אני עובד בלי הרף

מבוקר ועד ערב.

איני חושב על פנסיה

ואין לי גם דמנסיה.

לכן זה קצת מביש

להיות מוגדר- ״קשיש״.

אשתי לי מפרגנת.

בסקס לא מתלוננת.

ההיפך, היא אמרה לי:

״ צריך קצת אינטרבלים״

לכן זה חנטריש

להיות מוגדר- ״קשיש.״

נכדי איתי- בשניים

רוכבים על האופניים.

והנכדה בדמע

רוצה עלי ״שק קמח״.

לכן איני אדיש

להגדרה- ״קשיש״.

אשתי אותי שואלת:

״ מתי תגדל ,כבר, ילד ? ״

את צה״ל לא עזבתי,

כל פעם התנדבתי.

לכן זה עסק ביש

להיקרא- ״קשיש״.

הכל אצלי נורמלי

רק הסוכר עלה לי,

הכולוסטרול גבוה,

אבל עוד יש בי כח.

לכן אין זכות לאיש

לקרוא לי כאן ״קשיש״.

הגיל שלי מצדיק

ת׳שם - ״אזרח ותיק״.

מבחינתי אפשר

לקרוא לי גם - ״ חתיאר״.

אבל השם ״קשיש״

ממש, ממש - מביש.