולים לתקשר עם ממשלתם במאה ה- 21. … באמצעות תעודות הזהות הדיגיטליות שלהם, אסטוניים יכולים להשתמש בסמארטפונים שלהם כדי לעשות כמעט הכל אונליין… הייתי צריך להתקשר לאסטוניים כשהקמנו את אתר מערכת הבריאות שלנו."[1]

בשנת 2005 הפכה אסטוניה למדינה הראשונה שאפשרה לאזרחיה להצביע אופן מקוון לנציגיהם העירוניים בהצלחה. שנתיים לאחר מכן היא קבעה שיא עולמי נוסף כשאפשרה לאזרחיה להצביע דרך הרשת גם לקונגרס עצמו. בבחירות האחרונות ב- 2019, כמעט 44 אחוזים מכל המצביעים בחרו לממש את זכותם הדמוקרטית דרך האינטרנט, ממחשביהם הפרטיים.

כל זה לא אומר שמערכת ההצבעה המקוונת של האסטוניים מושלמת. חוקרים מצאו בה כבר פרצות וכשלים מסוימים[2], אבל ניתן לטפל בכל אלו באמצעות התקנת אמצעי בטיחות נוספים מסוגים שונים. הנקודה היא שאפשר בהחלט ליישם בחירות מקוונות כבר היום.

[בתמונה: בשנת 2005 הפכה אסטוניה למדינה הראשונה שאפשרה לאזרחיה להצביע אופן מקוון לנציגיהם העירוניים בהצלחה. שנתיים לאחר מכן היא קבעה שיא עולמי נוסף כשאפשרה לאזרחיה להצביע דרך הרשת גם לקונגרס עצמו. בבחירות האחרונות ב- 2019, כמעט 44 אחוזים מכל המצביעים בחרו לממש את זכותם הדמוקרטית דרך האינטרנט, ממחשביהם הפרטיים... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Makalu לאתר Pixabay]

אז למה טעו כל-כך העתידנים מ- 1997, כשחזו שנוכל כולנו להצביע דרך האינטרנט?

התשובה, כנראה, דומה לזו שבעטיה אזרחים ישראליים אינם יכולים להצביע מחו"ל (למרות שמבחינה לוגיסטית אין בכך קושי משמעותי), ושנציגינו בכנסת ישראל לא יכלו להשתתף בהצבעות בכנסת מרחוק… בזמן שכל שאר העסקים במדינה פעלו דרך זום. מדובר בשילוב של שמרנות משתקת, חשש מפרצות אבטחה (מבלי לנסות להתמודד עם האתגר בצורה רצינית) ואולי במיוחד – החשד שכל שינוי במערכת הקיימת יסייע יותר 'לצד השני' בבחירות.

ליידן ושוורץ קיוו, כנראה, שממשלות העולם יסכימו מהר יותר לנוע עם הזמנים ולספק לאזרחיהן חוויית בחירות נוחה ופשוטה יותר. מה שמראה שגם עתידנים יכולים להשלות את עצמם בנוגע לעתיד.

תחזית מוצלחת לעתיד

בשנת 2000, רגע לפני שג'ורג' בוש הפך לנשיא ארצות הברית, שחררה סוכנות הביון האמריקנית דו"ח על עתיד העולם ב- 2015. הדו"ח גדוש בתחזיות לעתיד, אבל אחת מהן מעניינת במיוחד – גם מכיוון שהתגשמה במלואה.

[יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר: intoaction]

כדי להזכירכם: בשנה בה נכתב בדו"ח גוגל הייתה רק בראשית דרכה, אמזון הייתה חנות ספרים מקוונת, אפל עדיין ניסתה להתאושש מפשיטת הרגל שכמעט עברה בשנות התשעים ופייסבוק לא הייתה קיימת בכלל. כל החברות הללו צמחו מאז במהירות מסחררת, וכיום מתחרות הלכה למעשה בחלק מהמדינות בזכות הכוח העצום שרכשו. הכל בהתאם לתחזיות בדו"ח, לפיהן –

"ישויות לא-מדיניות יזכו ביותר ויותר משאבים וכוח במהלך 15 השנים הקרובות כתוצאה מהליברליזציה המתמשכת של המסחר והכלכלה העולמית, כמו גם מההזדמנויות שתספק טכנולוגיית התקשורת."[3]

כותבי הדו"ח ממשיכים ומזהירים כי הסקטור העסקי יצמח במהירות בשני העשורים הקרובים, ועל הדרך יאתגר את כוחן של הממשלות. אלו בתורן ייאלצו לבקר את החברות העסקיות ולוודא שהן מצייתות לסטנדרטים המקומיים מבחינת הרווחה והעסקת העובדים. כל הנושאים האלו אכן מעסיקים בעשור האחרון את מדינות הלאום, שמנסות להגביל את כוחן של ענקיות האינטרנט ולוודא שהן מצייתות לחוקי המדינה.

תחזית אחרת מאותו הדו"ח ובאותה הרוח היא שהשפעתם של ארגונים גדולים וחזקים על העולם תגדל באופן דרמטי. הכוונה במקרה זה אינה דווקא לחברות עסקיות, אלא יותר לארגוני פשיעה וטרור. כותבי הדו"ח חזו שארגוני פשיעה – "ישחיתו מנהיגים במדינות לא-יציבות… או כושלות… וישתפו פעולה עם תנועות פוליטיות מהפכניות על מנת לשלוט באזורים גיאוגרפיים נרחבים."

למעשה, כותבי הדו"ח חזו מראש את הצלחתה של דאע"ש, שהתאפשרה בין היתר בזכות שליטתם המרשימה בטכנולוגיות האינטרנט וברשתות החברתיות. דאע"ש אכן השתלטה על "אזורים גיאוגרפיים נרחבים", וחלק מהכנסותיה הגיעו, כפי שחזו הכותבים, מ- "סחר בנשים וילדים… הברחת כלי לחימה לא-חוקיים וטכנולוגיות צבאיות…"

[יצירת ה- GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר: intoaction]

ואכן, דאע"ש פעלה בדיוק בהצטלבות שבין טכנולוגיות מתקדמות לדרך חשיבה בת אלפי שנים. היא החייתה מחדש את מוסד העבדות, ואפילו סחרה בעבדים דרך האינטרנט[4].

בעצם, כותבי הדו"ח חשבו באופן דומה לשני העתידנים שהזכרנו קודם כאשר חזו שהטכנולוגיות הדיגיטליות יאומצו במהירות. אלא שבניגוד לליידן ושוורץ, הם תלו את יהבם בארגונים המאמצים טכנולוגיות מהר יותר מממשלות – ולרוע המזל, המציאות הוכיחה את צדקתם.

סיכום

נהוג לומר שקל לחזות את קצב התקדמות הטכנולוגיה, אבל קשה הרבה יותר לחזות כיצד ישתמשו בטכנולוגיה. אם יש משהו שאפשר ללמוד מהרשומה הזו, הרי הוא שאפילו תחזיות מוצלחות לגבי השימוש בטכנולוגיה יכולות להיות שגויות לגמרי בגלל קצב האימוץ השונה של הטכנולוגיות בין ארגונים שונים.

או בקיצור, אם אתם רוצים יעילות, אל תחשבו שהממשלה תעזור לכם. אולי גוגל, או ארגון הפשיעה הסמוך לביתכם.

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[1] https://estonianworld.com/security/five-remarkable-quotes-estonia-barack-obama/

[2] https://en.wikipedia.org/wiki/Electronic_voting_in_Estonia

[3] https://www.cia.gov/library/readingroom/docs/DOC_0000516933.pdf

[4] https://www.ict.org.il/Article/2377/Trafficking_Women_Darknet_and_Financing_of_Terrorism

2 thoughts on “רועי צזנה: שתי תחזיות מ- 2020 – והסיבה שהצליחו (ונכשלו)

  1. אני מקבל עדכונים קבועים מהאתר
    ונהנה מאד מהחומר
    לאחרונה שמתי לב שאני מקבל עדכונים בשבת, כל שבת.
    אני שומר שבת והדבר אסור עליי, ופוגע מאד ברגשותיי
    אבקש להסיר אותי מרימת התפוצה
    איני מעוניין לצרוך חומר (מעניין ככל שיהיה) מאתר שמחלל שבת
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *