[בתמונה: גם עצים יודעים לחבק... יורם טהר לב: השיר הזה נכתב כשיר אהבה, כאשר הדימויים לקוחים מהנוף ומהטבע. אך לאחר צאתו לאוויר העולם התברר כי אנשים מבינים אותו בדיוק להיפך ורואים בו שיר אהבה לארץ ישראל, כאשר הדימויים לקוחים מאהבת גבר ואישה... מקור התמונה: טוויטר. שם היוצר אינו ידוע]

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

עודכן ב- 9 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

רק לעתים נדירות מולחן שיר ארוטי ומוצא עצמו במעמד של כמעט המנון ואחד השירים האהובים בישראל; כשהוא מקושר בעיקר לאהבת הארץ...

אולי הסיבה לכך היא העיתוי: הוא נחשף לציבור לרגל יום העצמאות ה- 36 למדינת ישראל...

כתב על השיא מחברו, יורם טהר לב, בפייסבוק:

"לפעמים אתה כותב שיר על נושא אחד והוא הופך לשיר על נושא אחר לגמרי. השיר הזה נכתב כשיר אהבה, כאשר הדימויים לקוחים מהנוף ומהטבע. אך לאחר צאתו לאוויר העולם התברר כי אנשים מבינים אותו בדיוק להפך; ורואים בו שיר אהבה לארץ ישראל, כאשר הדימויים לקוחים מאהבת גבר ואישה...

קיבלתי אפילו מכתב מבחורה צעירה שהעידה כי השיר הזה "אומץ" על ידה כתפילה. מסתבר שהמרחק בין אהבת גבר לאישה לבין אהבת האל אינו כל כך גדול.

בסרט האמריקני "נזירות בלוז" לוקחות הזמרות של המקהלה הכנסייתית שירי אהבה פופולריים ממצעדי הפזמונים וכמעט ללא שינוי במילים שרות אותם כשירי אהבה לאלוהים (גוספלס) מעל במת הכנסייה. וזה עובד נהדר!"

אתה לי ארץ

מילים: יורם טהרלב, (ראו תמונה משמאל. המקור פייסבוק. שם היוצר אינו מוזכר) לחן: נורית הירש (ראו תמונה משמאל למטה. המקור: פייסבוק. שם היוצר: אילן בשור)

אני פוסעת חרש בשביליך

אני נוגעת בעשבי הזמן

אני לומדת את כל משעוליך

חונה ליד כל מעיין.

אני הולכת במסע אליך

האדמה עיקשת וצרובה

אני לאט פורחת בין סלעיך

כמו איילה תועה בערבה.

אני יודעת עוד רבה הדרך

אבל אלך בה עד יכלה כוחי

אתה לי ארץ אבודה לנצח

אך שורשיך כבר בתוך תוכי.

*

תן לי זמן, הושט לי יד,

עד נגלה ביחד את הארץ

אני יודעת עוד רבה הדרך

אך שורשיך כבר בתוך תוכי.

*

אני מוצאת במסתרי החורש

פינות בן לא דרכה עוד אהבה

ובצילן אפול מוכת סחרחורת:

הזאת הארץ הטובה?

אני יודעת, עד ימי ייתמו

לא לא אבואה עד עמקי ליבך

אך מה יפה הדרך בה השארתי

את פסיעותי שלי על אדמתך.

ואחרי ההסברים, הנה השיר המלא, ואיש בתבונותיו יחיה...

[לאוסף שירי הנצח, שהזמן לא יכול להם, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]