פנחס יחזקאלי: הכל בהקשר – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת

[בתמונה: ציורו המפורסם ביותר של הצייר, ז׳אן פרנסואה מילה: ״המלקטות״, משנת 1857 (התמונה העליונה) מול אותה תמונה בהקשר אחר. כשההקשר משתנה, אנו מקבלים תמונה שונה לחלוטין... המקור: סליידשר, לינקדאין]

[בתמונה: ציורו המפורסם ביותר של הצייר, ז׳אן פרנסואה מילה״המלקטות״, משנת 1857 (התמונה העליונה) מול אותה תמונה בהקשר אחר. כשההקשר משתנה, אנו מקבלים תמונה שונה לחלוטין... המקור: סליידשר, לינקדאין]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 10 ביוני 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני מתוך שניים על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר. למאמר האחר, לחצו כאן:

*  *  *

התבוננו על ציורו המפורסם ביותר של הצייר, ז׳אן פרנסואה מילה״המלקטות״, משנת 1857 (התמונה העליונה בשתי התמונות שבראש המאמר): העבודה מציגה שלוש נשים עמלות על פני שדה שטוח. מילה צייר את הנשים בקווים איתנים ושטוחים על רקע השטח הבהיר המואר באור חמה. באורח זה מקבלות הדמויות הוד טבעי, ופעולת הליקוט מקבלת משמעות חגיגית.

אולם, מה קורה אם נשאיר את הנשים כמות שהן, אבל נשנה את ההקשר: למשל, נעביר את שלוש המלקטות לסביבה אורבנית (התמונה התחתונה בשתי התמונות שבראש המאמר)? עתה, כל משמעות התמונה משתנה לחלוטין...

משמע, הקשר שונה משנה משמעות...

הקשר מהו? המשגה

'הכל בהקשר' (Everything is in context) היא תכונה של מערכת מורכבת: אי אפשר להבין מערכת מורכבת כעומדת בפני עצמה, אלא תמיד בהקשר מסוים. מצב הקשרי (In context / contextual) הוא ההיפך ממצב גנרי - שאיננו תלוי הקשר.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'גנרי', לחצו כאן]

בכרזה: 'הכל בהקשר' (Everything is in context) היא תכונה של מערכת מורכבת: אי אפשר להבין מערכת מורכבת כעומדת בפני עצמה, אלא תמיד בהקשר מסוים. מצב הקשרי (In context / contextual) הוא ההיפך ממצב גנרי - שאיננו תלוי הקשר. הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

המחשות נוספות ל'הקשר'

המחשה מס 2: תבניות קבועות ברמה הטקטית מול הרמה האסטרטגית

בדומה, משמעותן של תבניות / דפוסים קבועים מתהפכת במעבר בין הרמה הטקטית לאסטרטגית:

  • ברמה הטקטית קיימות צורות יסוד, שלימוד שלהן הוא תנאי הכרחי לפעולה אפקטיבית (בתוך כך, אפשר וצריך ללמד נהלים, תהליכי עבודה ושיטות פעולה, המתפקדות עבור המתכננים והמבצעים כתבניות יסוד שניתן לתרגלן ולהפעילן בהתאמה לאופי המשימה.
  • ברמה האסטרטגית – בדיוק להפך. פעולה על פי תבניות קבועות מראש, אל מול יריב מסתגל, תוביל לכישלון. רעיון פעולה יעיל בשדה האסטרטגי הוא, על פי רוב, ייחודי בהתאמתו להקשר היחיד שבו הוא נוצר. ברובד הזה אין ספר הדרכה כמדריך שדה (Field Manual); שבאמצעות למידתו, ניתן להבטיח תפקוד יעיל ורלבנטי של האחראים לאותו אירוע.

[להרחבת המושג: תבניות - דפוסים חוזרים, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

בכרזה: משמעותן של תבניות / דפוסים מתהפכת במעבר שבין הרמה הטקטית לרמה האסטרטגית. הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

המחשה מס 3: ההבדל בין 'הגירה' ל'עליה'

[בתמונה: אניית המעפילים "מורדי הגטאות", מאי 1947. התמונה היא נחלת הכלל]

לכאורה, העלייה לישראל אינה שונה מהגירה של בני עמים אחרים ממדינה למדינה. אולם מי שלא מבין את ההקשר הייחודי של העלייה לישראל, לא יבין את הייחודיות של הקמת מדינת ישראל.

היטיב להגדיר זאת האלוף במילואים גרשון הכהן (2011, ע' 20): 

"מצד אחד, מי שיתבונן בתופעת קיבוץ הגלויות בישראל, ללא השוואתה לתופעת ההגירה בממדיה הגלובלים, יתקשה להבין את ייחודיות הנס הטמון בקיבוץ פזורי העם היהודי בגולה אל ארץ ישראל.

מצד שני, למי שיתבונן בתופעה זו רק מנקודת המבט הכללית האוניברסלית, לא ייווצרו התנאים להבין את יסודות התופעה הישראלית, כפי שהיא ניכרת בהיבטיה הייחודיים".

[בתמונה משמאל: אוניית המעפילים "מורדי הגטאות", מאי 1947. התמונה היא נחלת הכלל]

לא רק העלייה; גם השואה...

האלוף גרשון הכהן ממשיך את ההשוואה בין הגנרי להקשרי, גם בסוגיית השואה. רבים - כולל יהודים רבים - מנסים להציג את השואה כעוד מופע בתופעה גנרית אוניברסלית של ג'נוסייד. אולם מי שלא מבין את ההקשר הייחודי של העלייה לישראל; לא יבין, את הייחודיות של הקמת מדינת ישראל והן תופעות רבות הקשורות, למשל, לאופי הלאומי הישראלי; ולדרכי קבלת ההחלטות של קברניטיה.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'האם השואה היא עוד מופע בתופעה גנרית אוניברסלית של ג’נוסייד?', לחצו כאן]

[בתמונה: גם השואה היא אירוע הקשרי... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: גם השואה היא אירוע הקשרי... התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

14 thoughts on “פנחס יחזקאלי: הכל בהקשר – אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת

  1. Pingback: מצב גנרי: מצב בסיסי המשותף למגוון תחומים - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: שתי הפנים של המצוינות - ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן: אדריכלות ומצביאות - עיצוב במתחים בלתי פתורים - ייצור ידע

  4. Pingback: נושא לימוד: סוד פעולתן של מערכות מורכבות - ייצור ידע

  5. Pingback: הכל על מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  6. Pingback: גרשון הכהן: האם השואה היא עוד מופע בתופעה גנרית אוניברסלית של ג'נוסייד? - ייצור ידע

  7. Pingback: שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  8. Pingback: גרשון הכהן: איזו הכשרה צריכים פקידי ממשל בכירים לקבל? - ייצור ידע

  9. Pingback: גרשון הכהן: איזו הכשרה צריך לקבל קצין בכיר? - ייצור ידע

  10. Pingback: טהרנות - ייצור ידע

  11. Pingback: גרשון הכהן: מחיר הטהרנות... תשובה לפרופ' אסא כשר - ייצור ידע

  12. Pingback: מצב גנרי: מצב בסיסי המשותף למגוון תחומים - ייצור ידע

  13. Pingback: מצב גנרי: מצב בסיסי המשותף למגוון תחומים - ייצור ידע

  14. Pingback: גרשון הכהן על שתי הפנים של המצוינות - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.