אבי הראל: השלום הנצחי של קאנט ואנחנו

[בתמונה: קאנט מרצה בפני קצינים רוסיים, מוזיאון קאנט בקליניגרד. התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי I. Soyockina / V. Gracov]

[בתמונה: קאנט מרצה בפני קצינים רוסיים, מוזיאון קאנט בקליניגרד. התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי I. Soyockina / V. Gracov]

הוגה הרעיון האוטופי של שלום נצחי או שלום עולמי הינו אחר מגדול הפילוסופים והוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים, עמנואל קאנט (22.4.1724 - 12.2.1804), בחיבורו הפוליטי "לשלום הנצחי" (Zum ewigen Frieden) מ-1795...

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 20 בפברואר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בימינו נהוג לראות במושג כמו שלום נצחי או שלום עולמי מעין חזון אחרית הימים, שמקומו בעיקר בתחרויות מלכות יופי, שם נוהגות המועמדות לדבר אודותיו, על מנת לצבור קרדיט בקרב השופטים.

תורת המערכות המורכבות רואה בשלום נצחי אוטופיה: מערכת מורכבת הרי מתאפיינת בקונפליקט מתמיד בין מרכיביה, ושלום הוא לא יותר מפסק זמן בלבד, שבו מאזן העוצמה משתווה לחלוקת הנכסים והטריטוריות בפועל.

[למאמר: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד…, לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא נכסים וטריטוריות בארגונים]

[בתמונה: יונת השלום... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Shashank Bhat לאתר flickr]

[בתמונה: יונת השלום... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Shashank Bhat לאתר flickr]

[בתמונה: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בתקרה של כנסיית אוגוסטה ויקטוריה. התמונה צולמה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש, על ידי תמר הירדני]

מקור האמונה בשלום נצחי הוא באירופה, בסוף המאה ה- 18, בהשפעת חתימת שלום באזל, בין פרידריך השני מלך פרוסיה ובין נציגי הממשלה המהפכנית של צרפת בתאריך 5.4.1795. אז הוא נתפס כסוג של שלום עולמי נצחי...

הוגהו הינו אחר מגדול הפילוסופים והוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים, עמנואל קאנט (22.4.1724 - 12.2.1804), בחיבורו הפוליטי "לשלום הנצחי" (Zum ewigen Frieden), מ-1795.

[בתמונה משמאל: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בתקרה של כנסיית אוגוסטה ויקטוריה. התמונה צולמה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש, על ידי תמר הירדני]

עד כמה אנחנו רחוקים במזרח התיכון מהשלום הנצחי של קאנט?

[תמונתו של עימנואל קאנט היא נחלת הכלל]

קאנט (ראו תמונה משמאל) מונה שישה סעיפים שהם תנאי מקדים לשלום נצחי בין מדינות. מעניין להשוות את התנאים הללו ומצבנו הנוכחי, ולראות כמה אנחנו רחוקים מאותו שלום נצחי:

  1. ניסוח הסכם השלום חייב להיות כזה, שאין הוא טומן בחובו את המצע למלחמה עתידית

הסכם שיש בו מכשלה שכזאת אינו יכול להיחשב הסכם שלום. כל הסכם שאינו מסיים את הסכסוך באופן מוחלט וגמור אינו אלא הסכם הפסקת אש או דחייה של מצב האיבה הקיים, עד ההתפרצות הבאה.

[תמונתו של עימנואל קאנט היא נחלת הכלל]

מהם, אם כך, הסכמי אוסלו על פי קאנט? הם לא תוכננו להיות הסכם שלום מלכתחילה, אלא רק הסכם ביניים שעקף את המכשלות העיקריות, אך הניע תהליך. במקרה זה צדק קאנט. הם לא היו יותר מהסכם הפסקת אש, ולא הביאו את השקט המצופה. במונחים של קאנט, הם לא סיימו את הסכסוך באופן מוחלט, ועל כן, טמנו בחובם את המשך המאבק הישראלי פלסטיני.

2. אסור לשום מדינה שתשלוט במדינה ריבונית אחרת

[בתמונה: יונת השלום... תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

על פי קאנט, המשמעות של סיפוח מדינה או שטח - שיש להם אוריינטציה משלהם - היא ביטול הקיום שלהם והפיכתם לאובייקט בלבד. מצב זה יביא בהכרח לפרוץ מעשי איבה קשים, עד שיזכו לעצמאות משלהם.

שטחי יהודה ושומרון אינם מדינה אלא במעמד של "No man's land", וצה"ל כבשם מירדן. אולם, תושביו הערבים הגדירו עצמם כעם. מכאן, על פי תורתו של קאנט, כל זמן שאין מענה לשאיפות המדיניות והפוליטיות שלהם, הרי ששלום נצחי הוא בבחינת חזון רחוק.

[בתמונה: יונת השלום... תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

3. יש לבטל את הכוחות החמושים של המדינות במשך הזמן

זהו הסעיף הנאיבי ביותר במשנתו של קאנט. הרציונל של קאנט בסעיף זה אומר, שכל זמן שיש צבא, עם חימוש מודרני ושלל גנרלים, הדבר יביא בהכרח למירוץ חימוש עם המדינות השכנות (אפשר לחשוב בהקבלה על המירוץ להשגת הפצצה שהחל באזורנו, ושהתגבר לאחר חתימת ההסכם עם איראן. מרוץ חימוש זה ואותה חונטה של גנרלים - שיועצים תמיד עצות אחיתופל למנהיגים - גרמו לא אחת לפרוץ מעשי איבה ומלחמות מיותרות. בנוסף, אחזקת צבא גדול ומסורבל עולה ממון רב, והדבר מעיק כלכלית על כלל אזרחי המדינה בעתות שלום.

האם קאנט העלה על הדעת כי המדינות יבטלו את צבאם לגמרי? אני בספק גדול. יתכן שהמשמעות הטכנית של סעיף זה הוא שהגנרלים של הצבא לא ישלטו במדינאים שלהם אלא להפך. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של "צבא שיש לו מדינה", שהוביל לטרגדיות קשות.

האם צה"ל הוא צבא שיש לו מדינה? ממש לא! אבל הפוליטיקאים שלנו יכולים בהחלט למנות מקרים שלצערם הסתייעו בעצתם של הגנרלים שלהם...

בכל מקרה, אם שלום נצחי ישרור כשיפורקו הצבאות, קאנט ייאלץ לחכות הרבה זמן...

4. אסור שייווצר חוב לאומי עקב ניהול מדיניות חוץ  לא ראויה

[בתמונה: יונת השלום... תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

על פי קאנט, כל זמן שהצבא יודע שכל מחסורו ימולא ללא תנאי בכל תנאי, הרי השאיפה של חלק ממפקדיו היא להילחם וכך להפר את השלום הנצחי. קאנט לא מדבר בסעיף זה על ההיבט של אבדן חיי אדם אלא על הקלות שבה הצבא יקבל את כל מבוקשו ללא בדיקה מעמיקה של האינטרסים הלאומיים ושיקולי עלות-תועלת.

האם בתחום זה אנחנו בדרך לשלום עולמי? נראה שלא... נכון שתקציב הביטחון נמצא בהתדיינות מתמדת, אולם עוצמתו היחסית של משרד הביטחון מאפשרת לו, בדרכים שונות, לקבל בסופו של דבר את התקציבים שהוא דורש.

[בתמונה: יונת השלום... תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

5. שום מדינה אינה רשאית להתערב בכוח בחוקה או בשלטון של מדינה אחרת

דברים אלה נכונים לדעת קאנט, הן במישור המוסרי והן במישור המעשי.

האם הפצצות הכורים, העירקי והסורי; או חיסול מנהיגים צבאיים פלסטינים, הינם התערבות בכוח בשלטון מדינות אחרות? מן הסתם. כנראה שגם בתחום זה אנחנו רחוקים מאוד מהשלום של קאנט.

6. גם במהלך מלחמה או בפעולות איבה, אסור לנקוט באמצעים שיהפכו לבלתי אפשרי את האמון ההדדי ההכרחי למען קיום שלום בעתיד

כלומר, כאשר מדינה נוקטת באסטרטגיה לא מוסרית במהלך מלחמה, הרי שהשגת השלום בתום המערכה תהיה קשה יותר עד בלתי אפשרית. לדעת קאנט, גם בזמן מלחמה, חובה שתישאר מידה כלשהי של אמון בדרך החשיבה של האויב, אחרת המלחמה תיגרר למאבק טוטאלי, שבו כל האמצעים כשרים.

ולו על פי הסעיף האחרון לבדו, ארוכה ומפרכת מאוד הדרך לשלום נצחי...

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

5 thoughts on “אבי הראל: השלום הנצחי של קאנט ואנחנו

  1. Pingback: שלום עולמי וסתם שלום באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד… - ייצור ידע

  3. Pingback: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד… - ייצור ידע

  4. Pingback: אבי הראל: חידת היהדות על פי קאנט והגל - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.