פרשת ניסו שחם ונפלאות התרבות המשטרתית

[התמונה היא צילום מסך מכתבת ערוץ 11]

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור שהגיש מפקד מחוז ירושלים של המשטרה לשעבר, ניצב ניסו שחם, שהורשע בכך, שיצר קשרים אינטימיים, בעלי אופי מיני, עם שוטרות שהיו כפופות לו.

בית המשפט קבע כי קצין בכיר - שמנצל את תפקידו ומעמדו באופן סדרתי; שפוגע באמון הציבור; ושמבצע עבירות מין – דינו מאסר.

כואב, לראות חברים משלמים מחירים על טעויות.

מעבר לזה, פרשת ניסו שחם היא קו פרשת המים - של תופעת קיום יחסי המין במסגרת יחסי מרות במשטרה. היא שריד מתקופה, שהייתה ואיננה עוד. קיום יחסי מין כתופעה - במסגרת יחסי מרות - הפך לנחלת העבר במשטרת ישראל.

למה הפך לנחלת העבר? כי עכשיו מנהלים בכירים מבינים שזה שגוי?

ממש לא. חלקם לא יבינו לעולם, לא במשטרה ולא בשום ארגון אחר. אבל, התרבות הארגונית עברה תפנית מרתקת; והפכה לחסם בפני ביצוע מעשים כגון אלה. כדרכם של שינויים רבים במערכות מורכבות, הוא התרחש מהסיבות הלא נכונות.

פרשת ניסו שחם היא מקרה בוחן מצוין עבורנו על מנת להבין איך תרבות ארגונית פועלת; איך היא משתנה; ולמה.

שימו לב אגב, שלא עשיתי שימוש בסלוגן "ניצול מיני"; משום שלתרבות הארגונית המשטרתית היו מאפיינים שונים במקצת; אבל, זה כבר נושא לשיחה אחרת.

הפרשת 'התפוצצה' בקיץ 2012. שורשיה נעוצים במודעות הציבורית הגוברת לנושא ההטרדות המיניות במקומות העבודה; והנחיות שהוציאה המשטרה בתחום זה, שחייבו דיווח על כל תופעה כזו. עד אז היו יחסי המין במסגרת יחסי המרות, מוגנים על ידי התרבות הארגונית של המשטרה, במה שנקרא "קוד הנאמנות". על פי "קוד הנאמנות", דיווח נגד מפקד משמעו בגידה במפקד, בחברים ובמערכת; ובארגונים טוטליים, אנשים כאלה מוקאים מתוך המערכת. למעוניינים להבין את תגובת התרבות הארגונית כלפי ה"בוגדים" ב"קוד הנאמנות", מומלץ לצפות בסרט "סרפיקו" המתאר מקרה כזה, במשטרת ניו יורק. זהו מקרה מוקצן אמנם, שבו הסגיר סרפיקו את חבריו בגין שחיתות. תגובת חבריו מוקצנת בהתאמה: הוא אוים והוטרד; ולבסוף אף נורה על ידם.

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

[בתמונה: למעוניינים להבין את תגובת התרבות הארגונית כלפי ה"בוגדים" ב"קוד הנאמנות", מומלץ לצפות בסרט "סרפיקו" המתאר מקרה כזה, במשטרת ניו יורק... לכתבה המלאה בניו יורק פוסט, לחצו כאן]

אצלנו חיי ה"בוגדים" "נוחים" יותר... לא יורים בהם; הם רק מנודים; או שמצליחים לסבך אותם במשהו... עד שהם פורשים מהחיל;

במקרה הזה של ניסו שחם, הגיבה המערכת, לראשונה, בתקיפות; לא רק נגדו; אלא גם נגד נאמנו, מפקד תחנת ציון, תת ניצב נסים אדרי (ראו תמונה למטה), שידע ולא דיווח.

בכך, סמנה המשטרה, שיחסי מין במסגרת יחסי מרות הפכו למעשה שלא יעשה; כמו גם החיפוי עליהם. העובדה שלא רק אמרו אלא גם עשו, הבהירה שזה אמיתי.

המשמעות היא, ש"קוד הנאמנות" – מאז פרשת ניסו שחם – כבר לא חל יותר על קיום יחסי מין במסגרת יחסי מרות.

אז התרבות חזרה בתשובה והתחילה לעבוד למען הארגון? מה פתאום!

[בתמונה: במקרה של ניסו שחם, הגיבה המערכת, לראשונה, בתקיפות; לא רק נגדו; אלא גם נגד נאמנו, מפקד תחנת ציון, תת ניצב נסים אדרי (ראו תמונה למטה), שידע ולא דיווח... התמונה היא צילום מסך]

הדווח - על קצינים שמקיימים יחסי מין אסורים – הפך ברגע לנשק חד וקטלני בחיסול החשבונות של מלחמות הפוליטיקה הארגונית.

ברגע אחד, קצינים בכירים מצאו את עצמם חשופים לנקמת פקודיהם – אם אלה סברו שלא קיבלו גמול נאות על נאמנותפ. גם עמיתים המתחרים על תפקיד בכיר יותר קיבלו נשק חדש שבו ניתן ליירט יריבים פוטנציאליים. מאותו רגע, מי שהיה לו חמאה על הראש – ולרבים היה – והעז לצאת לשמש, נפגע.

זהו הרקע לפרשיות הניצבים באוקטובר 2013, כשנה אחרי התפוצצות פרשת ניסו שחם. בתוך 16 חודשים סיימו את תפקידם בצמרת המשטרה, לא פחות משבעה ניצבים. כך הפכה ההיסטוריה האישית של יחסי מין - שקיים קצין בכיר בתוך המשטרה - לפצצה מתקתקת, שיכולה להתפוצץ ביום מן הימים, כשיהיה מועמד לקידום לתפקיד נחשק.

במילים אחרות, היא הפכה לאחד החסמים המשמעותיים ביותר בפני קידום במשטרה; וקידום עבור הקצינים הוא כמעט חזות הכל! לכן, התופעה הזו כבר לא קיימת בתוך המשטרה כתופעה.

איך אמרנו: הנה, גם דברים טובים קורים מהסיבות הלא נכונות!

לשיחה המוקלטת: 

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

5 thoughts on “פרשת ניסו שחם ונפלאות התרבות המשטרתית

  1. Pingback: 'קוד הנאמנות' באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. "רומן בהסכמה" – מתבסס על הרצאותיו של עו"ד אורי כרמל – ראש מח"ש לשעבר
    נושא ההיפגעות המינית של נשים בארגון היררכי מסוגה של המשטרה, אינו מצטמצם רק לעבירות מין, שמקורן בהסגת גבולה של האשה שלא בהסכמתה.
    שירותן של נשים בארגון היררכי המתאפיין בהגמוניה גברית, עלול להוות כר נרחב להיפגעותן. וכך, גם כאשר מדובר ביחסים בהסכמה בין מפקד בכיר לפקודה, האשה צפויה להיפגע, בין באופן ישיר, כתוצאה מניצול יחסי מרות, ובין באופן עקיף, כפועל יוצא ממעורבותה בהתנהלותו הפסולה של מפקדה הבכיר, אשר העמיד את עצמו בניגוד עניינים מובנה בכל דבר ועניין הנוגע אליה.
    ככל שהנורמות הארגוניות אינן ברורות דיין וגבולות המותר והאסור ביחסי מפקד-פקודה בארגון מטושטשים, קיים חשש לריבוי פגיעות מסוג זה.
    הפגיעה אינה מתמצית באשה בלבד, ועלולות להיות לה השלכות חמורות על הארגון כולו.
    פסק הדין מסמן גבול נורמטיבי חד וברור האוסר קשר אינטימי בין מפקד בכיר לאשה הכפופה לו, אף אם מקורו בהסכמה; כל זאת תוך שהוא מטיל, באופן טבעי, את מלוא האחריות על המפקד הבכיר.
    בצה"ל האיסור הנורמטיבי על מפקד בכיר לנהל קשר אינטימי עם אשה הכפופה אליו התגבש בפרשת ניר גלילי בשנת 1996-1999.
    פסק דינו המנחה של בית המשפט העליון בפרשת גלילי [בג"צ 1284/99 פלונית נ' ראש המטה הכללי, פד"י נ"ג(2), 62.], עסק במפקד בסיס אימונים צאלים, קצין צבא בדרגת תת-אלוף, אשר ניהל מערכת יחסים אינטימית, שכללה מפגשים בעלי אופי מיני בהסכמה, עם חיילת בסדיר אשר שימשה פקידה בלשכתו.
    בשלב מסוים, עלו היחסים על שרטון. למרות שלא הוכחה עבירה פלילית כלשהי, ראה בית המשפט בהתנהלות הקצין עבירה משמעתית חמורה בקבעו: "ביחס שבין מפקד בכיר לפקודתו, טבוע באופן אינהרנטי חוסר שוויון תהומי; בצד אחד עומד המפקד, הכריזמטי, הסמכותי, שכל הסובבים סרים למרותו ולמוצא פיו, כשפער של מעמד, דרגה, גיל וניסיון מפרידים בינו לבין העותרת. בצד השני ניצבת חיילת צעירה, חסרת ניסיון…מצב דברים זה מקים מערכת יחסים רגישה ועדינה העלולה להוות קרקע להצמחת עשבים שוטים של ניצול לרעה של סמכות ומרות. מערכת היחסים האינטימית בין המשיב לעותרת, הגם שהיתה בהסכמה, היא אכן ביטוי לכך" .

    בפרשת שחר לוי [עש"מ 7113/02 מדינת ישראל נ' לוי, פד"י נז(3), 817.] היה מדובר היה בראש חטיבת התקשורת במשרד הביטחון, אשר ניהל, בין היתר, קשר אינטימי עם עובדת הכפופה לו.
    בית הדין למשמעת קבע כי כיוון שהבכיר לא הטריד מינית את העובדת, הקשר האינטימי ביניהם אינו מגלה עבירת משמעת.
    בית המשפט העליון (כב' השופטת ד. ביניש כתוארה דאז [לימים נשיאת בית המשפט העליון.]), דחה עמדה זו בקובעו כי קשר אינטימי בין ממונה לעובדת הכפופה למרותו, אף בהעדר ניצול מרות, מעורר חשש לניגוד עניינים בין אחריותו המקצועית של הממונה כלפי כלל הכפופים לו וכלפי הציבור בכללותו, לבין האינטרס הפרטי שיש לו ביחסיו עם העובדת הכפופה לו.
    פסק הדין מבהיר כי מדובר בהתנהגות בלתי הולמת, שכן הימצאות במצב של ניגוד עניינים מעין זה, עלולה לפגוע בתדמית שירות המדינה, לפגוע במראית ענייניות ההתנהלות, לשבש את אווירת העבודה ולהעכירה, עד כדי שיבוש תפקודו התקין של הארגון.
    מהפסיקה עולים, אפוא, שני ערכים חברתיים מוגנים שלובים זה בזה, המועדים לפגיעה מובנית כתוצאה מקיומו של קשר אינטימי בין מפקד לפקודה הכפופה לו: החשש לפגיעה באשה, כפועל יוצא מיחסים בלתי שוויוניים בעליל, וסכנה של גלישה לניצול לרעה של סמכות וכוח; והחשש לפגיעה בארגון, שמפקדיו מתנהלים ומתמרנים במצב של ניגוד עניינים, אגב ניהול קשרים אינטימיים עם פקודות, על כל המשתמע מכך לגבי המשמעת הארגונית, טוהר המידות והאמון הציבורי בו.
    כאשר קשר בלתי מאוזן מעין זה בין מפקד בכיר לפקודה, שיסודו בהתנהלות אסורה של המפקד, עולה על שרטון בשלב כזה או אחר, מטעם כזה או אחר, המחיר שמשלמת הנפגעת, צפוי להיות גבוה וכך גם המחיר שצפוי לשלם הארגון כולו.

    ה'מדרון החלקלק' The Slippery Slope וסכנת הגלישה מעבירת משמעת לעבירה פלילית
    במשטרה, כמו בכל ארגון מקצועי היררכי, חסותו של גורם בכיר רם-דרג יכולה לסייע בקידום הקריירה המקצועית של נשים וגברים כאחד.
    במצב דברים זה, עלולה שוטרת הנתקלת בחיזור של מפקד, לשקול היטב בטרם תסרב להזמנתו לקשר אינטימי.
    היסוס בעניין כזה עלול להתפרש בעיני המפקד כהזמנה, להוביל ללחץ על השוטרת, ובמוקדם או במאוחר להסתיים במגע מיני שנכפה עליה, בין שלא בהסכמתה המלאה ובין בהסכמה שיסודה בניצול יחסי מרות.
    לציין שגם יחסי מין אשר התפתחו בהמשך ישיר לחברות אמיתית המלווה בהדדיות אסורה כיום במשטרה בתכלית האיסור.
    יתכנו מצבים מורכבים בהם יחסי הכפיפות וקיומם של יחסי המרות נמהלים בהערצה וברצון כן של השוטרת הצעירה בקרבה למפקד הבכיר והכריזמטי ובחסותו. למרות החשד המובנה כי ניצול הוא שעומד ביסוד הקשר המיני בין מפקד בכיר לפקודה צעירה, הניסיון מלמד ששוטרות מדווחות לעיתים על הסכמה מלאה ועל רצון כן בקשר, ומגוננות בנאמנות על פטרונן, בין אם כי כך הם פני הדברים לאשורם, בין מחשש להסגיר מערכת יחסים מושחתת של "תני וקחי" ובין מחשש שיבולע להן אם תספרנה את האמת לאמיתה.
    החשש בנסיבות מעין אלה הוא שבהמשך הדרך, עלולה מערכת היחסים, הבלתי שוויונית והבלתי מאוזנת, לקלוע את השוטרת הצעירה למלכוד: ככל שתבקש להפסיק את הקשר בניגוד לרצון מפקדה, או ככל שהשכילה לנתקו במועד, אך תסרב בעתיד להזמנה לחדשו – ולו על דרך של מגע חטוף 'לזכר הימים הטובים' – היא עלולה למצוא עצמה קורבן לניצול יחסי מרות או לדרישת שוחד מיני מצד מפקדה.
    מנגד, ככל שתאזור עוז, תעמוד על דעתה ותסרב למגע או לחידושו – היא עלולה להיחשף להתנכלות או לחשש מתמיד מהמפקד הבכיר והמרושת היטב.
    לתוצאה כזו היבטים ארגוניים קשים: היא מייצרת סביבת עבודה עכורה ועלולה לפגוע בתפקודה של השוטרת ושל סביבתה הקרובה, הנחשפת למצוקתה.
    הפגיעה הארגונית כמו גם זו האישית בשוטרת מתעצמות במאוד, כאשר סוד היחסים האסורים מן ההווה או מן העבר נחשף.
    פוטנציאל ניגוד העניינים המובנה ביחסי מפקד וכפיפה, עשוי לצאת מן הכוח אל הפועל ולהתממש במעשה שנעשה בניגוד עניינים, וזאת בכל רגע נתון.
    כך למשל, כאשר המפקד נדרש, אגב מילוי תפקידו, לקבל החלטות שונות בנוגע לשוטרת הכפיפה, עמה הוא מקיים – או קיים בעבר – קשר אינטימי, עלול המפקד לבצע באופן חוזר ונשנה פעולות בניגוד עניינים חריף בין האינטרס הממלכתי והמקצועי עליו הוא מופקד, לבין זיקתו האישית לשוטרת עמה יצר קשר חריג.
    במצב דברים כזה חייב המפקד לפסול עצמו מכל טיפול ישיר או עקיף בענייני השוטרת האמורה, שותפתו לקשר האינטימי הסמוי ואז הוא נקלע למלכוד: אם יפסול עצמו כמתחייב, ויעביר את סמכות ההחלטה בעניינה של השוטרת לגורם אחר, וזאת בלא הסבר מניח את הדעת, הוא עלול להיחשד בעיני עמיתיו, כפיפיו או הממונים עליו, בזיקה פסולה לשוטרת.
    מאחר שחשיפה כזו עלולה להיות בעוכריו ולפגוע בסיכוייו להמשיך לכהן בתפקידו או להתקדם בשרשרת הפיקוד, הוא עלול להעדיף להמשיך לפעול בניגוד עניינים מובהק, שוב ושוב.
    ארגון מקצועי חפץ חיים חייב להישיר מבטו ולהיערך למניעה מוקדמת, על דרך של עצירת קידומם של מפקדים, שהתנהלותם ידועה בארגון כפסולה (גם אם לא הבשילה לכדי עבירה פלילית) והרחקתם; חינוך, הדרכה והטמעת גבולות המותר והאסור בקרב ציבור המפקדים, השוטרות והשוטרים.

  5. Pingback: MeToo# באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.